חידושי בן יאיר· רבי חיים מרדכי רולר
מסכת ברכות · דף יט:
בתוס'. ד"ה מדלגין היינו ע"ג ארונות כ' וז"ל והי' אומר הר"ת ז"ל דליתי להני כללי דהא אמר התם רביעית דם אין הנזיר מגלח עליו עד שיהי' חצי לוג ואפ"ה כהן מוזהר כדאמר בפ"ב המקשה רביעית דם הבא מב' מתים טמא ומפקי' לה מעל כל נפשות מת לא יבוא ע"כ וכ' המהרש"א ז"ל וז"ל אבל ק' לפ"ז מאי מייתי ראי' מרביעית דם דאימא דאע"ג דרביעית דם מטמא מ"מ אין כהן מוזהר עליו כמו שאין הנזיר מגלח עליו כדתנן במס' נזיר ולשון התוס' ד"ה שואל דהא תלמיד ערוך דרביעית אין הנזיר מגלח עליו כדתנן במס' נזיר וכהן מוזהר עליו כו' עכ"ל וכ"כ בפ"ק דכתובות ולא ידענא מהיכא פסיקא להו דכהן מוזהר על רביעית דם דההיא דפ' בהמה המקשה אינו מוכח אלא דמטמא כמו גולל ודופק ודו"ק עכ"ל הזך. ואשתומם על המראה כשעה חדא בעת ראיתי את דבריו הקדושים דהלא מקרא מלא הביאו התוס' דמפקי' לה מעל כל נפשות מת לא יבוא ואיכא אזהרה מלא יבוא. וחפשתי ומצאתי בספר אחד מחדש ושמו ליקוטי מהרי"א ז"ל שהביא בשם כמה גדולים שעמדו בזה יע"ש פירושם. והנלע"ד הוא במה שנדייק עוד בלשון המהרש"א ז"ל שהביא לשון התוס' דס"פ שואל ודפ"ק דכתובות ולזאת נראה כוונת קושייתו הוא דאיך כ' התוס' להוכיח דליתי להני כללי ואיצטרכו לתרץ הברייתא דשמחות בשיטת זקנים הראשונים שלא כהלכתא הלא ר' ישמעאל חולק על ר"ע שם בחולין ע"ב וס"ל דדוקא ממת אחד מטמא ויליף לה מהנוגע במת בנפש ובקרא זה לא נאמר אזהרה וזה כוונת המהרש"א ז"ל אבל ק' מאי מייתי ראי' מרביעית דם דאימא דאע"ג דרביעית דם מטמא מ"מ אין כהן מוזהר עליו פי' דנימא דהברייתא ס"ל כר"י דקיי"ל כוותי' וכדפ' הרמב"ם בפ"ד מה' טומאת מת דלדידי' אין מוכח דאיכא אזהרה על רביעית דם. אך דאכתי י"ל דראיית התוס' דכאן הוא רק דאליבא דר"ע ליתא להני כללי. לזה קרא תמה המהרש"א ז"ל על לשון התוס' בפ' שואל ובפ"ק דכתובות שכ' דהא תלמיד ערוך דרביעית כו' וכהן מוזהר עליו כו' מסתימת לשונם נראה דפסיקא להו הא מלתא לכ"ע מדלא הביאו כלל דרשת ר"ע. ושפיר יש לתמוה דהלא מפ' בהמה המקשה אינו מוכח לר"י רק דמטמא ולא דמוזהר עליו וקיי"ל כוותי' והאיך באו דבריהם הקדושים סתומים דנראה דלכ"ע נאמרים זה הנלע"ד בפי' דברי המהרש"א ז"ל:
ואם כנים דבריי בפירוש קושייתו יש ליישב עפמש"כ התוס' שם בחולין ובסנהדרין ד' דגם לר"י מוכח מעל כל נפשות מת לא יבוא דרביעית דם מטמא אך דתמהו דלדידי' דיש אם למסורת ומוכח מכאן רק על רביעית דם ממת אחד א"כ ל"ל קרא הנוגע במת בנפש. ופירוש דבריהם נראה כי לכאורה תמוה מאוד דהרי אם הי' סבר יש אם למקרא כש"כ דקשיא ל"ל תרי קראי דמה בבא משני מתים מטמא ברביעית ק"ו לרביעית הבא ממת אחד כאשר תמה שם המהר"ם מלובלין ז"ל יע"ש. ונראה כי אם נימא יש אם למקרא נ"ל דאיצטרכו תרווייהו כי מקרא דעל כל נפשות מת לא יבוא הוי אמינא דגם רביעית הבא משני מתים מטמא כדרשת ר"ע לכך בא הקרא דהנוגע לאשמעי' דדוקא ממת אחד מטמא ולשון רבים דנפשות קאי על נפשות דעלמא כמסקנת הש"ס בסנהדרין שם. ומקרא דהנוגע ה"א דוקא דמטמא אבל אזהרה ליכא לזה בא הקרא דעל כל נפשות מת לא יבוא לאשמעי' אזהרה אבל כיוון דס"ל לר"י יש אם למסורת ורביעית ממת אחד. ואזהרה תרווייהו שמעי' מקרא דעל כל וגו' א"כ ק' קרא דוהנוגע למה לי. וא"ש דבריהם. הרי מבואר מתוס' דגם לר"י נלמד רביעית דם מהקרא דעל כל נפשות מת לא יבוא וא"כ גם לר"י איכא אזהרה ברביעית דם (ואי משום קושיית התוס'. הלא נודע כי בשביל קושיא לא ישתנה הדין ושערי תירוצים לא ננעלו) ושפיר הביאו התוס' ראי' מרביעית דם דאיכא אזהרה אליבא דכ"ע וכאמור וא"ש: