חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
שם סימן קמח
קמ"ח ע"ד שאלתו באשה שבאה לקבל ג"פ מבעלה ושם האשה מעריסה הי' גיטל וכך נכתב בכתובתה רק שהכל קורין אותה רק בשם חי' לבד ובמקום דירתה בק"ק בא"ד וכן כאן פה ליפוויטן שהיא מקום כתיבה ונתינה אין מי שיודע משם גיטל כלל רק חי' לבד וכן אף במקום לידתה שהוא ביאנוב ג"כ אין מי שיקרא אותה חי' גיטל רק חי' לבד רק לפעמים מועטים היו קוראין אותה אבי' ואמה בשם חי' גיטל וגם בעלה אומר ששמע בשעת קריאת הכתובה בשם חי' גיטל והוא קורא אותה לפרקים ג"כ בשני השמות יחד אבל זה הוא אחד מני אלף וגם זה כמה שנים אשר אין דירתה ביאנוב רק בבא"ד עכ"ל השאלה והנה רו"מ האריך בזה ואני לא מצינא לסגויי בהדי' כי אני מוטרד מאוד ואשיבהו בקצרה כי הנה לדעתי כתבתי כמה פעמים בתשובה ששם הנכתב בכתובה לא נחשב נשתקע וראייתי ברורה שהרי כתובה צריך להיות למען יעמדו ימים רבים ואסור לשהות עם אשתו בלי כתובה א"כ צריכה הכתובה להיות בידה לגבות בו תמיד וא"כ צריך להיות שמה עליו שלא יאמרו אחרת היא וכיון דאסור לשהות עמה בלי כתובה הוי בכל יום כאלו היום נכתבה וגם הבאתי ראי' ממ"ש בה' כבוד אב שבכתב אין לכתוב הכ"מ מכח שכתיבתו מתקיימת לאחר יב"ח א"כ מוכח דאף שנכתב מקודם יב"ח מ"מ כשיבוא אחר יב"ח הוי כאלו עתה נכתב ולכך לדעתי אינו נחשב נשתקע ובילדותי הארכתי בזה ומ"ש רו"מ מתשובת מהרד"ך ומדברי הג"פ סימן קכ"ח בשם מקור ברוך דימה ענינים נפרדים דמה ענין שם נהר או שם עיר לשמם ממש דאין האיש והאשה נקראין על שם העיר והנהר וכשבאין לגבות בכתובתן אין מדקדקין באיזה עיר נכתב ושם איזה נהר אבל בשמו ושמה זה צריכין לדעת ולהכיר בעת הגבי' והם נקראים בשמם וגם מה ענין גיטן אחרים וכתובות אחרות לגט זה שרוצה לכתוב עתה אבל בכתובה של אשה זו והיא והוא נכתבין בכתובה והמה באים להתגרש ודאי לגבי עצמן לא נחשב נשתקע ולכך לדידי אם היו כותבין שם העריסה חי' גיטל דמתקריא חי' נמי הי' כשר אך לדעתם שנמשכו אחר הט"ג דזה נחשב נשתקע נראה דהוי די לכתוב חי' לבד כי נהי דקיי"ל שצריך לכתוב גם שם שקורין המיעוט כבר כתבתי בילדותי בתשובה בארוכה דהיינו רק המיעוט שקורין במקום כתיבה או נתינה אך אם אין המיעוט קורין לה במקום כתיבה ונתינה רק במקום. אחר נהי דצריך לכתוב גם שם שיש להם במקום אחר היינו אם הרוב קורין להם במקום אחר כן אבל מיעוטא דמקום אחר שאינו לא כתיבה ולא נתינה א"צ לחוש כלל וא"כ כאן דבמקום כתיבה ונתינה לא קוראין רק בשם חי' די בשם חי' לבד ומה שאבי' ואמה קורין לה למיעוטא בשם חי' גיטל הנה מלבד די"ל דדוקא למיעוטא חששו ולא למיעוטא דמיעוטא ואף גם אם חיישינן אף למיעוטא דמיעוטא מ"מ היינו אם אחרים קורין להם כן אז יש חשש דהם אין יודעין מן הגט ויאמרו אחר הוא והוי חשש לעז אבל אם אין קורין לה רק אבי' ואמה ובעלה הרי הם אין יודעין מן הגט ובשבילם ליכא חשש לעז ובפרט דלולי דמסתפינא הייתי אומר דבזמן הזה ליכא כלל חששות הללו דהרי קורעין הגט מיד וכיוצא בזה כתב הט"ז סימן קכ"ה היכי דנכתב הגט על המחק דכתב דבזמן הזה דקורעין הגט אין לחוש על המחק כן ה"נ בזה מה חשש הוי דיאמרו אין זה המגרש והמתגרשת דהרי קורעין הגט מיד מיהו חלילה לנו להקל במה שבכל הפוסקים מבואר להיפוך אך עכ"פ במה שאין מבואר להיפוך אין להחמיר בזה והוי די לכתוב חי' לבד והנה מה שחידש רו"מ וכתב בגט דאתקריאת כדעת הג"פ ודחה ראיות הגאון מו"ה זלמן שהוכיח להיפוך הנה מלבד שגוף הדבר לא ניחא לי לשנות בנוסח הגט ממה שלא נהגו בזה במדינות הללו אף גם לדעתי דברי הגאון הנ"ל נכונין כיון דעכ"פ מוכח מראיותיו מן התרגום דלשון אתקריא יתכן נמי לשון הוה וא"כ הרי הט"ז כתב בא"ח ה' ק"ש סימן ס"ו דגם לשון הוה יתכן לפרשו בלשון עבר כמו בגואל ישראל אף דבעינן לשעבר מ"מ כיון דהוי הוה יתכן לפרשו גם בלשון עבר וא"כ גם דמתקריא אפשר לפרשו בלשון עבר כמו התם בצור ישראל וגואלו ובע"כ דבגט שאני דצריכין לפרש דוקא לשון עבר ולא מהני לשון בינוני כיון דאפשר לטעות דהוי הוה וא"כ ה"נ לשון דאתקריא כיון דמשמע נמי לשון הוה כדמצינו בו יתברך א"כ נמי אין מוכח מתוכו ואנן בעינן מוכח מתוכו דאל"כ גם דמתקרי אפשר לפרש כן כמ"ש לעיל ולומר שיוכיח הרואה ממה דלא כתבו דמתקריא זה אינו דודאי כל חשש טעות הוי בשביל ע"ה דבשביל ת"ח אין לנו חשש כלל דהרי אמרינן בפ"ק דנדרים דאין אדם מגרש אשת חברו וא"כ אם יראה שם הבעל דזה הוא ידע דזו המתגרשת הוי אשתו דאין אדם מגרש אשת חברו ובע"כ החשש הוי רק בשביל ע"ה דלא ידע כלל זה דאין אדם מגרש אשת חברו א"כ לא ידע נמי החילוק בינו לשאר גיטן ומניין לנו לדעת דבשאר גיטן כותבין דמתקרייא לכך נראה לי כדעת הגאון מוהר"ז ז"ל דאין לכתוב דאתקריאת מיהו נשתקע כלל ולכתחלה הי' להם לכתוב רק חי' לבד כיון דעכ"פ בדיעבד כשר ראוי לחוש לכתחלה לדעת הגאון דבכתובה נחשב נשתקע כנלפע"ד בזה ויותר מזה אין פנאי להאריך ונדון המורה אין בידי לומר עליו איסור או היתר מה שאינו למראה עיני ואין אני מכירו אולי יפה הורה וחס לי לחוב בדמו של זה דברי ידידם הטרוד וכו' אעתיק כאן מ"ש לק"ק לבוב ולהרב החריף המופלג מו"ה סענדר שמואל היילפרין נ"י: