חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
שם סימן קצט
קצ"ט ע"ד שאלתו באחד שהי' שמו מאניק וכן חתם עצמו תמיד ועלייתו לתורה לא יכולתי לידע ע"י בירור כי הוא ע"ה גדול ועוד זאת נודע לי כי הי' לו עוד שם מחמת חולי היינו אברהם והשם הזה כבר נשתקע שאפילו אנשי משפחתו אמרו לי שאין קורין אותו בשום פעם בשני השמות אברהם מאניק רק מאניק לחוד ושלחתי אחר אמו ואמרה לי שרובו ככולו קוראה אותו ג"כ רק בשם מאניק לחוד רק לפרקים קוראה אותו בשני שמות היינו אברהם מאניק והמגרש אמר בפני' שהוא אינו זוכר שתקראה אותו בשום פעם בשני השמות ע"כ בחרתי לי הדרך שלא לכתוב בהגט רק החניכה שהכל קורין בו וחותם תמיד כי לפי דעת הט"ג כשמספקין אם השם מחמת חולי הי' לעקור שם הראשון או להוסיף ולצרף צריך מספק ב' גיטן ובפרט בכאן דעלייתו לתורה לא הי' בשום פעם בשם שמחמת חולי והט"ג מביא בלקוטי שמות שמחמת חולי בס"ק י"ד שו"ת בגדי כהונה שיותר נכון לכתוב רק החניכה מלתן ב' גיטן כי גם מחמת הספק עלייתו אם בשם מנחם מאניק או מנחם מאניש הוכרחתי לכתוב בגט רק שם החניכה שהכל קורין אותו ואחר שנתן המגרש הגט לאשתו כדת שהלך מן הבית וחזר תיכף מן הבית ואמר בפני ובפני אנשים שהיו בעת הסידור בזה הלשון רבותי תדעו כי מאניק גירש את אשתו אבל אברהם מאניק לא גירש אשתו ואמר ששמו אברהם מאניק וכו' עכ"ל השאלה:
הנה ידידי הגט כשר והאשה מותרת להנשא והנה כדין עשה רו"מ שכתב רק שם מאניק ומ"ש רו"מ בשם הט"ג היכי דהוי ספק אם הוי שם שמחמת חולי לעקור שם הראשון או להוסיף צריך ב' גיטן אין נראה לי כלל דבכל דוכתא אזלינן בתר חזקה דמעיקרא וכיון שהי' לו שם הראשון תחלה וספק אם נעקר אזלינן בתר חזקה דמעיקרא דהוי רק להוסיף ואף שהי' לה חזקת אשת איש מ"מ חזקה דמעיקרא עדיפא שהרי מבואר במשנה ובפוסקים בהשולח גט ממדינת הים נותן לה בחזקת שהוא קיים אפילו בהי' חולה הרי דמהני חזקת חיים ונדחה חזקת א"א כן ה"נ מכ"ש בזה דחזקה דמעיקרא עדיפא וא"צ רק גט אחד לכתוב שם החולי עם שם דמעיקרא ובפרט דכל עיקר פסולו בזה הוי דרבנן כיון דבאמת נזכר שמו שמחמת חולי די בזה מן התורה ואין חשש רק מדרבנן שיאמרו אין זה המגרש בזה ודאי מהני חזקה דמעיקרא וא"צ ב' גיטן מיהו זה לעלמא אבל בזה בלא"ה שם שמחמת חולי נשתקע לגמרי ואף דאמו אומרת שלפעמים קוראת אותו כן הנה זה לא יועיל חדא שהרי הבעל מכחיש אותה ואף דאינו מכחיש בבירור רק שאומר שאינו זוכר כן הנה זה גופו הוי הכחשה דאף דלא ראינו ולא שמענו אינו ראי' היינו במה דלא הוי שכיחא אבל במה דשכיחא הוי לא ראינו ולא שמענו ראי' כמ"ש הש"ך בחו"מ סימן ל"ז וכן בה' עדות היכי דהוי שני עדים אחד אומר לא ראיתי הוי הכחשה וכן ה"נ כיון דקריאת שמו הוי בפניו ודאי אם הי' כן הי' זוכר לכך הוי הכחשה ואינה נאמנת ועוד באמת אף לפי דברי' הוי נשתקע דבמה שאחד לבדו קורא הוי נשתקע ונהי דנראה דאפילו אם רק מיעוטא קורין כן לא הוי נשתקע היינו עכ"פ איזה אנשים ועכ"פ ג' אנשים סמך לזה מה דקיי"ל בג' זימני הוי חזקה אבל באחד או ב' ודאי נחשב נשתקע ובפרט דהיא ג"כ קראה רק ע"ד המיעוט וא"כ היא יחידית והיא עצמה נמי הוי רק במיעוטא הוי נשתקע לכך שפיר עשה רו"מ שלא חש לדברי' אפילו לכתחלה ועכשיו שכבר ניתן הגט בלא"ה אין נאמנת לאוסרו והוא גם הוא אינו נאמן לערער עתה על הגט ואינו נאמן על כך כי מלבד כיון דלא אמר מיד בשעת הטלת חרם שמטילין חרם לומר מי שיודע איזה פסול והוא אז לא אמר א"כ עבר על החרם ואין אדם מע"ר לומר כן ובלאו החרם אין הוא או ע"א נאמן לפסול הגט אחר שיצא בהיתר וכן מבואר בספר טיב גיטן בסופו ולחוש שמא לא גמר לגרש אין לחוש לכך ויפה כתב רו"מ דדברים שבלב אינן דברים כל דלי הוי ידים ואומדנות מוכיחות בשעת מעשה דאינו גומר בלבו הוי רק דברים ואינן דברים וראי' מאלו שכופין אותן לגרש וכיון דהוי רק ע"י כפי' ניחוש שמא לא גמר בלבו לגרש ובע"כ דלא חיישינן לזה ומכ"ש כאן דבשעת הגט לא הוי ניכר שום הוכחה אמרינן בודאי כיון לגרש תחלה כדין והשתא הוא שחוזר בו וכוונתו כדי לצערה בלבד וכעין שכתב רש"י בפ"ק דפסחים בסוגיא המשכיר בית לחברו בחזקת בדוק כתב שם רש"י דאף דהשתא עומד וצועק אמרינן דהשתא קא הדר בי' ייע"ש ומכ"ש בזה ובפרט דיש לו חזקת כשרות המסייע ומדשתק בשעת הטלת חרם ולא ערער מיד ודאי לא עבר על החרם ולא ידע שום פסול רק עתה אומר כן כדי לצערה לכך הגט כשר והיא מותרת להנשא בלי חשש ופקפוק כלל ואין לחוש לשום חשש לא מקנין הנייר והדיו ולא בנתינת גוף הגט והכל כשר וישר. וע"ד שאלתו בשם עירו שהוי בפי ישראל ווייסנבארג ובפי נכרים אקירמאן כי בלשון תוגר הוי אקירמאן פירושו של תיבת ווייסנבארג והיו כותבין בגט שם ווייסנבארג דמתקרי אקירמאן ועתה כמעט נשתקע שם ווייסנבארג הן בפי ישראל הן בפי נכרים ומשפטי נכרים הכל כותבין רק שם אקירמאן רק בכתובות כותבין ווייסנבארג ויש אנשים זקנים מיעוטא שקורין כן ועיירות הקרובים לפה שכיחי יותר שיקראו בשם ווייסנבארג ונפשו בשאלתו איך יכתבו בגיטין אם כמשפט הראשון או לכתוב להיפוך אקירמאן דמתקריא ווייסנבארג. הנה לדעתי אל ישנה ממנהג הראשונים שלא להוציא לעז על גיטן הראשונים לא מבעיא בזה דלא נשתקע לגמרי שם ווייסנבארג רק אף אם הי' נשתקע לגמרי נראה דבגט אין לשנות מכח לעז דאין דומה לשם האיש והאשה דבזה ליכא לעז על גיטן הראשונים דיש אנשים דשמם כן ויש אנשים דשמם כך ואף אם הוא עצמו גירש ב' פעמים זה אינו דבר מפורסם ולא שייך בי' לעז אבל בשם העיר דבכל הגיטין נזכר כן אין לשנות ממכתב הראשון שלא להוציא לעז על גיטין הראשונים ואף דמבואר בסימן קכ"ח בנהרות דאם אבד א' שמו אין כותבין אלא אחד מזה אין ראי' די"ל דהתם מיירי על התחלת כתיבת גיטין ועתה שמתחילין לכתוב בו גיטין אז יעשה כן ואף אם כבר כתבו שתיהן תחלה י"ל שאני נהר דמבואר שם ברמ"א דשינוי נהר כשר לכך אין בו לעז כ"כ ועוד דודאי מיירי דלא כתבו בו גיטין עדיין דאם כתבו בו גיטין א"כ מה זה אבד נחזי בגיטין מה כתוב בו שמו ובע"כ מיירי דלא כתבו גיטין עדיין ועוד ראי' ממ"ש בסימן קכ"ט בגר שכתוב בו שם גיות שלו כשר אפילו אם נשתקע ממנו בע"כ דכל דבר דהוי פרסום אף דנשתקע כשר וה"ה בזה שם העיר הוי מפורסם דלפנים הוי שמה כך ועוד הרי גם בנהרות מבואר דאם הגדול אבד שמו מ"מ כותבין שניהם א"כ ה"נ כיון דעיקר השם הוי ווייסנבארג אף דכעת נשתקע הוי כאבד הגדול שמו דכותבין שניהם כנלפענ"ד נכון לדינא ואין בידי להאריך יותר כי אני טרוד מאוד וחלש כח וגם אין הנושא סובל יותר ועמו הסליחה אשר עת לקצר וברית שלומו לא יבצר כנפש המעתיר וכו' אעתיק פה מ"ש בעזה"י לק"ק פיאטרא במדינת וואלהיי' להטורי הוראות דשם: