חידושי בן יאיר· רבי חיים מרדכי רולר
מסכת זבחים · דף עד.
גמ'. איתבי' רבא לרב נחמן אפי' אחת בריבוא ימותו כולן אמאי נימא הך דמית איסור מית כו' והקשו הפוסקים על פסק הרמ"א ז"ל ביו"ד סי' ק"י סעי' ז' דבדבר חשוב שנתערב באחרים ונפל אחד מהם לים דגם שתים שתים אסור לאדם אחד לאכול את כולן דלפ"ז מאי הקשה הש"ס על רב הלא אכילת מזבח כאכילת אדם וכיון דנימא דיקרבו הוי כאכילת אדם אחד יע"ש בש"ע וי"ל דהנה הטעם דאסור לאדם אחד לאכול את כולן הוא יען דההיתר הוא מטעם ס"ס וכמש"כ הרא"ש ז"ל ספק דלמא דאיסורא נפל ואת"ל דלא נפל דאיסורא דלמא לא אכיל השתא האיסור אבל אם אדם אחד אוכל את כולן תו ליכא ס"ס וכמבואר שם בש"ך ס"ק מ"ח יע"ש אמנם התוס' כאן ד"ה ונפלה כ' הטעם יען דמה"ת חד בתרי בטיל ואך מדרבנן אסור ובדרבנן תולין לומר שהאיסור נפל לים. ולפ"ז דאין ההיתר מכח ס"ס שרי לאכול הנשארים גם אדם אחד. אמנם הפוסקים הוצרכו לטעם ס"ס וכמש"כ הישוע"ק שם בסי' ק"י בד"ה או נפל דכיון דרובא דהיתירא נימא לחומרא כל דפריש מרובא פריש ומן ההיתר נפל ואיסורא ברובא איתא ולזאת אצטרכו הפוסקים לטעמא דס"ס יע"ש ונלע"ד די"ל לפ"ז באם נתערב טרפה ומת אחד מהם ועבר על התערובות י"ב חודש דאז יש לתלות שפיר דאיסורא מית מטעמא דתוס' דכיון דמה"ת חד בתרי בטיל ואך מדרבנן אסור ובדרבנן תולין לומר שאיסורא מת ואין לומר דהלא איכא רובא דהיתירא וכמש"כ הישיע"ק ומהיתר מת כי לעומת זה איכא רובא דרוב טרפות אין חיות יב"ח למאי דקיי"ל כמ"ד טרפה אינה חיה וא"כ למה נאמר דמהיתירא מת והטרפה חיה ויצא מהרוב דטרפה אינה חיה יב"ח והוי רובא נגד רובא. ושוב הדרינין לכללא דספיקא דרבנן להקל ותולין בדרבנן (ואין לומר דרובא דהיתרא עדיף יען דהוא רובא דאיתא קמן דגם ר"מ מודה כי לעומת זה איכא עדיפות לרובא דטרפה אינ' חיה דאך מיעוטא דמיעוטא חיין כנודע) דהך דאיסורא מית ולפ"ז שרי גם לאדם אחד ולזאת שפיר הקשה הש"ס ממתני' דאחד בריבוא ימותו כולן אם כי מזבח הוי כאכילת אדם אחד יען כי תני במתני' גם טרפה שנתערבה ומ"מ קתני דימותו כולן דמשמע דגם יב"ח לא מהני גם במת אחד מהם. ובזה בדינא דיועיל גם לאדם אחד וכאמור ואין לדחות דהלא הש"ס קפריך מימותו כולן דקאי על רישא דמתני' דלא מיירי בטריפה שנתערבה רק בסיפא דמיירי בירעו עד שיסתאבו ז"א כי באמת מלישנא דמתני' דקתני ימותו כולן משמע שדווקא כולן אבל אם מת אחד מהם אין תקנה להנשארים אפי' להקריב אותן חוץ מאחד מהם דבכה"ג איכא ס"ס וא"כ שפיר קמקשה המקשן גם מרישא דמתני' אך שיש לדחוק ולדחות דהא דקתני ימותו כולן לאפוקי שאם מת אחד מהם אין למנשארים תקנה שיקרבו כולם:
אבל אין זה דחיה עצומה כי פשטא דמתני' לא משמע הכי אך דחיה בעלמא הוי ובכה"ג דרך המקשן לעשות הפירכא מראש המשנה ולסמוך על סופא דמתני' וכמש"כ במבוא התלמוד בקיצור כללי הש"ס יע"ש וק"ל ולפ"ז יולד לנו דין חדש דאם נתערב טרפה בשאר בע"ח ועבר על התערובות יב"ח ומת אחד מהן אזי יהיה שרי כל התערובות גם לאדם אחד לאוכלן שתים שתים אבל צריך עיון לי לדינא כי כל מה שכתבתי לא כתבתי רק לפלפולא ולפום ריהטא אבל לדינא צ"ע: