חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
שם סימן קמט
קמ"ט הנה ע"ד שאלתו אשר נשאל מלבוב ובקשו ממנו לצרף גם דעתי ורו"מ כתב דעתו וביקש ממני להצטרף עמו וזה תורף השאלה שאחד מאנשי ק"ק ראזלא נשא אשה מלבוב שמו ישראל גאלד בערג הי' לו אשה מלבוב אשר נודע שמה בשם חנה לבד ובעלה גרשה בג"פ בק"ק ראזלא בשם חנה לבד וטרם כתבו הגט חקרו ודרשו אם יש לה עוד שם והכל העידו והגידו שזה כמה שנים ואין איש יודע אם יש לה עוד שם והמגורשת אמרה אשר מעולם לא נקראת משום איש רק חנה לבד אף אבי' ובית אבי' רק בהכתובה נזכר גם שם לאה וגם בכמה מכתבים שאבי' כתב לה לפעמים הי' כתוב בו חנה לאה ודייני הגט ראו בטיב טעמם שלא לכתוב בגט רק שם חנה רק אחר ירחים אחדים עמד דיין אחד אשר מתק ממקומו ממושב הדיינים עמד וערער על הגט לפסלו אף בדיעבד עכ"ל השאלה שנשאל רו"מ ולחוות גם דעתי והנה ראיתי אשר כתב על זה רו"מ ויפה אמר ויפה כיון וכיון בקצת ענינים לדעתי מ"ש בתשובה מכבר:
והנה דין זה א"צ אריכות ותחלה אני אומר אוי לאזנים שכך שומעות מה עלתה בימינו שיזדמן אנשים שיעלה על שפתם לפסול גט כזה לא מבעיא בדיעבד אין מקום לפסלו דהרי עכ"פ שם חנה כחניכה בדיעבד כשרים הגיטן מטעמים הנ"ל דאין זה נחשב שהכל קורין בו דכשר בדיעבד ואף המחמירין בזה ואין הלכה כמותם מ"מ לא מחמרי רק באם עכ"פ המיעוט קורין לה כן אבל אם אין שום אדם קורא לה כן רק בכתובה כותבין כן ודאי לכ"ע אם נכתב בגט מה שנקרא בפי כל ואין שום מיעוט בקריאה להיפוך מודים דכשר ולמעט בפלוגתא עדיף ועיין בטיב גיטן בלקוטי שמות שלו שדעתו להכשיר באם יש לו ב' שמות וכתבו אחד דהוי כקיצור השם וא"כ אף אם הוי ראוי לכתוב חנה לאה אם כתבו שם חנה לבד הוי כשר בדיעבד מיהו כאן בנ"ד גם לכתחלה יפה עשו וב"ד דוקני כתבוהו כיון דבשם שנשתקע אם כתבוהו פסול ודעת הט"ג דאף אם נכתב בכתובה נחשב נשתקע והנה בנדון נשתקע אין הכונה שלא יהי' נמצא אחד בעולם שלא יקראנו כן דמהיכן אפשר לדעת זה אך הכונה דאם עכ"פ יש מיעוט הניכר אשר קורין כן גם בשם זה זה לא נחשב נשתקע אבל אם הוי רק מיעוטא דמיעוטא וליכא מיעוטא דמנכר ומכ"ש אם רק אחד קורא כן ודאי הוי נשתקע והשכל והסברא נותן כן דהרי עיקר הטעם בשינוי השם מכח שיאמרו אין זה המגרש והמתגרשת ובודאי בשביל אחד שקורא לו כן יאמרו שאין זה ולהיפוך אם יכתוב גם זה בשלמא אם המיעוט הוי מיעוטא דמנכרי ידעו שהן הנה המגרש ומגורשת דמידע ידעי ששם זה הוי כפי המיעוט אבל אם הוי המיעוט דלא מנכרי כלל ודאי אם יראו שם שניהם יאמרו שאין זה המגרש והמתגרשת וגם השכל נותן כן דהרי דרכי' דרכי נועם כתיב ועיין בתוס' יבמות רפ"ק דף ב' שהוכיחו נמי מזה כיוצא בזה ייע"ש. ואי נימא דבאחד בסוף העולם לא נחשב נשתקע אז אחר כמה שנים אם יהי' נמצא אחד שקרא לו ולה כן יופסל הגט וכי אפשר לב"ד לילך בכל בית ובכל העולם לדרוש אם קורין לה כן רק הכלל הוא אם ליכא מיעוט המנכר נחשב נשתקע לכך מה שכתב לה אבי' כן ובפרט רק בכתב ודאי הוי נשתקע וגם מ"ש בכתובה דעת הט"ג דהוי נשתקע ואף דאני כתבתי בכמה תשובות דלא נחשב נשתקע דהרי בעינן למען יעמדו ימים רבים וכמ"ש גם רו"מ ואני הוספתי דבכתובה ודאי הוי כן כיון דאסור לשהות עם אשתו בלי כתובה א"כ כל שעה צריך להיות קיימת כאלו עתה נכתבה מ"מ זה הוי לענין דיעבד אבל לכתחלה ודאי ראוי יותר שלא לכתבו. ועוד הנה אני בימי חורפי כתבתי תשובה בארוכה לק"ק טרניגראד והוכחתי דנהי דלכתחלה בעינן לכתוב בכל השמות שיש לו במקום אחר וכן אף אם נקרא במיעוט אנשים נמי צריך לכתבו היינו באם הוי עכ"פ חד למעליותא או דבמקום אחר קורין לו הרוב או דבמקום כתיבה ונתינה קורין לו מיעוט כן אבל בתרתי יחד שבמקום כתיבה ונתינה לא נקרא רק בשם אחד ושלא במקום כתיבה ונתינה נקרא רק במיעוט כן א"צ לכתבו כי לחוש למיעוטא שאינו לא במקום כתיבה ונתינה זה לא חיישינן ואף לכתחלה אין לכתבו ושם הארכתי בזה אבל א"ל אריכות דו"ק בש"ס וכל הפוסקים ותראה שמיירי כולם בחד מהני או המיעוט במקום כתיבה ונתינה או במקום שאינו לא מ"כ ונתינה אך הרוב קורין לו כן אבל לא המיעוט עיין בש"ס גיטן דף ל"ד ושם וכאן כיון דהוי אבי' בלבוב וגם הכתובה מן הסתם הי' מונח ביד אבי' א"כ לו יהא דלא הוי נשתקע לא עדיף מאם נקרא כן בפה מיעוט בני אדם מ"מ הרי נקרא רק בלבוב ולא בראזלא מקום כתיבה ונתינה לכך כהוגן עשו שלא כתבוהו ובדיעבד ודאי דכשר חוץ ממ"ש לעיל מכח חניכה דהכל קורין בו רק כיון דבק"ק ראזלא לא ידעו מן השם שבלבוב ודאי דכשר וש"ס מפורש הוא בגיטן דף ל"ד ע"ב במה דשלחו מתם ב"א הבאים יוסף וקורין לו יוחנן יוחנן וקורין לו יוסף וכו' אר"א והוא דאתחזק בתרי שמהא וכו' ח"כ דר"א הי' לו ב' נשים וכו' עד שיגרש בשם שביהודא ושם דגליל עמו יצא וגירש באחד מהם מגורשת וכו' אלא ש"מ הא דאתחזק הא דלא אתחזק ייע"ש ובפירש"י ובש"ע סימן קכ"ט סעיף י"ב ובב"ש ס"ק כ' וס"ק כ"ב וא"כ היוצא מזה דהגט כשר וישר והאשה מותרת למשפחות המיוחסות שבישראל והמערער ע"ז ילכד ברשת ר"ת והדיין המערער ימתח על העמוד ומתעבר על ריב לא לו כי בזה לא שייך הטעם של הרמ"א בתשובה כי בזה הדין פשוט להיתר והדיין לא לחנם פטרוהו משם ועלינו יערה רוח הבורא דברי ידידו וכו' אעתיק פה ב"ש בתשובה לק"ק באהליפלייא סמוך לטאלטשין להרב מ"ו מיכאל אב"ד דשם: