אור ברסלב
חידושי בן יאיר מסכת מגלה › דף כז.

חידושי בן יאיר· רבי חיים מרדכי רולר

מסכת מגלה · דף כז.

דף כו.

אבל למש"כ רבינו המג"א דהוי כהתנה שלא תחול כלל קדושת רבים עליו א"כ לא באנו כלל לכל אלו הפקפוקים יען שלא חלה עליהם קדושת רבים כלל ולענ"ד י"ל דבס"ת גם המח"א מודה לסברת המג"א מתרי טעמא חדא מפני דאין שום הוכחה שהקדישו מהא שנתנו לביה"כ כי זה מקומו מפני קדושתו. ומכח האי טעמא היקל השארית יוסף גם במנהג שאינו קבוע כמבואר בש"ך שם סק"ו ובט"ז באו"ח שם ס"ק ט"ו יע"ש וגם לרש"ל ורמ"א וב"ח ז"ל שלא הקילו רק במנהג קבוע עכ"פ באיקבע המנהג אין שום הוכחה שהקדישו מהא שנתנו לביה"כ משא"כ בתשמושי קדושה ואם לא הקדישם לא הי' נותנים לביהכ"נ וכמש"כ שם הש"ך ועכצ"ל שהקדישם על תנאי ובזה מיירי המח"א שם ועוד דהלא נודע דעת התו"ח וב"י ועוד פוסקים דאם הקדיש הס"ת לרבים לא יצא ידי חובת מ"ע וגם הבני יונה שחולק מ"מ ס"ל דיותר טוב שלא להקדיש אותו וא"כ י"ל דהמח"א מודה לסברת המגן אברהם ז"ל שהוה כהתנה שלא תחול עליו קדושת רבים כלל. כנראה לפי ע"ד ברור בסברא שבס"ת שוין המה סמג"א ומח"א ז"ל:

והנה כיון שנתברר כי מנהג ישראל כדת של תורה היא שיש כח ביד האב למכור פשיטא דאותו כח הנחיל גם לבנו אחריו (יעוין מהרי"ק ז"ל שורש ע' ובש"ך שם סק"ו) כמבואר מסתימת הפוסקים שלא התנו שדוקא בהנחיל בפירוש לבנו הס"ת אז יש כח בידו למכרו מוכח שאין חילוק ובכל גווני קם בנו אחריו ומה שפקפק השואל דלדעת הפוסקים דבמכר את הס"ת לא קיים המ"ע א"כ לא ניחא לי' להאב שיוריש את הס"ת לבנו אחריו למען שלא יפקע ממנו המ"ע של כתיבת ס"ת. לאו כלום הוא כי גם אלו הפוסקים לא אמרו רק כשמכרו בחייו דס"ל דחיוב המ"ע הוא שיהי' עמו כל ימי חייו (ולקצת פוסקים הטעם כדי ללמוד בו כמבואר בטוש"ע סי' ע"ר) אבל שיחויב שגם לאחר מיתה יהי' שלו זה לא עלה על דעת שום פוסק כלל כי נאמר במתים חפשי ואמר ר' יוחנן בש"ס שבת ונדה כיון שמת אדם נעשה חפשי מן התורה ומן המצות וזה פשוט וברור. ובזה יש ליישב בהא דאמרי' בש"ס ב"ב קנ"א. איבעיא להו ס"ת מהו כיון דלא מיזדבן דאסור לזבוני לאו נכסי הוא או דלמא כיון דמיזדבן ללמוד תורה ולישא אשה נכסי הוא תיקו אם כי רש"ל וב"ח ז"ל שם מחקו גירסא זו. אבל הפירוש ההוא מבואר בתוס' ובשט"מ שם בשם תוספי הרא"ש ז"ל ורשב"ם ונ"י ז"ל שם פי' באופן אחר יע"ש והקשה הגאון מהרש"ק ז"ל בשו"ת סת"ם סי' ט"ו דלמה לא איתפרש טעם הספק דלא כיון שגם ס"ת יהי' בכלל כדי שלא יפקע ממנו המ"ע של כתיבת ס"ת כי לכתוב ס"ת אחרת טריחא לי' מלתא ומכח קושיא זו עשה הוכחה לדעת הפוסקים שגם במכר את הס"ת המ"ע במקומה עומדת יע"ש וצריכין ליישב קושיא זו לדעת הפוסקים הסוברים דבמכרו לא קיים המ"ע. ולהאמור נלע"ד די"ל דכיון דאם נימא הטעם דלא כיוון לס"ת כדי שלא יפקע ממנו המ"ע יולד לנו דין חדש דאם אמר שנכסיו יהי' לפלוני לאחר מיתה. גם ס"ת בכלל כי לאחר מיתתו לא נפקע ממנו המ"ע לך כל ימי חייו צריך להיות שלו ולזאת פירשו התוס' ותוכפי הרא"ש ורשב"ם ונ"י ז"ל טעם האיבעיא באופנים אחרים כדי שגם בכה"ג האיבעיא במקומה תעמוד אם ס"ת בכלל נכסי' או לא וכמובן וא"ש:

וזה כתבתי רק לרווחא דמלתא. וליישב קושית המהרש"ק ז"ל אבל גוף הדין א"צ לראי' כלל כמבואר מסתימת כל הפוסקים דבכל גווני יפה כח הבן ככח האב. ואדרבה יש עוד מקום לומר דיפה יותר לדעת היד הקטנה הביאו הפ"ת ביו"ד סי' רפ"ב דבכתב לו ס"ת לקיים המ"ע לכ"ע אין למכור והמתיר ביחיד (באו"ח שם סעי' י' וביו"ד שם סעי' ח"י יע"ש בטוש"ע) הוא רק בקנה לו ס"ת מן השוק (יעוין בשו"ת סת"ם שם שרצה להוליד עוד דין חדש דבכ' לו ס"ת ואין לו אחרת גם לישא אשה וללמוד תורה אסור למכור ולא הותר רק בירש מאבותיו או יש לו אחרת אך דפשט לו דלא"ה מש"ס ב"ב שם יע"ש ולפי' הרשב"ם ז"ל אין ראי' כמבואר להמעיין אך המהרש"ק ז"ל סובב והולך לשיטתו דס"ל דהגירסא שלפנינו כיון דלא מזדבן להו ס"ת כו' הוא גם לפירשב"ם ז"ל ומכח הרכבה זו שהרכיב פירשב"ם ז"ל עם גירסא זו. הוכיח שם בסי' י"ג דרשב"ם ז"ל ס"ל כהטור שגם שאר ספרים אסור למכור יע"ש אמנם באמת הרש"ל וב"ח ז"ל מחקו גירסא זו וקיימו הגירסא כמו שהוא ברי"ף ורא"ש ז"ל איבעיא להו ס"ת מהו תיקו. וכן הוכיח בשו"ת נו"ב מהד"ת חח"מ סי' קמ"ג יע"ש ובמחצית בסי' קנ"ג ס"ק כ"ב ובהג"ה מבנו בשו"ת שם. וכן מוכח מהשט"מ שהביא כגירסא שלפנינו בשם פירוש מתוספי הרא"ש ז"ל ולפ"ז אין שום הכרע להכריע דעת רשב"ם ז"ל כדעת הטור. ואדרבה חזי' להנ"י ז"ל שם שכ' לפרש כפי' הרשב"ם ז"ל ומ"מ כ' בשם הריטב"א ז"ל דבשאר ספרים שרי למכור יע"ש אמנם נראה באמת כמש"כ המהרש"ק ז"ל שלישא אשה וללמוד תורה שרי בכל גווני מסתימת כל הפוסקים וגם דינו של היד הקטנה צ"ע) יע"ש א"כ יפה כח הבן מכח האב כי הבן שלא כ' רק ירשו יכול למכרו למאן דמתיר ביחיד (יע"ש באו"ח ובפמ"ג בא"א ס"ק כ"ב) אמנם זה מעיקרא דדינא כי בנו קם אחריו לכל דבר ובאופן דשרי למכור לאביו גם ביד בנו למוכרו (רק בהקדישו לרבים בפירוש. אז אין ביד שניהם למוכרו). אבל אם יוכל להתפרנס אם כי בדוחק קצת מ"מ כיון דגם ביחיד יש אוסרין וביו"ד שם הובא שני הדיעות ולא הוכרע ביניהם וגם למתירין אין רואה סימן ברכה כמש"כ הא"ר שם בס"ק כ"ב יע"ש יבטח בד' ויחזיק בנחלת אבותיו להניח ברכה בתוך ביתו כ"ז נלע"ד להלכה ולמעשה בס"ד:

תוכן העניינים

חידושי בן יאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה