אור ברסלב
חידושי אנשי שם שם סימן קעד

חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

שם סימן קעד

שם סימן קעג

קע"ד הנה בדין שינוי שם אביהם עיין בחבורי ליו"ד מהדורא זיין בסי' קכ"ו מ"ש לק"ק קאלמיי' דרך אגב ואעתיקנו כאן וזה לשוני שם ובנדון אשר שאל בגט רשע אחד שגירש את אשתו ורוחו התעהו כי יהי' מותר לו לישא אחרת ושקר דברי פיהו והבל יפצה ואח"כ הרבו עליו דברים גם נתנו לו ממון וגירש אותה מרצונה והערים כי שם אביו הי' ארי' ליב והוא כתב דשמו הוי יהודא ליב וכתבו כן בגט ואח"כ התחיל לערער ורוצה תרקבי דדינרי לגרשה מחדש:

והנה לא ביאר לנו רו"מ אם הי' נקרא בשני שמות יחד או רק הי' עולה לתורה כן אבל שמו בפי כל הי' רק ליב כי הי' בזה נ"מ לדינא בזה כי הנה בשנת תקצ"ב הי' מעשה כעין זו בק"ק סטאניסלאב ושלחו הרב הזקן זלה"ה משם ללבוב להרב הגאון המפ' בעל ישועת יעקב והעלה להיתר כיון דאינו שינוי גמור ואעפ"כ נהג אז בעצמו ענוה וכתב לצרף גם אותי ואז כתבתי בזה תשובה ארוכה בפלפול גדול והמתקנו סוד כיון דאינו שינוי גמור והוא מקום עגון כשר בשם אביהם וא"כ ה"נ הי' נראה בנדון זה ע"כ לא החמירו האחרונים וחלקו על עה"ג רק בשינוי שם אביהם שנקרא כן בפי כל דהוי שינוי גמור אבל אם שם שנקרא בפי כל כתוב בגט רק בשם שעלה בו לתורה הוי בו שינוי י"ל דלמעט בפלוגתא עדיף ומודים בזה דלא הוי שינוי כיון דאין הטעות ניכר בו ולכך אף אם לא נקרא בפי כל רק ליב כשר הגט במקום עגון ואף אם הי' נקרא בפי כל ארי' ליב נראה להכשירו במקום עגון ומטעם שאבאר בעזה"י דהנה נראה דשם אביהם הוי רק דרבנן דהנה דעת רבינו יואל במרדכי דכל הזכרת שמם הוי דרבנן רק חלקו עליו ממה דאמרינן בש"ס גיטן גבי ההוא דשקל ס"ת ויהב לדביתהו דקאמר שם הא בעינן שינה שמו ושמה וליכא ומזה מוכח דהוי מן התורה ייע"ש ובחדושי בילדותי ישבנו זה והובא גם בשירי טהרה וא"כ תינח בשם עצמן אבל בשם אביהם אין ראי' מן הש"ס דהוי מן התורה א"כ י"ל לכ"ע דהוי רק דרבנן וא"כ בדרבנן כדי העה"ג לסמוך עליו בשעת הדחק ובאמת א"צ ראי' בזה כיון דקיי"ל דאם לא זכר שם אביהם כשר הגט ומוכח דאין הכרח לשם אביהם רק שאני הבאתי דברי הש"ס הנ"ל דמן הש"ס הנ"ל מוכח דאם לא הוי חיוב מן התורה הזכרת שמם גם בשינה הוי כשר דאל"כ מהו קאמר הא בעינן שינה שמו ושמה וליכא ומה ראי' דלמא שינה פסול ומ"מ חסרון השם לא בעינן מן התורה רק מדרבנן ובע"כ הכונה דאם הוי הזכרת שמם רק דרבנן גם בשינה שמם נמי הי' כשר מן התורה וכיון דמוכח מן המשנה דשינה שמו ושמה פסול מן התורה ממילא גם חסרון פסול מן התורה וא"כ בשם אביהם דהחסרון אינו פוסל גם בשינה כשר וכדעת עה"ג ולכך הי' נראה להכשיר בזה במקום עגון ובפרט דנראה דאף להני דפוסלין הוי רק מדרבנן ולא מן התורה וא"כ הוי ספק דרבנן ונהי דהוי באתחזק איסורא מ"מ נראה כיון דנתן לה תחלה גט בע"כ יצאה מחזקת אשת איש מתרי טעמי אחד כיון דעכ"פ התחיל לכתוב לה גט והוי בידו לפייסה וליתן לה מרצונה כבר איתרע חזקת א"א כמ"ש התוס' בגיטן דף כ"ה בספק קרוב לו ספק קרוב לה כיון דהוי ראוי ליפול קרוב לה איתרע חזקת א"א כן ה"נ בזה בכתיבת הגט איתרע חזקת א"א ועוד כיון דדעת הר"ש במס' מקוואות היכי דיצאה מן התורה מחזקה אף מדרבנן לא אזלינן בתר חזקה וא"כ ה"נ כיון דאינה מגורשת רק מכח חרגמ"ה וחרם לדעת כמה הוי רק דרבנן וא"כ מן התורה הוי גט מעלייא וא"כ כיון דיצאה מחזקת א"א מן התורה א"כ גם מדרבנן ליכא חזקת א"א והוי ספק דרבנן להקל ולסמוך על דעת העה"ג. והנה עוד נראה בפשיטות דממ"נ אם הוי נתינת הגט מידו לידה הוי ב' דעות בש"ע סימן קי"ט אם מגורשת או לא ואם הוי ע"י שליח נהי דדעת הנו"ב דאינו גט מ"מ הרי הרבה חלקו עליו ומידי ספקה לא נפקא וא"כ הוי ס"ס שמא מגורשת ע"י גט הראשון כדעת המתירין בגט בע"כ ואם כדעת האוסרין דלמא כדעת עה"ג דמגורשת בגט השני ואינו פוסל בשינוי שם אביהם לכך נראה דמותרת להנשא אם לא ירצה לגרשה בחנם אחר שיתרו בו ולא ירצה יתן לה היתר להנשא כך והשי"ת יצילנו משגיאות:

תוכן העניינים

חידושי אנשי שם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה