חידושי בן יאיר· רבי חיים מרדכי רולר
מסכת מנחות · דף כא.
גמ'. אמר זעירי א"ר חנינא דם שבשלו אינו עובר עליו כו' והנה ראיתי בחוות דעת סי' ע' סק"ד שכ' בשם האו"ה דספק כבוש מותר בדם מפני דהוי ספק דרבנן אולם הפמ"ג ובסי' ק"ה בש"ד סק"ב כ' וכ"מ באו"ה כלל ל' ד"א בשר בתוך דם כבוש אסור מה"ת ולכאורה דברי האו"ה יסתרו זל"ז אבל באמת אינו כן כי בכלל ו' דין כ' כ' עמש"כ בדין י"ט בדינא שנתערב בשר מלוח עם בשר שלא הודח ולא נמלח והושם עמו במים בהדחה קמייתא והבשר מלוח נאסר מן הדם בעין של בשר טפל שאין במים ששים נגדו כ' וז"ל ודווקא ששהה כבר שיעור מליחה דאל"כ יש לו עדיין תקנה ע"י הדחה ומליחה דאגב דפליט כו' דלא גרע מנפל לציר דהכא ג"כ דם דרבנן הוא אחר שנתערב במים דהיתירא דהא דלא קרי דם לאו בטעמא דנתבטל טעמא תלי מילתא אלא בראוי להקרב על גבי המזבח כדאיתא לעיל (וכשנתערב במים ג"כ אינו ראוי להקרבה ס"א) עכ"ל ומזה למד החו"ד דחתיכה שנכבשה במים אינו אלא מדרבנן כי עיקר האיסור הוא מפני סדם שיוצא מהחתיכה למים ואח"כ נבלע בהחתיכה כיון שאין ס' במים נגדה (יעיון יו"ד סי' ס"ט סעי' ט"ו ובט"ז וש"ך שם) וכיון שהדם נתערב במים שוב דינו כדם שנתבשל או נמלח שאינו אלא מדרבנן לדעת האו"ה:
אבל בכלל ל' ד"א כ' וז"ל והלכך היתר שנפל לתוך איסור ושהה בתוכו כשיעור כבישה בכל שאר איסור לבד מבב"ח כו' דהיינו דבר יבש בתוך דבר לח כגון בשר תפל שנפל לתוך דם או י"ל או במשקה אחר אפילו שאין איסור מגופו כו' ומשתהי בי' יום שלם אסור מה"ת דכבוש הרי הוא כמבושל דוודאי בולעין זמ"ז כדאיתא לקמן כ"ו עכ"ל הרי שלא כ' רק בבשר טפל שנכבש בתוך דם דהוי מה"ת כי באמת גם האו"ה סובר דכבוש אינו כמבושל ממש שיהי' הדם כנתבשל וכמש"כ הפמ"ג מפני דאינו רק מפליט ומבליע ומש"כ לעיל דהוא מדרבנן הוא רק מטעמא שנתערב הדם במים וכנ"ל אבל כאן דאין כאן רק דם או י"נ בלחוד ובלע ממנו ע"י כבישה שפיר כ' דאסור מה"ת ובאמת כי רבינו הפמ"ג פלפל רק אם יש בכח הכבישה לעשות הדם כדם שבשלו ובזה ראייתו מאו"ה קמה וגם נצבה כי דם כבוש הוא מה"ת. אבל בנידון שאלתו שם שנמצא נכבש חתיכת בשר בשאר משקין וס' שהה מעל"ע בזה נראה כי צדקו דברי החו"ד כי מאו"ה משמע דהוי ספיקא דרבנן ומטעם תערובות דם במשקין קאתינן עלה כנ"ל ורבינו הפמ"ג לא נחית כלל לזה יע"ש:
ומזה דעת לנבון ניקל כי מש"כ החו"ד בסי' ק"ה בביאורים סק"ה וז"ל ובדם ג"כ הוי ספק כבוש מותר שכבוש בדם ג"כ הוא רק מדרבנן כמש"כ בסי' ס"ט מאו"ה כלל ו' דין כ' ע"ש ע"כ וכ"כ בחידושים שם ובדם ג"כ ס' כבוש מותר אם לפרש כוונתו כנראה מפשטות דבריו דהיתר שנכבש בדם ספיקו מותר א"כ נצטרך לומר כי ז"א כי לזה אין ראיה מאו"ה אדרבה מבואר באו"ה להיפוך וכנ"ל אך צריכין לפרש כוונתי דחתיכה שיש בהדם ונכבשה וא"כ יש תערובות מים או שאר משקין ולכך אינו רק מדרבנן אם כי דחיקא לי לפרש כן דבריו אבל ההכרח ליישב דברי החו"ד אלציני לזה. ויהיה איך שיהיה בשיטת האו"ה האמת הוא כמש"כ בס"ד וכמבואר להמעיין. ואל יקשה לך ממש"כ האו"ה בכלל ל' שם א"ו במשקה אחר אפילו שאין איסורו מגופו הרי דאף דאינו נאסר מהמשקה מ"מ אסור מה"ת (אם כי זה פשוט דבגוונא דמבואר בזבחים ע"ח וברמב"ם ז"ל פ"ב מהפה"מ דהתערובות אינו פוסל את הדם מהקרבה א"כ הדם אסור מה"ת אבל זה לא יציור רק בנתערב דם במים ונפל המים לדם כי בנפל הדם למים או בכבישה קמא קמא בטיל כמבואר בר"ם ז"ל ה' כ"ב יע"ש ובחולין פ"ז ע"ב) ז"א כי אם לפרש כוונתו טל משקה המותרת למה לו להאריך כ"כ היה לו לומר או במשקה המותרת ואריכת לשונו. ושיטתו. שם בכלל כ' מורה באצבע כוונתו דהמשקה באמת אסורה אך אין איסורה מגופה כדם וי"ל רק דנאסר מדבר אחר וזה אוסרת את הבשר מה"ת כנלע"ד פשוט ואמת בשיטת האו"ה בס"ד אבל גוף הדין אם אינו אסור מה"ת בתערובות דם במשקין רק באופן דכשר להקריב צריך עיון טובא.