אור ברסלב
חידושי בן יאיר מסכת ברכות › דף לח.

חידושי בן יאיר· רבי חיים מרדכי רולר

מסכת ברכות · דף לח.

דף לב.

דאמר רב אסי האי תמרי של תרומה מותר לעשות מהן טרימא ואסור לעשות מהן שכר וכו' ותמה הט"ז בסי' ר"ב ס"ק ד' על פסק הרמ"א ז"ל בשם התה"ד דבנתרסק לגמרי שיברך שהכל וז"ל אדרבה נידוק מן הגמ' איפכא דאמרי' אמר רב אסי האי תמרי של תרומה מותר לעשות מהן טרימא ואסור לעשות מהן שכר ואי ס"ד דמרוסק הרבה אין דינו כטרימא לא הי"ל לרב אסי לאסור בעשיית שכר שכבר כלה כל ממשות התמרים ואין שם אלא טעם בעלמא כמש"כ התוס' כו' והי' לומר רבותא דאפי' יש עדיין ממשות אלא שהוא מרוסק הרבה דאסור וזה ודאי הוכחה גדולה דכל שיש עדיין הממשות שם הוא עיקר הפרי עדיין עכ"ל הזהב. ואנכי בעניי לא זכיתי להבין ראייתו דהלא מרישא יש לדייק איפכא דמדלא התיר ר"א רק בטרימא שפירושו כתוש קצת נשמע דמרוסק הרבה אסור וכיון שקשיין דיוקי הדדי אזלי' לחומרא שלא לעשות כשמרוסק הרבה. כיוון דחדא מינייהו לאו דוקא (יעוין ט"ז יו"ד סי' צ"ב סק"ו) אך די"ל (ובישיע"ק שם סק"ט ראיתי שכ' וז"ל והנה קושיא זו אפשר ליישב דבדבש באמת דעת בה"ג כשלא עירב בהם מים מברך בפה"ע כמו תמרים עצמן וכ' הרשב"א ורא"ש ז"ל דלא דמי לשאר מי פירות דבש שאני דכתיב ארץ ז"ש ודבש דהפרי נקרא ע"ש הדבש שיוצא ממנו מדלא כתיב תמרים בקרא עכת"ד וכיון דלדעתו מברכין על הדבש א"כ אף שנתרסק לגמרי הפרי מ"מ לענין הדבש אין חילוק ואדרבה יותר זב הדבש ממנו כשנתרסק ולכך לענין תמרים אף שנתרסק לגמרי במילתא קאי רק לענין שאר פירות נחלקו בדבר הפוסקים עכ"ל ומאוד תמוהין בעיני דבריו דלבד מה דשיטת בה"ג נדחה מהלכה. איך אפשר לומר דלא נחלקו הפוסקים בתמרים הלא כל פלוגתתם הוא מהך דינא דטרימא אם כפירש"י ז"ל דכתוש קצת או כפי' הרמב"ם ז"ל דמרוסק הרבה ג"כ כמבואר בב"י ופוסקים הרי דפליגי בתמרים) בדיוקא דרישא דאורחא דמלתא נקיט שהי' רגילין לעשות טרימא וכמש"כ הט"ז א"כ גם בדיוקא דסיפא י"ל דהיו רגילין לעשות שכר ודבר בהוה (אם כי יש לדחוק וליישב קצת אבל א"נ) ואין כאן הוכחה. ואולי לזה כיון הא"ר בס"ק ב' במה שכתב דבקל יש לדחות יע"ש:

וראיתי בפמ"ג במ"ז שם שכ' וז"ל וכן הוא בתה"ד סי' כ"ט ושם משמע דמש"ה בפאווידלא צידד דיברך שהכל דמערבין ג"כ דבש ותבלין ויש תרתי לגריעותא נשתנו ממש. וגם נשתנו בטעמן הא פירות נימוקים לגמרי ואין ניכר צורתן וטעמן ניכר מודה התה"ד דאפשר דמברך בפה"ע עכ"ל ולענ"ד נראה כי מלשון התה"ד שכ' וז"ל כי דייקי' בפירש"י ז"ל בהאי דטרימא כו' משמע דאי הוי מרוסקים טובא מברכים שהכל משום דלאו במילתייהו קיימו וכ"ש הכא שהן נימוחים לגמרי מעורבים בבשמים ודבש דנפקי ממילתייהו. מבואר דעירוב הבשמים והדבש לא הואיל רק לעשות כ"ש אבל אה"נ דבל"ז כיון שנימוח לגמרי ונשתנה צורתו ס"ל דצריך לברך שהכל. וכן הבינו באמת שיטתו הב"י ורמ"א ז"ל (כי בל"ז אין סתירה לדעת הת"ה מפסק הרמב"ם ז"ל בתמרים שמיעכן ועשאן עיסה דמברך בפה"ע. וכמובן. ויעוין במחצית ס"ק י"ח) ושאר כל הפוסקים כמבואר להמעיין בדבריהם. גם בשט"מ כאן כ' וז"ל ושמעינן מינה דטעמא דבמלתייהו קיימו הא נתרסקו לגמרי עד שעברה צורתן לא ואין מברכין עליהם אלא שהכל וזו בנין אב למשקין היוצאין מן הפירות חוץ מזיתים וענבים שאין דינן כמותן ואין מברכין עליהם אלא שהכל עכ"ל הרי שגם השט"מ ס"ל כדעת הת"ה וכפסק הרמ"א ז"ל דבנתרסק לגמרי ונשתנה צורתו יש לברך שהכל:

תוכן העניינים

חידושי בן יאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה