חידושי בן יאיר· רבי חיים מרדכי רולר
מסכת בבא קמא · דף עא.
גמ' אמרי מאן חכמים ר"ש דאמר שחיט' שאינה ראוי' לא שמה שחיטה כו' אלא שבת שחיטה ראוי היא דתנן כו' אמרי סבר לה כר"י הסנדלר דתנן כו' וכו' אלא למ"ד דרבנן אמאי פטרי רבנן אשארא כו' ע"כ וז"ל הרי"ף ז"ל בפ' כירה גרסי' בפ' מרובה המבשל בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל דברי ר"מ ר' יהודא אומר בשוגג יאכל למוצאי שבת במזיד לא יאכל עולמית כו' וכו' פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר מעשה שבת דאורייתא וחד אמר מעשה שבת דרבנן כו' וקיימא לן דבכל התורה כולה רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל וש"מ דליתא לדר"י הסנדלר הלכך ה' כר"י כו' עכ"ל הטהור ותמה שם הרז"ה ז"ל והרא"ש ז"ל כאן דהלא ר"א ורבינא לא נחלקו בסברת עצמן אלא בפי' דברי ר"י הסנדלר דחד אמר דר"י הסנדלר אסר מעשה שבת מדאורייתא וחד אמר מדרבנן והרא"ש ז"ל הוסיף להקשות דאדרבה מדפליגי אמוראי בתראי בפי' דברי ר"י הסנדלר הי' מסתבר דהלכה כוותי' יע"ש ובר"ן ז"ל ובמלחמות בשבת שם וי"ל דהנה בחולין ט"ו ע"א גרסי' אלא אמר רב אשי רבי יהודא דמבשל היא כו' יע"ש הרי דסתם מתני' כר"י וכן סתם מתני' בפ"ב דתרומות משנה ג' יע"ש א"כ להכלל הידוע דהלכה כסתם משנה בדין הוא דתיקום הלכתא כר"י. אולם לעומת זה איכא כלל להיפוך כיון דאמוראי פליגי בפי' דברי ר"י הסנדלר משמע דהלכתא כוותי' וכמש"כ הרא"ש ז"ל (יעוין דרישה או"ח שי"ח וכיון דאיכא כללא נגד כללא הוי ספיקא דדינא (אם דאיכא תרי סתמי כר"י מה לי חד סתמא או תרי סתמי כמבואר ביבמות ק"א ושאר דוכתי ואין לומר דאיכא עוד כללא לפסוק כר"י יען שהוא מכריע הלא בברייתא לא נאמר כלל זה כמבואר בשבת מ' יעוין תוס' עירובין מ"ג ד"ה הלכה ולקמן קט"ז ד"ה הכרעה שלישית) ולפ"ז אם לר"י הסנדלר מעשה שבת דאורייתא הוי ספיקא דאורייתא ולחומרא. אבל אם גם לר"י הסנדלר אינו אלא מדרבנן הוי ספיקא דרבנן ולקולא וזה פירוש דברי הרי"ף ז"ל. ודקיי"ל בכל התורה כולה דר"א ורבינא ה' כדברי המיקל וא"כ אף לר"י הסנדלר דאוסר מעש' שבת הוא רק מדרבנן ולזאת שמעינין מינ' דליתא לדר"י הסנדלר דכיון דאיכא כללא נגד כללא והוי ספיקא דרבנן וכנ"ל ולקולא אמרי' ודלא כר"י הסנדלר אך כר"י וכסתם מתני' דתרומות ודחולין ומיושב דברי הרי"ף ז"ל:
והוגד לי בשם הג' מוס' מענדל חריף ז"ל מסאטיניב שתי' דכיון דאמרי' בעירובין מ"ו ר"מ ור"י ה' כר"י ור"י הסנדלר הוא תנא שאינו מפורשים א"כ בדין הוא דתיקום הלכתא כר"י אך כיון דאמרי' כאן דחכמים כר"י הסנדלר יש לפסוק כוותי' אבל כיון דאמרי' לפסוק כחמיקל שגם לר"י הסנדלר אינו רק מדרבנן א"כ א"א לומר דחכמים כר"י הסנדלר והא דקפטרי רבנן אשארא וכמבואר כאן שוב הדרינין לכללא קמייתא דה' כר"י נגד ר"מ ור"י הסנדלר הוי תנא שאינו מפורסים עכ"ד ואם כי נכון הוא אבל יש לסחור תירוצו כי גם אם נימי דחכמים ס"ל כר"י הסנדלר מ"מ איכא כנגד סתם מתני' דהוי ג"כ כרבים וסמי כללא מפני כללא והדרינין לכללא קמייתא דר"י הסנדלר תנא שאינו מפורסם ה' כר"י (יעוין ט"ז יו"ד סי' ט"ו) אולם יש מקום להעמיד דבריו ולאמור דאיכא תרי כללי לפסוק כר"י יען דה' כוותיה לגבי ר"מ ור"י הסנדלר תנא שאיני מפורסם ועוד דסתם מתני' כר"י ואיכא תרי כללי לפסוק כר"י הסנדלר חדא מדאיפלגי אמוראי בתראי בפי' דבריו ועוד דחכמים ס"ל כר"י הסנדלר ואין שום הכרע לפסוק כר"י ולזאת קאמר הרי"ף ז"ל דאנן פסקי' כדברי המיקל דמעשה שבת גם לר"י הסנדלר אינו אלא מדרבנן וחכמים לא ס"ל כוותיה ואין כאן רק חדא כללא דה' כוותיה יען דאמוראי בתראי פליגי אליביה וסמי חדא מקמי תרתי כללי דסתם מתני' כר"י ועוד דר"מ ור"י ה' כר"י ור"י הסנדלר הוי תנא שאינו מפורסם וקאים הלכתא כר' יהודא וא"ש דברי הרי"ף ז"ל בעזהש"י:
שם גמ'. מאן חכמי' ר"ש היא דאמרי שחיט' שאינו ראויה לאו שמה שחיטה אמרי בשלמא ע"ז ושור הנסקל שחיטה שאינו ראויה היא כו' ופירש"י ותוס' ז"ל אע"ג דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו מ"מ ע"י מעשה אסרה ותמה השעה"מ בפ"ח מה' לולב ה' א' על שיטת רש"י ותוס' ור"ן וריא"ז ז"ל דס"ל דגם ע"י מעשה אין אדם אוסר דבר שאינו שלו מדאורייתא אך מדרבנן א"כ מאי טעמא דפטור מתשלומי דו"ה הלא מה"ת הוי שחיטה ראויה והיכי דמה"ת הוי שחיטה ראוי' מבואר כאן דחייב בתשלומי דו"ה יע"ש ויש ליישב שיטת הר"ן ז"ל עפמש"כ בשמו הש"ך ביו"ד סי' ד' סק"ה דאם שחט את בהמות חבירו לעכו"ם אסור באכילה כי לענין איסור אכילה לא אמרי' אין אדם אוסר דבר שאינו שלו כי לא שרי לה והוי כי לא נשחט' ומת' מאלי' ומשמע מהש"ך דס"ל לר"ן ז"ל דמס"ת אסור וכמבואר שם בפמ"ג יע"ש וא"כ לשיטת הר"ן ז"ל לק"מ דלא הוי שחיטה הראויה מפני דלא שרי לה והוא מה"ת ולכך פטור מדו"ה וק"ל: