חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
שם - קונטרס מוסבות שם השמטות סימן ב
הנה ע"ד שאלתו וז"ל בקיצור הנה איש אחד בא ממרחק באה"ק ובארץ פרס ובא לכאן ונשא אשה אלמנה שמה דאבא בת ת"ח ושהה עמה כמה חדשים ואח"כ נפל קטטה ביניהם וברח לטארנא עשרה פרסאות מכאן ושלח משם לכאן עבור זוגתו להשוות עצמו בפני הב"ד דשם חוץ מן הוצאות הגט והדרך והראה שם הכתובה והתנאים להראות איך הוא חתום א"ע והי' חתום א"ע יוסף מאיר וכן הי' נקרא תמיד פה קראקא זה ששה חדשים אשר התגורר פה הן קודם נשואין בעת אשר הי' באכסניא שלו וכן הפאס שלו מארץ הגר ששוב הפאס ישן שלו שלש עשרה שנה ג"כ לא הי' כתוב רק שם יוסף מאיר וכן הי' קוראין אותו לספר כל זמן היותו פק"ק ולא נשמע לו שום שם אחר וכן כתוב בהגט ואח"כ נסע לווישניצא והתחבר עם אנשים בליעל ונתנו לו עצה להוציא לעז על הגט כדי להוציא ממנה עוד מעות ושלח מכתבו לכאן היות שיש לו עוד שם אחר שמו יצחק יוסף מאיר ובאמת לא שמענו ממנו שם זה ועוד ראי' שמכאן שלח לווין לתת לו פאס אחר והוא עצמו שלח הפאס לווין ובא לכאן הפאס וגם כן הי' כתוב בו רק שם יוסף מאיר אך הוציא לעז היות שהי' באיזה מנין באיזה בהמ"ד קטן דפה הי' עולה לתורה בשם יצחק יוסף מאיר ואפשר הוא אמת שבכיון עשה כדי להוציא לעז אחרי כן ואפשר הוא שקר לגמרי שגם בהמנין שלו לא היו קוראין לו בשם יצחק רק בשם יוסף מאיר כי אחרי דרישה וחקירה לא שמענו בבירור שהאמת הוא שנקרא כן איזה פעמים בשם יצחק כי מי שסיפר כן הוא איש שאינו בר סמכי וב"כ וב"כ הוצא לעז על הגט ואח"כ נסע לק"ק רישא וכתב הרב דשם להראב"ד דפה היות שזה האיש שם בק"ק רישא בכן תבוא האשה לשם ויתן לה גט אחר אך תתפשר עמו כמה תתן לו עוד אך האשה עני' אין לה עוד ש"פ כי נתנה כל רכושה לבעל בשביל הגט שנתן לה תחלה אך כתבנו אנחנו לק"ק רישא היות שיתן לה גט אחר שם וישלח שליח להולכה לכאן וכששמע שהיא לא תבוא לכאן נסע משם ולא נודע מקומו אי' ולזאת תשאר היא עגונה והיא רכה בשנים בת ל"א שנה עכ"ל השאלה:
ידידי לית דין צריך בושש וחשש כלל ובזה לו לענה לו להבעל העוכר בזה ולחנם כתבתם לק"ק רישא לשלוח גט אחר ולדעתי אם הי' עומד לפנינו ליתן גט אחר לא היינו מקבלים שלא להוצא לעז על גט הראשון והרי נ"מ אם היתה פושטת יד וקיבלה קדושין מאחר כי הגט הראשון כשר וישר כי לא מבעיא לפי נדון דידהו הבעל עצמו ודאי אינו נאמן אחר הגט לפוסלו כי לא עדיף מע"א שא"נ אחר שנעשה הגט ויצא בהיתר ומכ"ש הוא שהוא נוגע בדבר וגם משים עצמו רשע שעובר על חרם שמטילין אחר נתינת הגט שמי שיודע לעז יאמר ומה שאחד אומר בקהלתכם שבבהמ"ד קטן נקרא כן הנה לא מבעיא בנדון הזה שהוא רק ע"א נמי אינו נאמן ולהצטרף עם הבעל לומר פלגינן דבורא לא שייך בזה דבזה הוי העדות רק על הבעל ולא אפשר על אחר לכך אין נאמנין לפסלו ואף גם אם הי' ב' עדים שקראוהו כן בבהמ"ד הקטן נראה נמי כל שהוחזק בו למ"ד יום לא הוי חזקה והן אמת שכתבתי זה כמה פעמים בתשובה ומצאתי כן בתשובת מבי"ט שאם הוחזק ג"פ בתוך למ"ד יום די ולא בעינן שיהי' נקרא כל הלמ"ד יום כן מ"מ נראה דגם זה לא הי' בבהמ"ד הקטן שיהיו קוראין לו לתורה ג"פ בתוך למ"ד יום ואם הי' ג"פ יותר מבתוך למ"ד יום לא דאנן בעינן או למ"ד יום רצופין או ג"פ בתוך למ"ד יום אבל ג"פ יותר מלמ"ד יום אין מצטרפין ואין זה חזקה להיות נחשב שמו כך ועל פיו אין זה ראי' כי י"ל שמשקר. ואף בר מן דין ומן דין יהי' מוחזק למ"ד יום בבהמ"ד הקטן הוי רק מיעוטא נגד קראקא הבירה וגם כיון דהוי רק שם שעולה בו לתורה הוי רק מיעוטא דשם שעולה בו לתורה ודאי אין לחוש לו וכיון דשם לא הי' הגט רק בק"ק טארנא וא"כ לא הוי קראקא לא מקום נתינה ולא מקום כתיבה לכך נהי דקיי"ל דצריך לכתוב שם שיש לו במקום אחר אך כבר כתבנו בתשובה בילדותי והוכחנו דהיינו דוקא אם במקום אחר הכל או עכ"פ רובן קורין כן אבל אם גם במקום אחר אינו נקרא רק מיעוטא אז על שם המיעוט של מקום אחר אין לחוש כלל אם אינו מקום כתיבה ונתינה ואף לכתחלה אין צריך לכתבו ומכ"ש אם לא כתבוהו בדיעבד דכשר הוא בלי חשש ועוד חוץ מזה נראה ג"כ דכשר הגט כיון דכתבו בו שם שהכל קורין בו ועוד כיון דעכ"פ עלה לתורה גם בשם זה הנכתב בגט רק עלה בשלשתן יחד יצחק יוסף מאיר וא"כ אם כתבו רק יוסף מאיר הוי כקיצור השם כמ"ש בט"ג בשם תשובת מהראנ"ח דזה הוי כקיצור השם אפילו בשם שקורין אותו בהם ומכ"ש בשם שעולה בו לתורה לבד ומה גם דהוי שם שהכל קורין בו לכך אין לחוש כלל לדברי המערער ויסכר פי דוברי שקר והמוציא לעז על גט זה יהי' נלכד במצודת ר"ת וסיעתו על המוציא לעז על הגט וחלילה ליתן גט אחר והאשה מותרת להנשא לכל העולם חוץ מכהן בגט זה והגט כשר וישר דברי ידידו וכו'. אעתיק פה מ"ש בעזה"י לק"ק אדעס להרב מ"ו משה זוסמן הלוי מ"ץ דשם: