אור ברסלב
חידושי אנשי שם שם סימן קנ

חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

שם סימן קנ

שם סימן קמט

ק"נ הנה ע"ד שאלתו וז"ל והמעשה כך שסידר רב אחד ומורה קרוב למח"ק עיר באהאפאל בחודש מרחשון העבר גט שליח ושלח אלי והנה המורה הרגיש בעצמו בהרעיתות הללו אחד שכתב מרחשוון בשני ווי"ן והשני ששיטה אחת היא אינו מעורה וגם בשם אבי המגורשת הי' שמו בחתימה ועלי' יצחק אייזק ובפי כל קוראין אותו אייזק וכתב יצחק אייזק המכונה אייזק ובשני הדברים הראשונים הי' פליטת הקולמוס ויען שדברים אלו פשוטים סידר הגט ושלח אלי וכו' והנה תמה אני על הרב הזה ועל רו"מ איך מלאו לבם לעשות כן ליתן לכתחלה גט כזה ובאיסור א"א להקל כ"כ לכתחלה והנה מ"ש חשוון בשני ווי"ן נמי יש קפידא לכתחלה ואף שראה בב"ש סימן קכ"ו ס"ק וי"ו שאם כתב החסר מלא כשר אף שלא ניתן הנה אין זה ראי' דהרי הוא מיירי כגון שמונה וכדומה כיון דזה נמצא לפעמים במסורת כן והרי בח"מ ס"ק י"ג מבואר שם ב' טעמים למה הוא כשר אחד מפני שנמצא כן במסורת לפעמים והשני כיון דאינו משתנה הענין בשביל זה והנה י"ל מה דכשר אעפ"י שלא ניתן היינו מכח דבזה שייכין ב' הטעמים אבל בחשוון דלא נמצא מלא בכתוב אין ראי' מזה ודלמא מכח טעם השני לבדו אינו כשר לכתחלה וכן ראיתי בג"פ סימן קכ"ו ס"ק כ' בשם תשובת הרב בצלאל וז"ל הכשיר מהר"א סיגוס גט אחד שנמצא בו שמונה מלא בויו דהרי מצינו כמה מלאים בקהלת וכו' ייע"ש דנקט רק טעם זה ולא טעם הב' משמע דלולי הטעם דנמצא כן במסורת אפילו בדיעבד הי' פוסלו ומכ"ש שלא ליתנו לכתחלה וכן כתב שם תחלה בשם סדר מהר"י מינץ וז"ל אע"ג דכתב מלא היינו שאין לפסול הגט בדיעבד וכו' הנה מלשון זה משמע דגם בשמונה מלא אינו מכשיר רק בדיעבד ואנן ניקום ונסמוך גם על חשוון להכשירו לכתחלה אין זה רק תימא וגם מה דלא הי' מעורה וכן מה ששיטה אחת לא הי' מעורה אף שכתב רו"מ דבשיטה אחת שאינו מעורה כתב בבאר היטב סימן קכ"ו ס"ק ל"ב ובתשובת פנים מאירות שכשר אפילו לכתחלה הנה גם בזה לבבי לא כן ידמה ואנא לא חילק ידענא ולא בילק ידענא כיון דטעם המעורה הוי בשביל ספר אחד ולא ב' ספרים וא"כ מה לי שורות הרבה או חד סוף סוף הוי ב' ספרים ואף שיש מכשירין באינו מעורה כלל מ"מ לכתחלה ודאי ראוי לחוש לדברי הרמ"א דאינו כשר רק במ"ע:

והנה ראיתי בג"פ סימן קכ"ה ראיות המכשירין באינו מעורה ולדעתי אינו ראי' כלל לא מבעי' ראיות הב"ח מ"ש שם ממ"ש בש"ס פרק המגרש שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני והעדים מלמטה כשר ואין השיטה דבסוף דף ראשון מעורה עם השיטה שבראש דף השני וכשר אפילו לכתחלה וכו' הנה אני בעניי ראי' זו אף כל דהו דבשלמא בדף אחד אם אינו מעורה כיון דאפשר לחתכו ולחלקו כל שיטה בפ"ע לכך נראה כב' ספרים אבל אם כל הגט מעורה רק שיטה אחת כתוב כנגדה בדף השני הרי שיטה זו אי אפשר לחלק דהרי כתוב בו הגט כנגדו וכיון דא"א להפרידו בפ"ע לא נראה כב' ספרים וגם מה שתמה הג"פ שם מגיטן דף כ' דקאמר שם לא צריכה דמעורה מוכח דכל הגיטן אינן מעורין גם זה אינו ראי' דהתם מיירי לענין דאורייתא דודאי מה דבעינן מעורה הוא רק דרבנן מכח דנראה כב' ספרים אבל מן התורה ודאי לא בעינן מעורה והתם מדאורייתא מבעי' לי' אם הוי גט במתנה והנייר שלו ופריך בלא"ה הוי ספר אחד ולא ב' ומהו מספקא לי' ע"ז שפיר משני במעורה והיינו דמדאורייתא לא בטל גיטא אם אינו מעורה ולכך אמר דמבעי' לי' אם הוא מעורה אם בטל מן התורה כשאומר והנייר שלי או אינו בטל אבל מדרבנן י"ל דבכל גיטן בעינן מעורה ולכך איני רואה ראי' לומר דבאינו מעורה כשר מדרבנן ולחלוק על הרמ"א ועכ"פ לכתחלה ודאי ראוי לחוש לזה ומי ראה כזאת לכנוס לכתחלה בפרצה דחוקה כזו ובפרט כיון שכתב הרמ"א בסימן קמ"א דאם אנו רואים ריעותא בגט יש לחוש שמא הב"ד לא הוי בקיאין בדינין והן אמת שאני כתבתי בתשובתינו מכבר וכן מצאתי בט"ג שכתב כן דזה הוי רק באם אין מכירין המסדר אבל אם מכירין המסדר שהוא בקי אין לחוש לזה מיהו נראה דהיינו דוקא בטעות אחד די"ל אולי משגה הוא אבל אם אנו רואין כמה טעות יש לחוש אולי כד ניימי עשו כן או ח"ו קלות נקטא להאי גברא ואולי הי' עוד איזה פסולין בגט: והנה בנדון השלישי הכי נכבד מ"ש יצחק אייזק המכונה אייזק הנה זה ודאי לא טוב עשה כאשר אבאר הנה דעת הבית מאיר בסימן קכ"ט בשם יעקב ישראל דמתקרי ישראל שהוא פסול מכח דנראה כאלו שם ישראל עצמו יש בו שינוי וכתב דהסכימו עמו הגדולים אז והנה אף כי הט"ג וספר יהושע חלקו עליו כבר דחיתי ראייתם והחזקתי דבריו ופלפלתי הרבה בזה פעם כסותר ופעם כמסייע אך אף להחולקים עליו היינו בלשון דמתקרי דזה ודאי קאי על האדם והרי האדם נקרא כן אבל בלשון המכונה הרי לדעת הב"ש קאי המכונה על השם וא"כ יהי' נראה כאלו שם אייזק יש לו כינוי אייזק זה ודאי פסול ואף לדעת הסוברים דהמכונה קאי על האדם מ"מ היינו רק אם הכינוי הוי שם חדש דלא נזכר תחלה לכך קאי על גוף האדם העצם שאדם זה יש לו כינוי כזה אבל אם שם הכינוי הוי אותו השם שכבר זכר א"כ אי אפשר לפרש המכונה על עצם האדם דהרי כבר זכרו ובע"כ הוי כוונת הכותב על העולם שהעולם קורין לו כן ובזה ודאי שייך דמתקרי לא המכונה אם קאי על קריאת העולם:

ומ"ש רו"מ במכתבו שאם הי' כותב דמתקרי הי' פסול בשם הג"פ הנה באמת רוב הפוסקים ס"ל להיפוך דבאם כתב דמתקרי במקום המכונה ודאי כשר ואין ראוי לחוש למיעוט נגד הרוב ולעשות להיפוך במה שיש חשש פסול לרוב הפוסקים ומה גם לדעת הט"ג בסופו בהשמטות בגט הנשלח מפ"ב דדעתו היכי דהשם חול קנה לו שותפות עם שם הקדש ועולה לס"ת בשניהם דיש לכתוב דמתקרי גם על שם חול ודאי דהוי כשר בזה דמתקרי ואף דאני בתשובה כתבתי דלא כוותי' עכ"פ הי' לו לכתוב להיפוך אייזק דמתקרי יצחק אייזק ובזה ודאי כשר בדיעבד בלי חשש כלל ולא לכנוס בפרצה דחוקה ומ"ש רו"מ בשם איזה תשובה דבסוף סדרי טהרה הנה רואה אני קלקול מחברי ספרים שאני הייתי מכיר לבעל התשובה הזה ולא היו סומכין עליו בחיים אפילו על ביעותא בכותחא וטעם הדבר איני רוצה לגלות על שוכני עפר והנה אף דהוי זה ושם אבי המגורשת מ"מ הרי שינוי פוסל בו וזה נראה כשינוי כמ"ש לעיל בשם הבית מאיר. והנה במ"ש יבין רו"מ מעצמו לדחות ראיותיו שהביא מן הנו"ב גבי מאייר ליב דשם הוי שינוי בהשם עצמו בין מאייר למאיר אבל כאן בשם אייזק ליכא שינוי ובפרט בצירוף כמה ריעותות בזה לכך לדעתי ודאי צריכה גט אחר ויותר אין פנאי להאריך ואשר עם לבבי כתבתי לו דברי ידידו וכו':

והנה אחר כותבי זה עלה בלבי פרפרת אחת דרך פלפול לא אמנע בר מלהודיע די"ל לדחות קושיות הג"פ על הסוברים דמעורה פסול מן הש"ס דגיטן דף כ"ד דמשני לא צריכה דמעורה משמע דסתם גיטן אינן מעורין די"ל דרך פלפול י"ל הטעם דס"ל דבאינו מעורה נחשב ב' וג' ספרים היינו מכח הואיל דהואיל ובידו לחתכן שיטה שיטה בפ"ע לכך אף שלא חתכן נחשב כב' וג' ספרים ומכח הואיל ובידו לחלקן ולפ"ז הרי גרסינן בפ"ה דפסחים דף ס"ג דר"ח ורבה מפלגי בהואיל ומסיק שם הש"ס דרבה ס"ל דבמחוסר מעשה לא אמרינן הואיל ור"ח ס"ל דנהי דלא אמרינן הואיל אפילו באינו מחוסר מעשה לדעתו היינו לקולא אבל לחומרא אמרינן הואיל ואף במחוסר מעשה ייע"ש. והנה אין קיי"ל כר"ח דאמרינן הואיל לחומרא אפילו במחוסר מעשה ייע"ש וא"כ ה"נ י"ל הש"ס לא נחית שם לפלוגתא ולרבה דלא אמרינן הואיל לחומרא א"צ לערות ולא נחשבו ב' ספרים ולא רצה לאוקמא מלתא דר"פ שם בפלוגתא לכך מוקי לה ככ"ע אף כרבה ומיירי באירע כך דהוי מעורה אבל לדידן דקיי"ל כר"ח דאמרינן הואיל לחומרא לכך בכל גט בעינן מעורה דבלא"ה הואיל ובידו לחלק הגט נחשב ב' וג' ספרים ודו"ק כן י"ל דרך פלפול דברי הנ"ל אעתיק מ"ש לק"ק טארגא להרב מ"ו ישראל פרידמאן ודעימי',:

תוכן העניינים

חידושי אנשי שם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה