חידושי בן יאיר· רבי חיים מרדכי רולר
מסכת מכות · דף כ.
תוס' ד"ה מעידין אנו באיש פלוני כו' וא"ת האיך הם יכולין לחייבו גלות בעדותן והא יכול לומר מזיד הייתי כו' והקשה המהרש"א ז"ל הלא אין אדם משים עצמו רשע וגם בהגהות מים חיים להפר"ח עמד בזה יע"ש ובאמת דזה דוחק לומר דקושית התוס' סובב רק לשיטת רב יוסף בסנהדרין ט' דלא ס"ל האי כללא דאאמע"ר. כי מסתימת לשונם אין נראה כן ובשו"ת שבות יעקב ח"א סי' ק"ע תי' בזה תי' נחמד יע"ש:
אולם לענ"ד לישנא דמזיד הייתי לא משמע דאומר דסבר דמותר וכה"ג כ' השט"מ בב"מ ג' בשם מהר"י כ"ץ ז"ל לדחות תי' אחד על קושית התוס' שם מכח דלישנא דמזיד הייתי משמע שהזיד לעבור בלאו יע"ש אם די"ל דס"ל להתוס' דכיון שהוא אינו מהוה האיסור אך ע"י העדים נודע ואנו רק מסופקין אם במזיד אם בשוגג לכך נאמן וכבר נסתפק בזה המל"מ בפ"ד מה' מלוה אמנם כבר פשטו האחרונים דאין לחלק וכמבואר באורך בברכי יוסף בחו"מ סי ל"ד יע"ש ונראה דהתוס' דהכא קיימי בשיטת הר"י כ"ץ ז"ל (אם כי מב"מ וכריתות י"ב נראה דלא ס"ל הכי נודע דרבים המה בעלי התוס' ואין להקשות מדבריהם אדבריהם) שהובא בשט"מ שם וז"ל ועוד נ"ל דלענין לפטור עצמו מקרבן נאמן אפילו במע"ר כשם שנאמן לחייב עצמו קרבן במקום שמע"ר כגון באשם גזלות ע"כ וכ"כ הרשב"א ז"ל בח"ב סי' רל"א דדווקא לפסול את עצמו או לחייב את גופו אינו נאמן מפני דקרוב אצל עצמו ואאמע"ר הא כל שאינו בא לחייבו נאמן וראייתו מהא דאם ירצה לומר מזיד הייתי יע"ש ובשיטתם קיימי גם התוס' דהכא וק"ל: