אור ברסלב
חידושי אנשי שם שם - קונטרס מוסבות שם השמטות סימן ג

חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

שם - קונטרס מוסבות שם השמטות סימן ג

שם - קונטרס מוסבות שם השמטות סימן ב

ע"ד שאלתו וז"ל ע"ד אשה אחת שקיבלה גט מבעלה ואמרה ששמה חי' ושם אבי' וואלף וכך נכתב בגט ונשאת ובאה להתגרש מבעל שני ואמרה שם אבי' הירש והמורה לא שם אל לבו שם אבי' מקדם ואח"כ נשאה הבעל האחר לחזרה ובאה להתגרש ממנו פעם אחרת ואז נזכר המורה שהחליפה השמות וכתב הגט בלי שם אבי' והבעל הראשון מת בלא בנים ואם תצטרך חליצה יש לו אח רע מעללים וירצה תרקבי דדנרי לפוטרה בחליצה והסיבה לזה אומרת כי היו מחפשין המושלים פאסין הן זכרים הן נקבות ומקום מולדתה הוא רחוק מאוד מכאן ואיש אחד מאדעם כתבה בהריויזיע שהיא בתו ושמו וואלף והחזיקה עצמה בשם אבי' וואלף והעיר הזאת חמשה חלקים ממקומות אחרים וחלק ששי מאדעם ומה אעשה והאשה היא נפקת ברא והאשה רוצית כעת להנשא לגבר עכ"ל השאלה: תשובה הנה לפענ"ד האשה מותרת להנשא כי הנה ידוע תשובת עה"ג דבשינוי שם אבי' כשר הגט ואף דהצ"צ חולק בזה ופסלו ואחריו נמשכו האחרונים מ"מ כדי עה"ג לסמוך עליו כשכבר נשאת לאחר ובפרט דנראה לומר דמה דבעינן שם אבי' ומה דשינוי פוסל בו הוי רק דרבנן דהרי הוי חד דעה דעת רבינו יואל דגם שמו ושמה הוי רק דרבנן ומה שהקשו עליו ישבנו בחדושינו בעזה"י ועכ"פ נהי דרוב הפוסקים חולקים עליו מ"מ למעט בפלוגתא עדיף וי"ל בשם אביהם כ"ע מודים דהוי רק דרבנן ובדרבנן י"ל אם נשאת לא תצא ובפרט דכאן כדי לצרף מה שמתנצלת דכתבה כן על שם שהחזיקה אחד אותה לבת בהריוויזיע הנה מבואר בסימן מ"ב בחו"מ דמי שגידל יתום בביתו וכתב על זה אבי כשר השטר וא"כ הרי דנין בגיטן כמו בשטרות ועכ"פ י"ל דבזה מודה הצמח צדק דאין זה שינוי והוי רק חסרון שם אביו וזה כשר ושינוי לא הוי כנ"ל ולמעט בפלוגתא עדיף ובפרט כי הבעל מת ואינו רק ספק יבמה לשוק ואינו רק לאו ויש לצרף עוד כיון דבאמת ראוי לומר דאינה נאמנת כלל לומר דשם אבי' הירש כיון דתחלה אמרה להיפוך ונשאת בגט הראשון א"כ אין אדם מע"ר ואינה נאמנת אך י"ל דזה שאני דשוי אנפשי' חד"א ולכאורה הי' אפשר לומר דשוי' נפשי' חד"א הוי רק בזמן דאינו עושה עצמו רשע בזה אך היכי דעושה עצמו רשע בזה גם חד"א לא נעשה אך מדברי המ"פ בסוף נדרים בסוגיא דטמאה אני לך מוכח להיפוך דשייך שוי' נפשי' חד"א אף דמע"ר אך אין ראי' גמורה מהתם די"ל התם כוונתם על המשנה דמיירי בכהן ובאונס ומדברי הראב"ד בפ"ז דכתובות גבי משמשתו נדה ה"ד והקשה שם הראב"ד הובא בש"מ דלימא במודית ותירוץ דאין אדם מע"ר מוכח דס"ל דגם הודאה לחובתו לא מהני היכי דמע"ר רק שבאמת הראשונים הקשו עליו בזה ייע"ש מיהו הם לא הקשו רק להפסיד ממון מהני אבל לעשותו איסור להבא והוי רק מכח שוי' נפשי' חד"א י"ל דהיכי דמע"ר לא שייך חד"א בדבור גרוע כזה והנה אף דאינו קובע עצמו בזה להלכה מ"מ י"ל דשוי' נפשי' חד"א הוי איסור קל וכדי היתרים הנ"ל לסמוך עליהם בזה לכך לפענ"ד מותרת להנשא בלי חשש: וע"ד שאלתו השני' במי שכתב בגט שהוא לוי ואח"כ מערער שאינו לוי הנה אף אם הי' כן באמת שאינו לוי כתבתי בילדותי תשובה בזה להכשיר במקום עגון ושם כתבתי בארוכה כדרך הילדות אך בזה דאין ידוע כלל אם הוא לוי או לא ודאי דכשר הגט בפשיטות לגמרי ואין לחוש על ערעור שלו כי מדינא אינו נאמן לפסול הגט דאין לו רק דין ע"א וגרע מעד דעלמא שהוא נוגע וכמ"ש גם בט"ג כן בסופו בלקוטי שמות וגם אין אמע"ר שהרי מטילין חרם מי שיודע איזה ערעור ואינו אומר מיד גם אולי בנתיים תלך ותנשא לאחר לכך בודאי אינו נאמן וראוי לומר לו ולכל אשר יערער כי ילכדו ברשת של ר"ת וסייעתו ויותר אין להאריך בזה דברי ידידו הטרוד וחלש כח וכו' לק"ק טשימעראוויץ להרב מו"ה אבא זאב ראהט אבדק"ק הנ"ל:

תוכן העניינים

חידושי אנשי שם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה