חידושי בן יאיר· רבי חיים מרדכי רולר
מסכת חולין · דף קד.
גמ' הא עוף אסור מדאורייתא יש לפרש הוכחת הש"ס מלישנא דמתני' דקתני לבשל דמשמע דאסור לבשל ג"כ כי כולל שניהם יחד בישול ואכילה כלישנא דקרא כמש"כ הרשב"א ז"ל בחי' ולהריטב"א ז"ל קאי רק על בישול (יעיון ראש יוסף) וכן מבואר בר"ן אלפסי ז"ל ואם איתא דבשר עוף אינו רק מדרבנן הלא כל מה שאיסורו רק מדרבנן מותר בבישול והנאה גם מדרבנן וכפסק הרמב"ם ז"ל בפ"ט מהמ"א ובטוש"ע יו"ד סי' פ"ז ובזה יש ליישב קושית התוס' וריטב"א ז"ל דאמאי נקיט עוף ולא חיה כי יש לדחות ולומר דטעם האיסור דבישול הוא מפני מ"ע (יעיון ט"ז שם סק"ו ובש"ד סק"ב) אמנם דעת הלבוש דבבשר עוף בחלב אינו שייך מ"ע בבישול כיון דמינכרי אבל בחיה נראה דגם הוא מודה יען דבשרה דומה לשל בהמה וכמש"כ הר"ן ז"ל בטעם פסק הרמב"ם. ז"ל דהחמיר בקינוח ונטילה בבשר חיה אחר גבינה ולא בעוף וכמבואר בטוש"ע יו"ד סי' פ"ט יע"ש בב"י ז"ל ולזאת מחיה אינו מוכח כי י"ל דאינו רק מדרבנן ומ"מ אסור לבשל מפני מ"ע אבל מעוף דל"ש מ"ע להלבוש שפיר הוכיח הש"ס ולשונויא דר"א דכל הבשר אסור לבשל מהן מד"ת ומהן מד"ס לשיטת הרש"ל וב"ח ז"ל דס"ל דגם בב"ח מדרבנן אסור גם בבישול והנאה א"ש בפשיטות כי גם ר"א יסבור כן ולדידן דקיי"ל דמותר בבישול והנאה י"ל דמפרש ר"א לבשל לאכול וכמש"כ המ"מ או דאסור לבשל מפני מ"ע וק"ל:
שם גמ' מנא תימרא דלא גזרי' גזירה לגזירה דתנן חלת חו"ל נאכלת עם הזר על השלחן כו' י"ל דהוי אמינא דבכאן לח הוי גזירה לגזירה יען דבב"ח שניהם היתר ולא בדילי אינשי מהם דקרוב לוודאי דיבוא לאכול ולא הוי גזירה לגזירה לזאת קמייתי הש"ס ראיה מחלת חו"ל דהוי לחם אשר על הלחם יחיה האדם ולא בדיל מיניה ומ"מ לא גזרינן כיון דהוי גזירה לגזירה יעוין ש"ך יו"ד סי' פ"ח סק"ב ובתוס' וחי' הריטב"א ז"ל: