אור ברסלב
חידושי בן יאיר מסכת חגיגה

חידושי בן יאיר· רבי חיים מרדכי רולר

מסכת חגיגה

מסכת מועד קטן

דף ד.

גמ' ת"ר כו' זכורך להוציא טומטו' ואנדרוגיניס כו' אמר מר זכורך כו' אלא טומטום ספיקא הוא מי איצטרך קרא למעוטי ספיקא אמר אביי כשבציו מבחוץ ע"כ אמנם הר"ח ז"ל בפירושו השמיט הקושיא ופירוקא דאביי ונראה דלא גרס לה ובגירסתו נראה דאזיל גם הרמב"ם ז"ל בפ"ב מה' חגיגה ה' ב' שכ' וסתם. טומטום ואנדרוגיניס פטורין מפני שהן ספק אשה ע"כ ומיושב מה שתמה שם הלח"מ ושאר מפרשים על הרמב"ם ז"ל יע"ש:

דף ז:

בתוס' ד"ה עולת ונדרים ונדבות כו' והא דקאמרי בפ"ק דביצה השוחט עולת ונדבה ביו"ט לוקה כו' ולא מוקמי לה כב"ה דנהי דאיסורא איכא לאו ליכא כו' ע"כ ושם בביצה בד"ה השוחט הקשו וז"ל וא"ת כיון דאהדרי' אהדרי' לאיסורא קמא דהא אמרי' גבי גוזז פסולי המוקדשין דלוקה אע"ג דלא ידעי' איסור גזיזה רק מדכתיב תזבח ולא גיזה כו' וגם גבי נדרים ונדבות נימא הכי דאהדרי' לאיסורא קמא ולוקה כו' ע"כ יע"ש אולי י"ל לדעת ר"א דס"ל בשבת כ"ה דיו"ט עשה ול"ת והכי קיי"ל כמבואר ברמב"ם ז"ל בפ"א מה' יו"ט (יעוין תוס' שבת שם וביצה ח' ע"ב בד"ה סוף סוף) ולכך דווקא גבי פסולי המוקדשין דליכא על גזיזה רק לאו וא"כ כיון דאהדרי' קרא ללאו דילי' אהדרי' אבל גבי נדרים ונדבות כיון דביו"ט איכא עשה ול"ת מסתברא לאוקמי לכם ולא לגבוה דהוי לאו הבא מכלל עשה דהוי עשה. דאהדרי' רק לאיסורא קמא דעשה ולא לל"ת. ואין להוכיח דהתוס' לא ס"ל סברא זו מדלא תי' כן די"ל דרצו לתרץ אליבא דכולהו אמוראי:

דף יא.

גמ'. ורחץ את בשרו במים במי מקוה את כל בשרו מים שכל גופו עולה בהן וכמה הן אמה על אמה ברום שלש אמות כו' הנה אם שהסכימו הפוסקים לדעת הגאונים ובה"ג שגם במיגנדרא כבניתא עלתה לה טבילה כמבואר בטוש"ע סי' קצ"ח מ"מ כ' הרשב"א ז"ל בתשובה סי' תתי"ח הובא בב"י ז"ל שם וז"ל ואפי' נשתטחה וטבלה מותר אלא שיש לחוש לכתחלה שמא לא תשתטח יפה כל שהמים מרודדין כ"כ כו' ע"כ ואין להוכיח היפוך (ויעוין בבה"ג ובאו"ז סי' של"ז בה' מקואות בשם ר"ת ז"ל ובתשו' ר"ן ז"ל סי' ס"ו די"ל דהם לא כתבו רק לאפוקי מהסובר דגם בדעבד לא עלתה טבילה. אבל לכתחלה גם המה י"ל דמודים לרשב"א ז"ל יע"ש) זה מקושית התוס' ותוס' ישינים ביומא ל"א. ואשכול בה' מקואות סי' ס"ד ועוד ראשונים על הא דאמר אביי שם ש"מ עין עיטם גבוה מקרקע עזרה כ"ג אמה דתנן כו'. דדלמא לא הי' המקוה גבהו אלא אמה א' וארכו או רחבו ג' אמות והכהן טבל את עצמו כבניתא ותי' דמשום חולשא דהכהן גדול כוודאי תקנו שיוכל לטבול בלא שום טרחא יע"ש ואם איתא דס"ל כרשב"א ז"ל למה לא תי' דלכתחלה אין לעשות כן. ז"ח כי הלח עיקר חששת הרשב"א ז"ל הוא שמא לא תשתטח ותטבול יפה וזה לא ניתן להאמר לגבי כהנים דזריזים הם וק"ו אצל כה"ג ולזאת הוכרחו לתי' אחר ואין שום ראי' דיחלקו על הרשב"א ז"ל ואדרבה מחי' הריטב"א ז"ל שתי' וז"ל וי"ל דא"כ מיגנדר כה"ג כבניתא. ועיקר טבילה לעשותה יפה שלא בקמטין היינו מעומד כן תי' בתוס' ע"כ נראה כרשב"א ז"ל ובפרט שכבר הכריע רבינו הרמ"א ז"ל בסי' ר' סעי' ס"ו כרשב"א ז"ל והתנה תנאי כפול שאין להתיר רק באין מקוה אחרת וגם א"א לתקן ואין לנו אלא תורת משה וחלילה להתיר מקוה כזו אם שעולה התיקון להוצאה מרובה גמירי דצבור לא מיעני והוי כלכתחלה ואסור (יעוין ש"ך סי' קצ"ח ס"ק מ"ט) ומעולם לא נשמע להתיר מקוה כזאת לרבים והמתירה עתיד ליתן את הדין ומורה שלא כדת של תורה. ואם אמנם כי לא ניתן לכתוב מגודל פשטותו אך יען אשר לא פללתי ראיתי שאחד היקל בזה במקום שאינם בני תורה. ונשאלתי על זה. ותלי"ת כי הסרנו את המכשלה הזאת. וכמה גדולים אסרוה. לזאת כתבתי מה דפשיטא להלכה ולמעשה בס"ד:

תוכן העניינים

חידושי בן יאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה