חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
שם סימן קנח
קנ"ח הנה ע"ד שאלתו בגט שהובא ממדינת טורקייא מק"ק אוזמיר ע"י שליח והי' נכתב בו וכל שום וחניכה דאית לה והאשה המגורשת לא הי' לה שום שם אחר ועוד דשם האשה הי' רוסיא והי' שם איש אחד ואמר שבמדינתינו כותבין ריסוא וכתבו כן אחר הרי"ש יו"ד ואחר הסמ"ך וי"ו והוא מקום עגון גדול שהבעל הלך לאמעריקא והנה על חשש כתיבת וכל שום כבר ראה רו"מ בעצמו דברי הב"ש במקום עגון הגט כשר אם במקום הכתיבה כותבין וכל שום ולא במקום הנתינה כשר הגט ובג"פ מבואר דלכתחלה כותבין כן אך העיקר החשש הוי מכח שינוי שם האשה והנה לפום מושכל ראשון קשה היתרה אך מה שנראה לי להתיר והוא נכון וברור לפענ"ד דהנה כיון דידוע דיו"ד וגם וי"ו המה מאותיות המתחלפין מאותיות אהו"י והנה דעת כמה להכשיר באותיות המתחלפין ואף דאנן לא קיי"ל כן היכי דהוי שינוי במבטא וכמ"ש בב"ש בסדר שמות אנשים מ"מ נראה דבכה"ג מודים דכשר ומה דהוי בעלמא לחסרון הוי כאן מעלה מה דכתוב בו וכל שום והוא דהנה הן אמת דהעיקר כדעת רוב הפוסקים דבעינן שמו ושמה מן התורה ואם נחסר או שינה הוי פסול מן התורה אך י"ל זה הוי בשינוי ממש אבל באותיות המתחלפין ודאי מן התורה כשר דמן התורה אזלינן בתר גוף הדין ומן הדין כיון דהאותיות מתחלפין אינו שינוי ממש רק טעם הפוסלין הוי דעכ"פ הוי חשש כיון דאינו נכתב כפי הקריאה יאמרו דאין זה המגרש והמתגרשת וא"כ גם להפוסלין מ"מ אינו פסול רק מדרבנן ומכח חשש שיאמרו אין זו המתגרשת וא"כ תינח אם לא נכתב וכל שום אבל אם כתוב בו וכל שום הרואה יאמר דשמה הוי ריסוא רק דשם החניכה שלה הוי להיפוך רוסיא והיתה נקראת בשם החניכה וכיון דנכתב בו וכל שום אין חשש וירגישו בזה שזאת היא ולכך הוי כאן מעלה דכתוב בו וכל שום לכך ירגישו בזה ולא יוקשה להם השינוי גם י"ל אף הפוסלין באותיות המתחלפין היינו אם אין שניהם בתוך השם אז נהי דבאמת הם מתחלפין מ"מ הרואה לא יחלה בזה רק יאמר אחרת היא אבל אם שני האותיות הוי בתוך השם בזה גם הרואה ירגיש שהוא טעות דעבידי למטעי כיון דהסופר הי' יודע שיש לו לכתוב בשם זה וי"ו ויו"ד טעה להיפוך וכתב במקום הוי"ו יו"ד ובמקום היו"ד וי"ו וזה טעות דשכיח ולא יבואו לומר דאחרת היא ויש סמך לזה מדברי הש"ך בחו"מ סימן מ"ג דבטעות דעבידי למטעי השטר עצמו כשר ייע"ש ובפרט בזמנינו דקורעין הגט מיד ואינו לראי' דבזמן הראשונים שהי' הגט ביד האשה לראי' על כתובתה לכך הוי חשש שיאמרו אין זה המגרש או המתגרשת ואף אם אחת רצתה לקרוע הגט לא פלוג רבנן בתקנתן כיון דהרוב אין עושין כן אבל בזמנינו דנהוג כולי עלמא דקוראין הגט מיד ואינו לראי' א"כ בזמן הנתינה הכל העומדין שם מכירין דזו היא המתגרשת וליכא חשש לעז דיאמרו אין זאת ולגוף השם אינו שנוי כיון דהוי אותיות המתחלפין והנה אם כי על זה לבדו אין לסמוך ואני כתבתי רק לסניף מ"מ על ההיתרים הראשונים כדי הם לסמוך אפילו שלא בשעת הדחק ומכ"ש במקום עגון לכך נראה דכשר הגט וינתן לה כדת וכדין והשי"ת יצילני משגיות ויורני בתורתו נפלאות כנפש המעתיר וכו'. עוד להנ"ל:
הנה מכתבו קבלתי פעם שנית יום ו' עש"ק פ' שלח והנה מאוד חרה אפי עליון בתרתי אחד אם לפי דעתו הוי טוב ההיתר שלי וא"כ אם אני מתיר מטעמא דידי מהו לו בכך אם לא נראה לו ההיתר שלי סוף סוף הרי מצטריפנא בהדי' והרי קיי"ל דמצטרפין מב' טעמים גם כל כתבו הוי ככותב אל אחד ההמוניים ואם כי הכבוד המדומה הוא הבל וריק מ"מ השני מחויב להיות לו דרך ארץ ולא עזות ואם איני מכיר מי הכותב אני מכיר הכתב וגם הלשון מבטן מי יצא הדבר רק שיודע שלו לא אשיב חותם את רו"מ ומהיום והלאה לא יכתוב לי כי לא אשיבנו בלי נדר רק היום אני משיבו שלא יאמר כי ח"ו טעיתי. והנה לא הבין כוונתי כלל כי הנה מלבד אף שלפי דעתו מפורש בג"פ להיפוך הרי דעת קצת מתירין באותיות המתחלפין אף בלי וכל שום א"כ מכ"ש דיש לצרף דעתם במקום שנכתב וכל שום די"ל בכה"ג אף החולקים מודים וא"כ אף אם הג"פ לא נראה לו כן כדי הם המתירין לסמוך עליהם במקום עגון רק בר מן דין ומן דין בעזה"י נכונין דברינו מאוד דהג"פ מיירי דמקום הכתיבה והנתינה הוי אחד במקום אחד אז בזה כיון דהכל קורין בשם זה ונכתב בגט בשם אחר א"כ אם נאמר דשם שנקרא בפי כל הוי זה בכלל וכל שום א"כ עשה העיקר טפל והטפל עיקר וזה פסול ואיכא נמי לעז אבל אם הוי ב' מקומות מקום כתיבה במקום אחר והנתינה במקום אחר א"כ בזה יכולין לומר דבמקום כתיבה הוי העיקר נקראת כמו שנכתב בגט ומה דנקראת במקום נתינה כללו בו כל שום ואף דהרבה פוסלין אם כתב על שם מקום נתינה וכל שום מ"מ הרי דעת מהרש"ל הובא בב"ש סימן קכ"ט דכשר אם כתב שם מקום נתינה בוכל שום א"כ הוי כאן ס"ם להכשיר דלמא כדעת הסוברים דכשר באותיות המתחלפין ואת"ל כדעת הפוסלין דלמא כדעת מהרש"ל ומהני כאן כתיבת וכל שום גם י"ל בזה סברא אחת ונכונה היא דעכ"פ באותיות המתחלפין לא נחשב טפל ועיקר דהנה יש טפל ועיקר מצד עצם השם ויש דהוי רק טפל ועיקר לפי לשון בני אדם והנה אם לא הוי אותיות המתחלפין אז נחשב טפל ועיקר מצד גוף השם אבל אם הוי האותיות המתחלפין א"כ הוי מדינא שם אחד רק לפי הלשון וראות העין נראה זה טפל וזה עיקר ולכך במקום אחד אם שינוי לא מהני מה דהוי מתחלפין דא"כ יאמרו דעשה העיקר טפל וכללו בוכל שום ואף דמתחלפין עכ"פ לפי הלשון הוי טפל לפי ראות העין והאזן השומע אבל בב' מקומות לא נחשב טפל ועיקר רק מה דהוי בעצם שינוי אז אף דהוי ב' מקומות ולפי ראות העין לזה יחשב זה טפל וזה עיקר לפי ראות העין הוי שוה מקום כתיבה למקום נתינה ואינו בכלל טפל ועיקר רק מצד הדין האמת אז באמת באותיות המתחלפין לא נחשב טפל ועיקר ולכך כשר מכח וכל שום ומודה בזה הג"פ דכשר גם לדינא אם כתב שם הכתיבה ועל מקום הנתינה וכל שום נראה לי דכשר לכ"ע ומודים הכל להמרש"ל דכשר אם הוי אותיות המתחלפין ולמעט בפלוגתא עדיף לכך לדעתי כשר הגט מכל הני טעמי ומה גם שכתבתי עוד דכאן כיון דשני האותיות המתחלפין כתובים רק דנחלף מקומם וזה טעות דעבידי למטעי ולכך ודאי דהגט כשר מטעמא דידי וטעם דידי' לא נראה לי כלל מיהו יכול לצרף דעתו מה לי בכך אם בלא"ה הגט כשר ויותר אין להאריך ומהיום והלאה ידע כי לא אשיבנו כי אוהבים רק לקנתר דברי וכו' אעתיק פה מ"ש לק"ק טשרנווייץ להרב דשם: