אור ברסלב
חידושי בן יאיר מסכת חולין › דף מג:

חידושי בן יאיר· רבי חיים מרדכי רולר

מסכת חולין · דף מג:

דף מג.

גמ'. אמר עולא ישב לו קוץ בוושט אין חוששין שמא הבריא ולעולא מ"ש מספק דריסה קסבר אין חוששין לס' דריסה כו' ונודע קושית הב"ח ותב"ש בסי' כ"ט ושאר מפרשים לשיטת הרמב"ם ז"ל בפ"ה מה"ש דכיון דדריסה הוא בפירוש לכך החמירו בספיקן יותר משאר ז' טרפות דלפ"ז מאי קשיא מספק דריסה על קוץ הלא בס' דריסה החמירו יותר מבשאר טרפות ואולי י"ל בשליידק מלת ולעולא דקאמר הש"ס דנראה דדווקא לעולא קשיא. ולכאורה י"ל עפמש"כ הד"מ בסי' כ"ט דהרמב"ם ז"ל כולל לקותא דרכיש בדריסה כי א"א לומר דהיינו דריסה ממש כי זה הוא בפירוש בקרא ולאו הלמ"מ הוא אבל עולא מדלא כ' מקודם דריס' דמפורש להדיא בקרא עכצ"ל דהיינו דריסה ממש יע"ש. ולפ"ז טעמא בעי אמאי כלל עולא דריסה דמפורש להדיא בקרא באותם שהם הלמ"מ) יע"ש בדרישה) ויש מקום לומר דעולא בא לאשמעי' דלא נימי דדריסה חמיר יותר אך כולם שווים ולזאת שפיר הקשה הש"ס ולעולא בדווקא דאין חילוק בין דריסה לשאר טרפות. מ"ש מס' דריסה:

אמנם באמת הד"מ בעצמו שם מעיד שהוא תי' דחוק יע"ש. ולזאת י"ל בשנדייק בלשון הזהב של הרמב"ם ז"ל דמנה דריסה בתחלה ובמנין עולא הוא ששי. וי"ל עפ"י מה דמבואר בסנהדרין מ"ט דמאי דחמירו ליה נקיט בראשונה יע"ש. ולזאת כ' הרמב"ם ז"ל דריסה ברישא כיון דמצינו דהחמירו בו יותר בספיקן מבשאר ז' טרפות (אח"כ מצאתי במ"מ כ"י בדפוס ווארשא שכ' טעם זה ותלי"ת כי כוונתי לדעתו הקדושה) ומדחזי' דעולא לא הקדים אותו ברישא עכצ"ל דס"ל דשווין הם (יעוין ש"ס נדרים ג' ע"א ובדרישה סק"ג שם דאי לאו הלמ"מ לא הוי מוקמי' קרא דבשר בשדה טרפה על דריסה יע"ש. ואם כי מסמ"מ נראה טעם אחר על מנין עולא מ"מ יש מקום לדבריי וכמובן להמעיין). ולזאת מדייק הש"ס לפרוך ולעולא דס"ל דשווין המה מ"ש מס' דריסה. ומדיוק לשון ולעולא נראה דסתמא דתלמודא לא ס"ל הכי (וכה"ג מצינו בכמ' דוכתין) אך דיש לחלק בין ס' דריסה לשאר טרפות וכשיטת הרמב"ם ז"ל ומיושב דיוק לשון הש"ס וקושית הב"ח ותב"ש וק"ל:

מ"ג ע"ב. ודע כי הב"י ז"ל שם תמה על הרמב"ם ז"ל שלא מצא שום ספק טרפה שיהיו מותר והקשה הפ"ת בסי' כ"ט סק"ג דהלא הב"י בעצמו כ' בטעם פסק הרמב"ם ז"ל דעדפי פרשה שניה כח חוט השדרה ולא יותר משום דשאר מיני טרפות (ספיקותיהן מותרין. א"כ נמצא דס' טרפה מותרת והניח בצ"ע יע"ש ולק"מ כי ז"ל הב"י ז"ל בסי' ל"ב וז"ל הרמב"ם ז"ל בפר"ט מה"ש עד היכן חוט השדרה כו' עד סוף פרשה שניה כו' עכ"ל ובאמת שצריך לתת טעם לדבריו למה פ' להקל ואפשר לומר דלטעמיה אזיל שכ' בפ"ה מה"ש דשאר מיני טרפות חוץ מן הדריסה יש בהם ספיקות מותרים אבל ק' כו' וא"ת כיון כו' וי"ל דס"ל דהנך בעיי ליתנייהו אלא על מאי דאמר ר"י עד בין הפרשות אבל בתר דאר"י לרב דימי תא אגמרך הכי אמר שמואל עד אחת טרפה שלישית כשרה שניה אינו יודע תו ליכא למבעי מידי דהא אמר שניה אינו יודע ומשמע דבפרשה שניה קאמר אינו יודע מדלא קאמר עד שניה אינו יודע עכ"ל הרי מבואר דלמאי דמסיק דהני בעיי לא קאי על מימרא דשמואל טעם הרמב"ם ז"ל שהיקל בפי פרשה שלישית לאו מפני דבז' טרפות יש ספיקות שמותרות ושפיר כ' שלא מצא שום ס' טרפה שיהי' מותר ודברי הב"י ז"ל נכונים:

תוכן העניינים

חידושי בן יאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה