אור ברסלב
חידושי בן יאיר מסכת מועד קטן › דף כח:

חידושי בן יאיר· רבי חיים מרדכי רולר

מסכת מועד קטן · דף כח:

דף יח:

גמ'. על כל המתים כולן נכנס לבית השמחה לאחר ל' יום על אביו ועל אמו לאחר י"ב חודש כו'. הנה מה"ט כ' הרמ"א ז"ל בסי' קכ"ח סעי' מ"ג וז"ל וי"א דכל זמן האבילות אפי' עד י"ב חודש על אביו ועל אמו אינו נושא כפיו וכן נוהגין במדינות אלו. ע"כ והמג"א שם בס"ק ס"ו העתיק דברי הד"מ דגם באין כהנים אחרים אלא הוא לא ישא כפיו. אמנם האחרונים החזיקו בפסק הכנסת יחזקאל כמבואר בדבריהם שם. גם הישיע"ק שם בס"ק כ"ג כ' שהורה כז הלכה למעשה והסכימו עמו חכמי העיר וטעמא ונימוקו עמו כי אם לא ישא את כפיהם ויתבטל נ"כ מכל וכל חשוב מלתא דפרהסיא (והסמוכין שעשה לסברא זו מש"ס סוכה כ"ו ע"ב. מבואר כדבריו בא"ר סי' תר"ם ס"ק י"ג ובפי' במקומו שם יע"ש ובמג"א סי' תרל"ט סק"ח ובפמ"ג שם) יע"ש אברא כי למש"כ הש"ך בסי' ת' סק"ב בשם מהרי"ו ז"ל דלא אסרינין דבר שבפרהסיא בשבת רק מה שאינו רק תוך ז' אבל מה שנוהג כל שלשים כש"כ ביב"ח שרי יע"ש ובסי' שצ"ג ס"ק ז' ובא"ר סי' תקמ"ח ס"ק ז' וזה נראה דעת הרמ"א ז"ל שפ' בסי' שפ"ט סעי' ג' דגם בשבת אסור האבל ללבוש בגדי שבת ובסוף סי' שצ"ג דגם בשבת ישנה מקומו (אם כי בסי' ת' ברמ"א ז"ל הביא רק טעם הב' הלא בד"מ שם הביא ב' הטעמים. ויע"ש בש"ך) כי כל אלו נוהגין בכל יב"ח. ולפ"ז לשיטת הרמ"א ז"ל דקיי"ל כן כי כל יב"ח לא ישא את כפיו. א"כ אין מקום לטעמא דהישיע"ק דהוי דבר שבפרהסיא. יען שנוהג כל יב"ח וכאמור. אמנם לסט"ז בריש סי' תקכ"ו דגם בנוהג תוך ל' אסור בפרהסיא יע"ש וכ"כ הברכי יוסף בסי' ת' סעי' ב' בשם מהר"י זיין ורדב"ז ז"ל דאין להחליף בגדי שבת וללבוש בגדי חול יען דהוי אבילות בפרהסיא יע"ש ובסי' שצ"ג שהעיד שרבינו האר"י ז"ל לא שינה את מקומו בשבת יע"ש ובגליון מהרש"א ז"ל שם וכן נתפשט כעת המנהג שלא להחליף בגדי חול הרי דקיי"ל דגם מה שנוהג כל ל' או יב"ח אסור בפרהסיא בשבת ויו"ט. וא"כ ה"נ באין כהנים אחרים דהוי כפרהסיא אסור אם כי נוהג יב"ח וא"ש הטעם של הישיע"ק לדידן:

אמנם לדעת הרמ"א ז"ל דנראה דס"ל כמהרי"ו ז"ל א"כ טעמא בעי אמאי השמיט האי דינא דגם באין כהנים אחרים לא ישא את כפיו דנראה דחזר בהג"ה מד"מ וכמש"כ האחרונים) וס"ל דישא בכה"ג לשיטתו ל"ש טעם הישיע"ק וכאמור ונלע"ד דהנה באמת כבר תמה הב"י שם דלא מצא שום טעם לזה. ובשבלי לקט סי' כ"ג שר"י בר"י לא מצא סמך להדיא אך נתן טעם יען שאינו שרוי בשמחה כמבואר בב"י. וכ' שם בשב"ל וז"ל ואומר הרב מצוה להחזיק מנהג הראשונים בכל מה שאדם יכול להחזיק שכ' בתלמוד ירושלמי שהמנהג מבטל הלכ' כו' אלמא מנהג עוקר הלכה ע"כ הרי דקיום הלכתא דא הוא רק המנהג ולכך הב"י שכ' דבארצות הללו לא נהגו כן דחה פסק זה לאחר ז' והרמ"א ז"ל החזיק בו בכח סיומו שכ' וכן נוהגין במדינת אלו ונודע דבדבר שאינו מצוי ל"ש מנהג (יעוין ש"ך יו"ד סי' ק"צ סק"ג) ולכך רק האי דינא דאבל לא ישא את כפיו ביש כהנים אחרים דהמנהג מסייעו פ' כן. אבל שלא יהי' שום כהן אחר לא שכיח רק לפרקים ואין כאן מנהג מסייע (וגם יתבטל מכל המ"ע של ב"כ יעוין תשו' רדב"ז ז"ל ח"א סי' א') שבקו על עיקרא דדינא דשרי. ולמען כי ישראל יתברכו. ויקיום בנו במהרה בלע המות לנצח וגו' ויתהפך מאבל לששון ולשמחה והכי נקטינין בס"ד:

תוכן העניינים

חידושי בן יאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה