חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
שם סימן קעה
קע"ה הנה ע"ד הגט בשינוי שם אביו מארי' ליב ליהודא ליב וכתבתי להתיר והנה עמדו כעת מערערים לומר דהיתר שלי הוי מכח ס"ס בצירוף גט הראשון ועכשיו מערער הבעל אחר שלמדו אותו לומר דהגט הראשון הוי מזויף והוא עצמו זייפו והי' כחרם ומתוך זה סובר שאחזור מהיתר שלי והנה באמת העלו בידם חרס כי באמת תפסו הטפל לעיקר כי אני כתבתי זה רק לסניף אבל עיקר ההיתר שלי הוי כי אינו שינוי גמור ובפרט בין ארי' ליהודא בכינוי לשם ליב הוי טעות דעבידי למטעי לכך בודאי אין זה שינוי גמור וכשר בשם אביהם ומה גם דהבעל אינו נאמן לטעון מזויף דמזויף לא שכיח והרי מן התורה עדים החתומין על השטר כנחקרה עדותן בב"ד דמי ואין לחוש לזיוף ולכך מן התורה אין הבעל נאמן לומר מזויף ולא מבעיא לדעת רוב הפוסקים דאף אם הבע"ד טוען מזויף לא בעי קיום מן התורה דודאי הוי גט מן התורה רק אף גם להסוברים דאם הבע"ד טוען מזויף צריך קיום מן התורה כאן דהבעל בעצמו נתנו לה אינו נאמן לומר שהוא מזויף כמ"ש בש"ס פ"ק דגיטן דהבעל עצמו שהביא גיטו א"צ לומר בפ"נ מוכח דהוא עצמו אינו חשוד לזייף ולא חלקינן בין אם היה ביניהם קטטה או לא מוכח דאף בהי' קטטה ביניהם אינו חשוד לקלקלה וא"כ ה"נ כיון דאם תלך ותנשא בו יהי' לה קלקול ואף דהוי בע"כ מ"מ אם עברה ונשאת אינו נקרא עבריין כמ"ש ברמ"א סימן קי"ט א"כ מוכח דבנשאת בדיעבד לא תצא א"כ הוי לה קלקול ואינו עשוי לקלקלה במכוין לכך אינו נאמן לומר שהוא מזויף ואף אם העדים יבואו ויאמרו שאין זה חתימת ידם נהי דבעי קיום מן התורה מ"מ מידי ספיקא לא נפקא דלמא הם משקרים ואין להם תורת עדים תדע דהרי מפורש בפ"ב דכתובות ובסימן מ"ו בח"מ דאם העדים אנוסים מחמת נפשות וכדומה. אם כת"י יוצא ממקום אחר אינן נאמנין ולמה לא יהי' להם מגו דאיבעי היו אומרים אין זה כתב ידינו והוי תרי ותרי בע"כ דאם היו אומרים אין זה כתב ידינו לא הי' להם נאמנות כלל כיון דזיוף לא שכיח ואף דיש לדחות דלכך לא הוי מגו דהוי מגו בשנים כיון דבזה לא שייך תירוץ התוס' דהוי מגו דאי בעי שתקי מ"מ התוספת להס"ד שלא הקשו מזה ג"כ מוכח דבזה בלא"ה לא הוי מגו דאין להם נאמנות לומר מזויף ובפרט דיש עוד טעם בדבר דבשלמא אם אומרים כתב ידינו הוא זה אז מעידין על גוף הדבר כדקיי"ל אמנה שבשטר הן מעידין אבל באומרים אין זה כתב ידינו א"כ אין כל אחד מעיד רק על חתימת ידו והרי אינו יודע אם אינו כת"י חברו א"כ הוי על כל חתימה שהוא מזויף רק אחד והעדים שאומרים כתב ידן הוא הוי על כל אחד ב' עדים ואין דברי ע"א במקום שנים כלום ולכך נראה אף בליכא עדים דהוי כתב ידן נהי דהעדים אומרים אין זה כ"י הוי רק ספק שמא מזויף הוא ולא ודאי והוי רק ספק ושפיר הוי ס"ס גם מגט הראשון ואין לומר דכאן הוי הוכחה דהוא מזויף דהעדים לא חשידי לעבור על חרגמ"ה זה אינו דהרי אולי לא ידעו העדים דדעתו לגרשה בע"כ דלמא סברו דהוי מדעתה ועוד נראה אף אם הוי חתימת העדים מזויף כיון דעכ"פ נכתב בלשון גט א"כ הרי ודאי דנתן לה בפני עדים א"כ הוי עידי מסירה וא"כ אף אם הוי מזויף כשר מן התורה ואינו פסול רק מדרבנן מכח מזויף מתוכו והדר ע"י גט השני נתגרשה לגמרי דבדרבנן אין לחוש לשינוי שם אביו ובודאי כדי תשובת עבודת הגרשוני להקל בכה"ג וממ"נ מן התורה הוי ס"ס ומדרבנן די בספק אחד להקל ומה גם שבא אלי מכתב מבערשטין דבאמת הגט נכתב ונחתם בק"ק טיסמיניץ ואינו מזויף רק למדו להבעל לדבר שקר ומאן דעביד הא עביד הא לכך כל מן דין הגט כשר ואין להרהר אחריו והיא מותרת לשוק אחר דהבעל אינו רוצה לפוטרה רק ברצי כסף יסכר פי דוברי שקר ועלינו יערה רוח הבורא וישלח לנו המורה אמן. אעתיק כאן מ"ש לק"ק לוצקא להרב מו"ה משה יהודא לערגר מ"ץ דשם במוהר"ר שמשון אליעזר נ"י: