אור ברסלב
חידושי אנשי שם שם סימן קעו

חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

שם סימן קעו

שם סימן קעה

קע"ו הנה ע"ד שאלותיו בנדון שם הירשל איך לכתוב בגט אם ביוד אחר הה"א או בעיי"ן הנה דבר פשוט הוא לכתבו ביו"ד אחר הה"א ומכ"ש אם כתבו כן שהוא כשר דרוב הנקראים הירשל הוא על שם הירש והנקראים בעי"ן נקראים העשיל בלי רי"ש וברי"ש הוי רק בשם הירש ותמיד דנין על פי הרוב אם לא בחותם להיפוך ובנדון דידי' שאינו חותם יש לכתוב ביו"ד אחר הרי"ש אף דהלשון הוי בסגול הרי גם הירש הוי המבטא כן ואדרבא אם כתבו בעי"ן יש לחוש לשינוי. גם מה ששאל בגט אחד שהי' שם הרבה אנשים בשורה ומשני צדי השורה עמדו ב' העדים אשר נתייחדו לעידי מסירה מזה אחד ומזה אחד ואחר המסירה ראה ע"א עומד קצת אחר השורה ונסתפק אם ראה המסירה או לא והעד אומר שראה המסירה והנה זה ודאי דהעד נאמן ככל עדות שבתורה רק שרו"מ נסתפק הואיל והעדים לא ראו זא"ז והנה כבר ראה רו"מ את דברי הב"ש באה"ע סימן קל"ג דהכשיר בעדות מיוחדת אם מסר הגט לפני ע"א ואח"כ לפני עוד עד רק שכתב שהתורת גיטן חולק ע"ז והנה אם נשוי זה לפלוגתא עכ"פ נראה דהוי ספק ספקא דהרי יש דעות דבע"ח בלי ע"מ נמי כשר הגט וא"כ דלמא כדעת הסוברים דכשר בלי ע"מ כלל ואת"ל דפסול דלמא כדעת הב"ש דכשר בעדות מיוחדת. ועוד אף לדעת התו"ג הרי עיקר טעמו דבעדות מיוחדת אולי אינו מכוין לגרושין וא"כ י"ל היינו ביודע הבעל שאין כאן רק ע"א אבל כאן שהי' ב' עדים מניין ידע הבעל שלא ראה העד השני המסירה הרי הי' לו לאסיק אדעתי' דלמא רואה גם השני לכך בודאי כיון לשם גירושין ועוד גם דברי התו"ג אין נראין דבשלמא בעידי קדושין כיון דאין שם רק ע"א י"ל דלא כיון לשם קדושין אבל בזה כיון דעכ"פ ידע דיש בגט עידי חתימה ולדעת כמה כשר הגט כך ואף להפוסלין הוי רק מדרבנן לדעת כמה פוסקים אבל מן התורה כשר הגט וא"כ איך נימא שלא כיון לשם קדושין וגם כל כה"ג י"ל דלא מעייל אינש נפשי' לספקא כמ"ש כעין זה בפ"ק דנדרים וגם בשלמא בקדושין דאין כאן רק אמירתו ונתינה בלי אמירה כלל אינו כלום לכך באמירה שלו י"ל כיון דראה דאין כאן רק ע"א לא כיון לקדושין אבל בגט הרי אף בנתן לה בלי אמירה נמי כשר מן התורה ואינו רק פסול מדרבנן כמ"ש בסימן קל"ו והטעם כתב הב"ש מכח דאמירת הגט הכתוב בו הוי במקום אמירה וא"כ הכתוב בגט ודאי כוונת העדים החתומין לגירושין ממש ודי בזה גם שאני גירושין כיון דקיי"ל לא מקדים אינש פורעניות לנפשי' א"כ בודאי כיון לשם גרושין. ובזה יתיישב ראיות הב"ש מע"ח והת"ג דחאו דהתם לא נגמר הגט עד אחר שחתמו שניהם וכו' ולאו כלום אמר דודאי אם הי' הפסול מצד הכונה שהוא לא כיון לגרושין יש לחלק כן אך מצד הכונה שלו ידע הב"ש מסברא דלא שייך כן בגרושין ובודאי כיון לשם גירושין רק דהוי ס"ד לומר אולי בעצם העדות נאמר דבעינן שיהי' ביחד דהוי גזרת הכתוב דבעינן שיהיו רואין כאחד כמו בדיני נפשות דבעינן שיראו כאחד אף דהתם לא שייך לומר מטעם כונה רק מכח גז"ה כן ה"נ הוי כן בגט לזה שפיר הביא ראי' מע"ח דאם הי' מכח גז"ה שיהי' ביחד גם בע"ח הוי צריך להיות כן אם ע"ח כרתי דהרי בכל הפסול לעדות אזלינן בתר שעת החתימה ואם חתמו בהיותם קרובים בנשותיהן ובנתינת הגט יהיו רחוקים או שהי' פסולין בעברה ועשו תשובה בשעת נתינה הי' כשר וזה ודאי אינו וא"כ ה"ה בעדות מיוחדת אם בעינן בעידי הגט שיהי' ביחד מכח גז"ה בעינן גם בע"ח שיחתמו יחד אף דהנתינה הוי אח"כ ובע"כ מדינא לא בעינן שיהי' ביחד ומכח כונה בלא"ה א"ש כנ"ל לכך לא יהי' לבו נוקפו בדבר והוא כשר וישר הגט:

ומה ששאל מהו השיעור הפסק כתיבה אחת הנראה כב' תיבות והוא אם יש הפסק כמלא אות קטנה בתיבה אחת בין האותיות והתנוק קורא אותו כתיבה אחת מכח דבשאר תיבות הוי ההפסק יותר בין תיבה לתיבה וכו' הנה יעשה כך יכסה כל הכתב שלפניו ושלאחריו ולא יראה התנוק רק זאת התיבה לבד אז אם יקרא אותו תיבה אחת כשר ואם לאו פסול ומה ששאל מה נחשב אונס בגיטן הנה כל דלא הוי כעין כפאו נכרים וכדומה אינו אונס מה דנראה דאינו מגרש ברצון וכבר ביאר הריב"ש ושאר פוסקים דכל אונס הוי רק דאתי לי' מאחריני אבל אונס דאתי מנפשי' לא הוי אונס ובפרט לפי סידור הגט דידן הרי אומר דמגרש ברצון בלי אונס לכך לא הוי אונם רק כעין כפאו נכרים והרבה הוכחות יש לזה אלא שאין לי פנאי להאריך:

ובנדון אשר שאל בגט שהי' כתוב בו באבי המגורשת שם וועלקיל ולא שם אחר עוד ובפניו הי' נקרא וואלף הנה בזה אין חשש כלל באבי המגורשת דבשם אביהם הוי הדין כמו שלא בפניהם ואין בו חשש כלל ובפרט בשינוי כל דהו בלא"ה יש להכשיר בשם אביהם מיהו כה"ג אין צריך לזה דבלא"ה אין בזה חשש בשם אביהם ומותר לכתוב כמו שנקרא שלא בפניו ומה ששאל ע"ד המסדר דלפעמים נראה לו דהגט פסול וא"א בתיקון ודעתו לכתוב אחר ואח"כ רואה דאפשר בתיקון אם מותר או דהוי כביטול הגט דהוי כנתן לו רשות לבטל הנה רו"מ מדקדק יותר מדאי ובאמת אין זה בכלל ביטול כלל דנהי דנתנו לדעתו היינו אם יראה בו פסול מדינא אבל לא לבטלו בלי פסול ע"ז לא נתן לו רשות ולכך לבטלו בלי פסול אינו יכול ומה שנראה לו שהוא פסול אם נודע לו אח"כ שטעה ואינו פסול חוזר להיות כשר למפרע ואף בבעל עצמו יש דעות אם ביטל הגט אם חוזר ומגרש בו ויש דעה דגוף הגט אינו בטל בבטולו ואף להפוסלין היינו רק אם בטלו בלי טעות למפרע אבל אם בטלו מכח טעות ואח"כ נודע לו שהוא טעות למפרע ושטעה גם בבעל נראה דלכ"ע אינו בטל ואף דלהלכה למעשה צריך עיון יותר מ"מ במסדר ודאי הוי כן וגם הרי לא אמר שמבטלו רק במה דאומר דדעתו לכתוב אחר הוי כגלוי דעתא בגיטא דאינו חפץ בראשון וג"ד בגיטא לאו מלתא הוא. הנה עשיתי רצונו והשבתיו על כל שאלותיו אך בקצרה מכח הטרדא ודי בזה דברי ידידו וכו' אעתיק כאן מ"ש בעזה"י לק"ק טארניגראד להרב מו"ה אליעזר זואקס נ"י:

תוכן העניינים

חידושי אנשי שם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה