אור ברסלב
חידושי אנשי שם שם סימן קנט

חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

שם סימן קנט

שם סימן קנח

קנ"ט הנה ע"ד השאלה הנעשה בקהלתכם שעמד איש אחד ומלך מעצמו לא רכא ולא בר רכא ועמד במרדו ומלך בעצמו לא תאר ולא הדר לו ובביתו אין לחם ואין שמלה ולבש מדו ב"ד (להיות לו שם בית דין) והתחיל לסדר גיטן וזה התחלה ראשונה לו באיש אחד הי' שם אשר כפי הנשמע היה שמו מלידה אברהם בן אליעזר כי כך אומר אך מקטנותו עד כה נקרא בפי כל באטשא הטעם מדוע קורין לו כך לא נודע כי כעת אין לו אב ואם אך זאת כי גם אביו ואמו אחיו ובית אביו ובית חותנו קוראים לו כן בפניו ושלא בפניו והוא עצמו מתחזק עצמו בשם זה גם הילדים אשר גדלו עמו אומרים כי לא הי' נודע להם שם אחר עליו רק באטשא ואם נשאלין עליו בשם אברהם לא ידע איש בעירו להכירו ואם ישאלון על באטשא ישיבו עליו כי שם הוא וכדומה גם אם מרחוק יקראוהו אברהם לא ירגיש ולא יסוב פניו ואם יקראו לו באטשא יאמר הנני ואם יעמוד לפני אנשים וישאל אחד לחברו אי' אברהם לא ידע דבר להשיב ואם ישאל אי' באטשא ישיב הלא עומד לפניך כלל הדבר זה שמו הניכר לו ונקרא בפי כל בו ואת שמו אברהם לא ידעון אותו גם לחתום אינו יודע ואין לו עסק במכתבים אך לס"ת נקרא אברהם אולם מי יודע מתי עולה לתורה אולי פ"א בשנה והנה מקרוב בא לכתוב ס' כריתות לאשתו וסידרו לו בשם אברהם בן אליעזר ולא הזכירו כלל שם באטשא בגט ובאמת שם זה אינו שם גנאי ולא שמץ לבושת גם יש אחד בעיר אשר שמו אברהם בן אליעזר ולא כתבו בגט שום סימן או דורת גם לא הי' במעמד השני עכ"ל שאלתם תשובה הנה לדעתי גט זה ודאי פסול הוא ואין זה צריך אריכות כמו דא"צ אריכות לומר על נבלה שהיא מותרת ועל חלב שהוא מותר כן הדבר הזה ואני אוהב אריכות בדבר שצריך אריכות אבל בדבר פשוט אריכות בזה אך למותר וכנטול דמי ובפרט למי אני אומר אם להמונים הם לא יבינו הדבר מטוב ועד רע ואם לבאי שער התורה והש"ע להם די לחכימא ברמיזה ובפרט בדבר פשוט כי גלוי לכל באי שער הש"ע והפוסקים כי אם עזבו שם העיקר והטפל כתבו שהוא פסול מתרי טעמי אחד י"ל דמדינא פסול דתמיד הוי העיקר עיקר ולא הטפל וכיון דלרוב הפוסקים כמעט כולם בעינן שמו ושמה מן התורה וא"כ כמו דבעינן שמו ושמה מן התורה כן בעינן שיהי' שם העיקר בגט כי שם הטפל אינו שמו כי הטפל לאו כלום הוא ואף דהי' כן תחלת שמו בעת הלידה מ"מ כיון דאח"כ נשתנה שמו לשם אחר הרי בנשתקע שמו אם כתבוהו הוא פסול ומוכח דמהני עקירה לשמות האדם וכשנשתקע נעקר שם הזה וא"כ כן ה"נ אם רוב קורין לו שם אחר ובפרט כולם א"כ נשתקע שם הראשון ואף דלא חשוב נשתקע ממש כיון דקורין אותו לתורה בו מ"מ נשתנה ונעשה טפל וא"כ מה דכתבו שמו הטפל הוי כאלו לא הזכירו שמו כלל ופסול מן התורה וטעם השני בו הוי כי הרואה יאמר דאין זה המגרש כיון דאינו ניכר בשם זה:

והנה הנ"מ בין הני טעמי דעת מהרי"ק שורש פ"ו דמתיר בדיעבד בשם באלי כיון דידוע לכל שאין זה עיקר השם ומי ידעי דיש לו שם אחר וידעו דזה הוי השם של באלי אלו תוכן דבריו הנה טעם זה לא יתכן רק לחשש שיאמרו אין זה המגרש אך לטעם הראשון דפסול מן התורה לא מהני הוכחה זו דלו יהא אלף הוכחות כיון דגזרה התורה דבעינן שמו בגט בעינן דוקא שמו ולא הוכחה וכמו אם חסר בגט שאר איזה דבר מן התורף אף דמוכח ממנו שכוונתו להתירה מ"מ לא מהני כן ה"נ בזה דאין לנו ליתן טעם למצות התורה והפה שאמר דבגט ניתרת לעלמא בלי ידיעה לפי שכל אנושי איך ובמה הותר הקשר של קדושין רק עפ"י גזרת התורה הוא הפה שאמר דבעינן שמו בגט ובלא"ה אינו כלום ובשם הטפל הוי כמאן דליתא גם בלא"ה רוב האחרונים חולקים בזה על המהרי"ק ולא קיי"ל כוותי' הן אמת דמוכרחין אנו לבא לסברת מהרי"ק וכמ"ש בתשובה מכבר לענין אם לא כתבו שם אלטר או אלטא בגט לענין דיעבד והבאתי ראי' מזמנינו דיש כמה אנשים לובשי בגדי אשכנז אשר נקראים בפי כל ובפניהם רק בשמות הנקראים בערכאות ובשמות נכרים ובמדינת אשכנז רובם הוי כן ואיך הם מגרשין נשותיהם הרי אין ניכר שמות ישראל שלהם רק כשעולין לתורה פ"א ביובל ושם הנכרים אין מזכירין בגט ובע"כ מכח הך סברא כיון דידוע דשמות הללו אינו שם בפ"ע רק יש לו שם ישראל אחר לכך כשר הגט והיינו כסברת מהרי"ק אך באמת אינו דומה מתרי טעמי לטעם השני שיאמרו אין זה המגרש אינו דומה דהנה זה דומה למ"ש הש"ס וש"ע גבי גט שחותמיהן נכרים דיש חילוק בשמות מובהקין וניכרים שהם של נכרים לאינן מובהקין דחיישינן דלמא אתי למסמך עלייהו וכו' כן ה"נ בזה הנה הני הלועזים הנקראים בשמות ערכאות הנה כולם מובהקין וידועים דהם שמות נכרים וערכאות לכך מידע ידעי דיש להם שמות ישראל ולא יאמרו אין זה המגרש וכן נמי לא יטעו ממה דלא כתבו בגט גם שם זה דידעי דאין כותבין שם נכרים בגט אבל בשם באלי או באטשי דאינו שם מובהק לשם נכרים בזה יש לחוש דלא ידעו דיש לו שם אחר גם יוקשה להם אם זה הוא למה לא כתבו גם שם באלי או באטשי בגט לכך יאמרו דאחר הוא גם לפי חשש הראשון שכתבתי כיון דאין זה עיקר שמו הוי כלא נכתב שמו בגט ופסול מן התורה נמי יש לחלק כיון דקיי"ל אין כותבין שם נכרים בגט בע"כ שם נכרים אין לו קני' בישראל להיות נקרא שמו כן ואין לו אחיזה בישראל א"כ אם שם הנכרים לא קנה לו מקום בישראל א"כ שוב לא נעקר שם הראשון ממנו ולא נחשב טפל לכך די מן התורה בשם זה אבל בשם באלי או באטשי דאינו שם נכרים והוי כמו כמה שם לע"ז שמכונין בו ישראלים וא"כ כיון דכותבין כינוי זה בגט מוכח דיש לו מקום באיש הישראלי וקנה מקומו וא"כ אם נקנה לו שם חדש נעקר שם הראשון ממנו ונעשה טפל וכל טפל הוי כמאן דליתא והוי כלא נכתב שמו כלל ופסול מן התורה כדעת רוב האחרונים ולא כמהרי"ק:

והנה עוד יש לפסול כאן גט זה כיון דאין ידוע כלל אם שמו הי' כן בעת מילתו ודלמא משקר והרי קיי"ל דאינו נאמן על שמו ומה שקראוהו לתורה אפילו על זה יהי' עדים הרי לא הוחזק בו למ"ד יום רצופין א"כ דלמא משקר וי"ל דאינו דומה לנדון של המהרי"ק דשם כיון שהי' שעת מיתה ואין אדם משטה בעת מיתה הוי רגלים לדבר והוי כמו עדות הקרוב דמהני על שמו אבל כאן שהי' בריא ודאי יש לחוש דלמא משקר כדי לפסול הגט ואינו נאמן כלל לומר דשמו הי' כן ואשה בחזקת א"א קיימא, והנה לומר דשם באטשא הוי שם בזיון זה אינו כלל חדא דדוקא בבזיון הגלוי לכל דהוי בזיון זה אין כותבין בגט מה דהוי גנאי אבל שם דאין הגנאי ניכר להדיא כותבין בגט ועוד דדוקא שם גנאי שאין קורין לו כן בפניו זה אין כותבין בגט אבל כיון דשם זה קורין לו בפניו ואדרבא נקרא רק בשם זה ודאי מותר לכתבו וחייבין לכתבו וזולת זה הגט פסול:

והנה במה שיש עוד אחד שם ששמו כן ולא כתבו סימן ולא זה בפני זה הנה בזה אין חשש בדיעבד דנהי דיש פוסלין אפילו דיעבד היינו רק אם גם שמות נשותיהן שוין אבל אם אין שמות נשותיהן שוין א"כ הוי זה גופו סימן ומה דהרמ"א מביא בסימן קל"ו דעת המחמירין אפילו באין נשותיהן שוין זה אינו רק לכתחלה דהרי עיקר טעמם הוי שמא קידש אשה במקום אחר וזה הוי רק חשש רחוק ובפרט בזה"ז דאסור לקדש ב' נשים וגם בזמן הש"ס הרי קיי"ל דלא חיישינן לשני יוסף בן שמעון כל דלא הוחזקו ולא לשני שוירי א"כ ה"נ מה"ת ניחוש דיש עוד אשה דשמה ושם אבי' כשם אשה זו והיא פנוי' וזה קידש אותה ודאי הוי חשש רחוק מאוד לכך אין זה רק חשש לכתחלה ולכך אין לחוש בזה בדיעבד מיהו הגט פסול והבנים ממזרים מטעמים הנ"ל ועוד נוסף הרי הרמ"א כתב סימן קמ"א דהיכי דמוכח שמסדרי הגט היו ע"ה דהגט פסול דחיישינן שהי' בו כמה פסולין וא"כ אם חיישינן להכי הרי כאן מוכח שהי' ע"ה מדלא כתבו שם באטשא לכתחלה גם ידוע דהמה ע"ה ואין יודעין בטיב גיטן כידוע לכל באי שער עירכם לכך בודאי הגט פסול מטעם אחד מהני טעמים ומכ"ש בכולם ויותר אין להאריך בזה בדבר פשוט שהוא פסול אך אם תרצו להפיץ תשובה זו בישראל לפרסם הדבר ואולי יאמר האומר מי זה שבא לרדות אותנו בתוך בתינו וזה אין לו ידיעה בטיב גיטן אז יודיעו לי ואבחר תשובה אחת מתשובותינו הגדולות בעזה"י אשר רבות הנה בעזה"י אבחר להעתיק להם תשובה להראות כי יש לי ידיעת בית רבי בעניני גיטן לסתום פי דוברי שקר ועלינו יערה רוח הבורא ויסיר מאתנו כל סיג ודופי כנפשם ונפש המעתיר וכו' לק"ק זבאלטוב להרב החריף מו"ה חיים זאב אוירבאך נ"י:

תוכן העניינים

חידושי אנשי שם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה