אור ברסלב
חידושי אנשי שם שם סימן רא

חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

שם סימן רא

שם סימן ר

ר"א הנה מכתבו קבלתי יום ד' ויצא ולא הי' לי פנאי להשיב עד היום כי הי' סמוך לשבת ואני מוטרד והיום א' וישלח פניתי להשיבו והנה מה שהקשה אחד מן הלומדים על דברינו מסימן ל"ה יפה השיב רו"מ דהתם הוי חזקה דשע"ש והוי אומדנא דמוכח שטעה בדבריו ועוד לולי דברי רו"מ טעה דאטו התם הוחזקה בהיתר אדרבא נאסרה בקדושין הללו וא"כ מה לי אם היא מקודשת לשליח או למשלח סוף סוף היא אסורה ואינו אלא כמברר למי שתנקדשה אבל בזה היא הוחזקה בהיתר לעלמא והוא בא לאוסרה לעלמא והוי נגד החזקה וזה הוי היתר ברור ופשוט וכן מבואר בתשובת הר"ן סימן מ"ג או סימן נו"ן כי כעת אין תשובת הר"ן בידי עכ"פ שם מבואר כן גבי גט דנחשב יצא הדבר בהיתר. והנה מה שחשש רו"מ במה שבאו עדים שהם מעידין שאמר להם קודם הגט שיעשה ערמה זו ורו"מ כתב דהוי כגלוי דעת בגיטא והנה זה אינו דומה ממש לגלוי דעת דהתם אינו אומר בפירוש שיופסל הגט רק מתוך דבריו ניכר שחפץ הי' בכך אבל בזה אומר בפירוש שיופסל הגט גרע מגלוי דעת. והנה לכאורה מוכח דזה גרע מגלוי דעת ממ"ש בסימן קכ"ו סעיף כ"ב באם לא האריך הווין שכתב די"א דאין ערעורו מועיל אא"כ כתבו הוא או הסופר כתבו מפיו והטעם זה מבואר שם דניכר שלא גמר לגרש ולמה לא נימא דהוי כג"ד בגיטא ובע"כ דזה גרע מג"ד. מיהו כבר כתבנו זה שנים רבות בתשובה דא"כ בכל שינוי שמו למה לא חששו כל הפוסקים לחשש זה דחזינן דלא גמר לגרש מדעשה ערמה כזו ולמה מכשירין בכמה מקומות היכי דאינו שינוי גמור ולמה לא חששו לכך ולכך כתבו דדוקא התם דמוכח מגוף הגט שנעשה ערמה דניכר דלא נכתב כדינו אבל היכי דאינו ניכר מגוף הגט שעשה איזה ערמה הוי רק כגלוי דעתא בגיטא והנה רו"מ כתב שמצא כן בתשובת מאיר נתיבים שמתיר בזה רק שכתב דבט"ג הניח בצ"ע והנה אם הוא הניח בצ"ע אין ספקו מוציא מידי ודאי של המ"נ בכה"ג דהוי מלתא דמסתברא ואני אין דרכי לחפש בספרי אחרונים מחמת הטרדא ואיני כותב רק מה שהוא ית' חונן לי דעה בשכלי וכו'. והנה אני אומר אף בענין שלא האריך הווין מה שחוששין אם הוא כתבו או הסופר מפיו וכן בנדון זה אף אם לו יהא דגרע מג"ד מ"מ זה הוי רק בדורות הראשונים שלא הי' סידור הגט כמו בזמנינו וגם לא היו מטילין חרם לומר מיד מי יודע איזה פסול בזה י"ל כיון דגילה דעתו שעושה ערמה כזו אינו גומר ומגרש אבל בזמנינו דעושין סידור הגט ושואלין אותו כמה פעמים אם מגרש בלב שלם בלי שום תנאי ובלי שום ערמה וביטל דבר הגורם ביטול הגט אז אין אחרי הודאתו כלום וביטל דבריו הראשונים ותפוס לשון אחרון ובפרט דמטילין חרם אחר הגט ודאי אחזוקי אינשי ברשיעי לא מחזיקינן ואם הי' בו כונה שלא לגרש הי' אומר מיד ולא הי' עובר חרם גם כיון דדרך בכל גיטין להטיל חרם מן הסתם ידע זה המגרש תחלה כעין שכתב הש"ך בחו"מ סימן מ"ב דהיכי דנהגו כן הכל אינו נאמן לומר שלא ידע ולכך בודאי ידע שמטילין בכל גט חרם ולא הי' עובר חרם לכך אנן סהדי דגמר בלבו וגירש ממש ואין להשגיח בכל מה שאמר תחלה ובפרט בנדון כזה דאף אם הי' כדברי הבעל אין בזה חשש פסול כל כך ויש מקום להכשירו אף לפי דברי הבעל וא"כ י"ל דאף מתחלה גמר לגרש ולא כיון רק לצערה שתתיירא אולי יהי' הגט פסול וי"ל לצעורה הוא מכוין לכך לפענ"ד הגט כשר וישר ולא ישתדל כלל רו"מ ליתן גט אחר שלא להוציא לעז על הגט הראשון בחנם ויתן לה רו"מ היתר ויצרף את שמי בההיתר ולא יחוש לדברי הבעל כלל ולא ליתן גט אחר בשום אופן בעולם דברי ידידו וכו'. לק"ק טרנפאל להרב מו"ה משה דאליגוטש נ"י:

תוכן העניינים

חידושי אנשי שם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה