חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
שם סימן ר
ר הנה ע"ד שאלתם היות ששם העיר דפה אשר חקרנו ודרשנו שמעולם היו נמנעים פה לסדר גיטין עבור שם העיר שכותבין בכל השטרות שלנו ושל א"י וכן בספרי ערכאות שלהם נכתב פיאטרא ובפ"כ הן אצל יהודים והן אצל א"י נקרא דיאטרא וכו' ויש כאן שני נהרות אשר שמם ידוע וכן מי מעיינות אבל אחר החקירה נודע לנו שזה שנים רבות שסידרו בו ב' גיטי שכ"מ בימים לא כבירים זאח"ז וכן אח"כ זה שבעה שנים שסידרו פה עוד גט אחד נחוץ וכתבו בו בפיאטרא דמתקריא טיאטריא ואח"ז זה ששה שנים נתקבל בכאן רב אחד איש זקן מובהק שמו ר' שמואל שהי' אב"ד במדינת רוסיא בעיר ליפקאן ותיכף בבואו לכאן התחיל לסדר פה גיטין ג"כ בזה"ל פיאטרא דמתקריא טיאטרא ונהגו כך ארבעה שנים רצופין שהי' אב"ד בכאן וכן גם שלח כמה וכמה גיטין לכמה מקומות הקרובים והרחוקים וכו' ואחר נסעו מזה זה ב' שנים שנתקבלנו אנחנו שנינו הח"מ למורי הוראות בכאן והלכנו בעקבותיו וסדרנו ג"כ כמה וכמה גיטין בסדר הנ"ל באין שום פוצה פה אולם בחורף העבר נתעורר הרב מ"ו ישעי' חאטינר שהוא כעת רב בק"ק יאס וכתב אלינו שלא נסדר עוד גיטין עבור שם העיר וכתב אשר לא עלינו תלונתו כי אם על הרב שהי' לפנינו שהתחיל לסדר פה גיטין וגזר עלינו שלא נחזיק עוד בשטותו של הרב הישן וכו' עכ"ל השאלה והמותר השמטתי. הנה ידידי קורא אני על הרב מ"ו ישעי' שהוא המוציא לעז על גיטין הראשונים וחוששני לו מרשת ר"ת ז"ל ומכיר אני את דרכו מכבר שהוא מהפך דברי אלקים חיים לומר שהוא שליט בארץ ואומר על האסור מותר ועל המותר אסור וכבר כתבתי לק"ק סאניוואץ שאוי לו לדור של מדינתכם שהוא הרב דמדינה והנה לדינא לא תשמעו לו ותסדרו שם גיטין כבראשונה ועל דידי תסמוכו ועל הרב הישן שהי' שם כי כתורה עשה כי לא מבעיא שבדיעבד כשר הגט במה שמקדימין שם פיאטרא לשם דיאטרא כי הנה גם בשם האיש והאשה הוי רוב דעות שאם הזכיר ב' שמות אף שהקדים שם הטפל להעיקר הוא כשר ואף החולק שם דפסול היינו בשם האיש והאשה דאם שינה ממש שם פסול מן התורה כמו שהוכיחו כל הפוסקים מן הש"ס דגיטין דפריך הא בעינן שמו ושמה ולכך כיון דשינה ממש פסול מן התורה לכך אף בהזכיר שמם רק דעשה הטפל עיקר והעיקר טפל נראה כמו שינה שמם ופסול מדרבנן אטו שינה שמם ממש אבל במקום עמידת העדים דשינה ממש אינו רק דרבנן כמבואר בפוסקים ובב"ש סימן קכ"ח א"כ תינח היכי דשינה שמם שינוי ממש אבל בזה דהזכיר שמם ממש רק דעשה העיקר טפל וטפל עיקר דאינו שינוי ממש ודאי כשר עכ"פ מדרבנן וא"כ כיון דכשר בדיעבד א"כ כיון דכבר התחילו לסדר שם גיטין בכתיבה כזו מותרין אתם לכתוב כן לכתחלה כדי שלא להוציא לעז על גיטין הראשונים ואין לומר כיון דהוי בשוא"ת לא נחשב מוציא לעז דיש לומר דאין מי שרוצה לגרש חדא דהש"ך ביו"ד סימן א' ובחו"מ סימן ל"ז כתב דבמנהג וכה"ג דשכיח טובא הוי לא ראינו ראי' אם רואין שבאין ונמנעין מכח המנהג כן ה"נ כיון דמגרשין נשותיהן שכיח הוא ואם יביא לגרש יאמרו שאין מגרשין שם ודאי הוי לעז על גיטין הראשונים ועוד הרי אם לא יגרשו שם יסעו למקום אחר ובודאי שאול ישאלו למה אינו במקומכם ויאמרו שאין מסדרין שם גיטין א"כ הוי לעז בקום ועשה והרב דק"ק יאס לא חש לקמחי' בזה והנה לא מבעיא דאתם עושין כדין כיון דמעשה רב דהרב הקודם עשה כן רק גם הרב הישן כהוגן עשה דהקדים שם פיאטרא דאף דבאיש ואשה מקדימין שם העיקר שהכל קורין בו להחתימה וכתיבה היינו דבאיש ואשה הם יחידים הוי הכתיבה והחתימה מיעוט נגד כל העולם הקורין לו בשם אחר לכך לזה משפט הקדימה אבל בשם העיר דהוי כן בכל השטרות ובערכאות ובכתובות כן דכותבין שם פיאטרא תחלה א"כ כיון דגבי כתיבה הוי שם פיאטרא עיקר א"כ הרי גט הוי נמי כתיבה וכל השטרות קרואין גט לכך בגט דהוי כתיבה ראוי לכתוב כמו שכותבין בכל השטרות ובפרט דבכתובות נמי נכתב כן ודאי ראוי להקדים שם פיאטרא כמו דהוי כן בכל השטרות ובערכאות ועוד בשלמא בשם האיש והאשה אם מקדימין הטפל להעיקר יאמרו דאחר הוא כיון דליכא סימן אחר מי הוא זה ואיזה הוא אבל בעיירות כיון דיש שם ב' נהרות ושמם ידוע וכותבין כן בגיטין והרי לכך כותבין שם הנהר כדי שלא יאמרו עיר אחרת היא א"כ ע"י הנהרות לא יטעו לומר דעיר אחרת היא לכך אין קפידא בהקדמת שם השני לכך לכתחלה ראוי לכתוב שם פיאטרא תחלה ויפה עשה הרב הישן יישר כחו וחילו:
ומ"ש הרב מיאס דתקנה גדולה עשה שלא ימהרו לגרש נשותיהן בזה לו לענה לו כי מלבד דיפה כתבתם דהרי חז"ל התקינו כן רק במקושר ובכהנים והיינו מתרי טעמי דכהן אסור להחזיר וגם משום כהנים קפדנים הא בלא"ה גם בכהנים לא היו מתקנים ולמה לא תקנו כן גם בישראל שלא למהר לגרש ויהי' רק מקושר ובע"כ דלא חשו לכך. ואני אומר יותר דנעלם ממנו גמרא ערוכה במקומה בגיטין דף כ"ו במשנה דהכותב טופסי גיטין ופירש"י שם שסופר הוא ונוטל שכר ורוצה שיהי' מזומנין לו פעמים שאדם בא לשכרו והוא טרוד בשטרות אחרים ייע"ש ולמה לא תקנו חז"ל שלא יכתוב כן כדי שלא למהר לגרש ועוד מפורש יותר שם בש"ס דף הנ"ל גבי מפני התקנה מהו תקנה אמר ר' יונתן מפני תקנת הסופר ופירש"י מפני תקנת הסופר התירו לכתוב שלא לשמה הרי משמע דראוי הי' שיהי' פסול גם בטופס אטו תורף רק שהתירו מפני תקנת הסופר הרי דאפילו התירו מה שהי' ראוי לאסור והרי אדרבא הי' ראוי לאסור אף המותר כדי שלא ימהר לגרש ומכ"ש אם מדינא הוי ראוי לאסור למה יקילו עוד יותר וימהרו לגרש גם מפורש שם דר"י פוסל בכולן דגזר טופס אטו תורף שטרות אטו גיטין ולמ"ל טעם זה הו"ל לומר דלכך פוסל בטופס כדי שלא למהר לגרש וגם גזר שטרות אטו גיטין כדקאמר שם ובפרט דקאמר שם דר"א פוסל בטופס אטו תורף בגיטי נשים ושאר שטרות אטו גיטן לא גזר ולמ"ל זה הו"ל לומר דפוסל בטופס כדי שלא למהר לגרש וזה בגיטי נשים אבל בשאר שטרות לא שייך זה לכך מכשיר ובע"כ שאין בזה שום טעם וריח ודברי הרב מיאס בטלין ומבוטלין כחרס הנשבר ואתם כתבו הגיטין כטוב בעיניכם ובעיני בשם פיאטרא תחלה עלי ועל צוארי ולכל מקום שתשלחו גט תכתבו שאני המסדר כן בעזה"י ויהי' קולכם נשמע ואני תפלה לאל חיי למהר לשלוח לנו המורה לצדקה ותראה האמת ולא יוסיפו בני עולה עוד לענות ההוראה בשביל תאותם מהיפוך אל היפוך כנפש המעתיר וכו' מה שכתבתי עוד להרב מו"ה יצחק יהודא מו"ץ דק"ק אקרמאן: