אור ברסלב
חידושי בן יאיר מסכת חולין › דף קיא.

חידושי בן יאיר· רבי חיים מרדכי רולר

מסכת חולין · דף קיא.

דף קט:

גמ'. דם דאורייתא. וכ' התוס' אם דקיי"ל דם שבישל אינו עובר עליו מ"מ תחלה כשנפלט עד שלא נתבשל היה דאורייתא ונלע"ד דזה ג"כ כוונת הב"ח בתשו' סי' כ"ב שהשיב נגד דעת בנו הגאון מוה' הערץ ז"ל דרצה לומר דגם בחצי עוף יש ס' נגד הדם שיש בחלל הלב וז"ל אך אין להקל כ"כ כמש"כ ואפילו בחצי עוף הא וודאי ליתא דלפעמים מתכנס דם ברבוי בחלל הלב ואין ס' בחצי עוף אלא יש לשער לפי אומד הדעת ואם יש ספק למורה יחמיר באיסור דאורייתא עכ"ל כוונתו באמרו יחמיר באיסור דאורייתא הוא ג"כ כמש"כ התוס':

וראיתי במנחת יעקב כלל כ"ז אות ט"ו שכ' וז"ל וכ"כ בהג"ה אשרי פכ"ה בשם ראבי"ה קבלתי שברור יש בעוף שלש פעמים ס' נגד דם הלב עכ"ל מלשון זה מבואר דגם בחצי עוף בוודאי יש ששים וכדעת בן הב"ח. אברא כי בהג"ה אשרי ראיתי שכ' וז"ל קבלתי שבברור יש בעוף שלם ששים כדם שבלב כו' ע"כ ואין לומר כי טעות הדפוס הוא במ"י שנתחלף בין שלם לשלש בפעם ראשונה ולזאת הוסיפו אח"כ מלת פעמים לתקן הלשון דשלש כי המהר"י מינץ ז"ל הביא זאת לחזק דבריו דגם בלא ראש ורגלים וכנפים יש ששים. ואם איתא דגירסתו היתה שלש א"כ הביא ראיה לסתור וע"כ דגירסתם כן היתה הרי מבואר דעת ראבי"ה ז"ל דגם בחצי עוף יש ששים נגד דם הלב לגירסת הר"י מינץ ומ"י ז"ל ולכאורה יש מקום לומר בטעמא של הב"ח שכ' ואם יש ספק למורה יחמיר באיסור דאורייתא דסובב והולך לשיטתו שכ' בסי' ס"ט וז"ל ולענין הלכה כו' ואין להתיר במסל"ת ודלא כמה שפי' הרב מרמ"ח בת"ח ובהגהות ש"ע ואפילו למהרי"א בת"ה דסומכין במילי דרבנן אמל"ת מ"מ הכא באיסור דם דאיסור דאורייתא אע"פ דדם שבשלו דרבנן שפיר הו"ל איסור דאורייתא דדווקא ביצה שנולדה ביו"ט דעלמא דלית ביה לתא דאורייתא כו' אבל לא באיסור דם וכיוצא בו כו' עכ"ל הרי דקרי ליה איסור דאורייתא מפני תחלתו והחמיר בו ולזאת החמיר גם בספק וכמש"כ הפמ"ג בפתיחתו לה' מליחה בשם הרא"ה ז"ל דלאו ככל ספקות הולכין להקל בדם שבשלו יען דקרוב לאיסור תורה ולפ"ז לדידן דפסקי' כרמ"א ז"ל דמסל"ת מהני כאשר הסכימו לזה בעלי הש"ע א"כ גם בספק יש להקל. וגם בחצי עוף יש להקל אולם חלילה להתיר בחצי עוף כי הוא נגד דעת בעלי הש"ע כמבואר שם בסי' ע"ב וביד אפרים:

אך זאת נלע"ד דאם יש בוודאי ששים בקדירה נגד הלב אך מכח איסור דבוק אנו באין לאסור ונאבד החצי עוף שאין בידנו לשער אם יש ששים זיתים והלב נמלח מקודם אז יש להתיר השאר וי"ל כי גם הב"ח מודה דהרי גם לשיטתו הוא ספק אך שהחמיר מפני דעיקרו מה"ת וא"כ באיסור דבוק בשאר איסורים שאינו אלא גזירה אטו בב"ח גם הוא מודה להתיר וכמש"כ הב"ח בסי' ע"ד וז"ל ואם הוא ספק אי אית ביה ס' או לאו אזי הטחול כולו אסור אבל הבשר שנמלח עמו סגי בקליפה במקום שמונח אצל הטחול ולא אמרי' בשאר איסורם חנ"נ אלא היכא דאיכא וודאי איסור לא בספק איסור כדכתיבנא בסוף סי' ע"ב ועוד דמה שאנו נוהגין לומר חנ"נ במליח' הוא ג"כ חומרא ולא נהגו חומרא זו אלא בוודאי איסור עכ"ל ואם דהוסיף טעמא דועוד דנראה דאין לסמוך על טעם הראשון להתיר הוא מטעמא שכ' הפמ"ג במ"ז שם דכיון דבטחול הוי איסור תור' אפשר כה"ג לא אמרי' ס' דרבנן להקל אח"כ ולזאת איצטרך לטעמא אחרינא יע"ש משא"כ הכא דאין אנו דנין רק על השאר כיון דנאבד החצי עוף יש להתיר מטעם זה בלחוד. וגם נלע"ד דגם בחצי עוף לפנינו אך שנחתך ממנו שלא נוכל לידע אם הי' ס' בחצי עוף יש להקל כיון דנגד העוף ג"כ לא הוי רק ס' דרבנן אך שהב"ח מחמיר יען דעיקרו מה"ת די לנו להחמיר ולאסור החצי אבל שאר הקדירה יש להתיר בהפסד מרובה. כל זה נלע"ד אך להלכה וצ"ע לי עדיין למעשה:

תוכן העניינים

חידושי בן יאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה