חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
שם סימן קמו
קמ"ו ע"ד שאלתו וז"ל הנה בדבר הגט אשר בא לפני אשר שם אבי המגרש נחמן שעי' כן נקרא בפי כל ועלייתו וחתימתו לתורה אינו בבירור רק המגרש חותם עצמו במה"ק אומר לחתום אותו כך דעתי נוטה לכתוב רק נחמן שעי' בלא יוד וכו' (והאריך בזה) ואח"כ כתב וז"ל והנה קם אחד אשר לא ידע בטיב גיטן וסידר גט אחד בשם ישעיהו ובגט אחד והנה נאספו עליו כמה רבנים ופסלוהו וכו' ושאל ממני לחוות דעתי העני' והנה לדעתי החמירו יותר מדאי כי אם לכתחלה שפיר אמר רו"מ לכתוב רק שעי' דהוי עכ"פ כקיצור השם וכמשמעות האחרונים בכמה דוכתא מ"מ אם לא עשה כן וכתב ישעיהו נראה דכשר בדיעבד לא מבעיא כאן בשם אבי המגרש דאין החסרון פוסל בו ודעת עה"ג כיון דאין החסרון פוסל בו גם השינוי אינו פוסל ונהי שחלקו עליו מ"מ לא נתבטל דעתו לגמרי ובתשובתי מכבר בצירוף גאוני הדור שהיו לפנים הסכמנו לסמוך עליו במקום עגון וישבתי בזה דעתו וא"כ בנ"ד הוי ס"ס שמא הוי כך שמו ישעיהו ואת"ל ישעי' דלמא כדעת עבודת הגרשוני ומה שבנו"ב מה"ת משמע להיפוך דבאבי הבעל יש להחמיר אף בחסרון כבר כתבנו בתשובה שלא כן הוא בעזה"י אך גם אם הי' בשם המגרש עצמו נראה דכשר בכה"ג בדיעבד והוא דלחוש לשמא הוי שמו סעדי' אין לחוש דרוב הנקראים שעי' הוא משם ישעי' ושם סעדי' דמתקרי שעי' לא שכיח ובודאי דהוי כן שמו שעי' ובשם שעי' עפ"י רוב נקראים בשם ישעיהו ע"ש ישעיהו הנביא ואין לומר דהוי תרי ספיקי שמא הוי שמו סעדי' ושמא אינו ע"ש ישעיהו הנביא זה אינו דעל חשש סעדי' אין לחוש בלי טעם הרוב דכל מקום אין לחוש לתוספת ולשינוי רק מוקמינן כל דבר כמות שהוא לפנינו בלי שינוי ותוספת כן ה"נ אין לחוש לשהי' שמו סעדי' ונשתנה לשעי' רק מוקמינן בחזקת כמות שהוא לפנינו והוי מתחלה שמו רק שעי' וא"כ בענין זה לבדו ראוי לילך בתר רובא דנקראים ע"ש ישעי' הנביא ובזה אין לומר דראוי לילך בתר כמות שהיא לפנינו דבזה בחד דרך העולם לקצר כידוע. והנה בתשובתנו מכבר בכמה דוכתא הוכחתי מדברי הב"י סימן קכ"ט דבמקום דבעינן ב' גיטן היינו רק לכתחלה אם כתבו מתחלה ע"ד ליתן ב' גיטן אבל אם כתבו מתחלה ע"ד ליתן רק אחד וניתן כך כשר בדיעבד ולא בעינן עוד גט שני והוא מוכח להדיא מדברי הב"י שם ומדברי הד"מ וא"כ ה"נ בזה הוי כן:
והנה כעת נראה ראי' לזה דאם אינו כשר באחד בדיעבד איך נותנין ב' גיטן כלל הרי בכמה דוכתא חיישינן שמא איכא דשמע בהא ולא שמע בהא ובקריאה לתורה דהוי רק דרבנן חיישינן לנכנסין ויוצאין באמצע א"כ מכ"ש בחומר אשת איש דראוי לחוש שמא איכא דחזא גט זה ולא חזא גט זה ויאמרו אין זה המגרש ולא ידע שנתנו עוד גט שני ובע"כ דבדיעבד כשר בגט אחד כל שבעינן ב' גיטן בדיעבד כשר בגט אחד ולכך לא חיישינן לזה ובפרט באבי המגרש ואין פנאי להאריך יותר. ובנדון שאלתו השני' באבי המגורשת שאמר המגרש והמתגרשת וגם ע"א שם אביו הי' יקב עוזר ובפי כל נקרא יעקל ולשלח בבירור אינו באפשרי כי נפטר שמנה שנים והוי דעת מורים שלא לכתוב כלל שם אביו ודעת רו"מ לכתוב יקב עוזר דמתקרי יעקל עכ"ל והנה בראשונה אני אומר מ"ש במכתב יקב בלא אלף אחר היו"ד ולא אחר הקו"ף אם דעתו הי' לכתוב כן בגט ודאי אינו נכון דממ"נ אם נקרא בלשון היו"ד בקמץ צריך להיות באלף אחר היו"ד יאקב ואם נקרא היו"ד בפתח אז הוי הקוף בקמץ כידוע בלשון אשכנזים והי' צריך לכתוב יקאב אבל יקב בלא אלף כלל אינו נכון ואם נקרא היו"ד בסגול הוי לכתוב בעי"ן אחר היו"ד. והנה בגוף שאלתו לא הבנתי כלל דכיון דיש ע"א המעיד כן הרי ודאי יש לכתוב כן ומה ספק הוי בזה ואם כוונתו מ"ש בלשונו ולשלח בבירור דהיינו שצריך לשלחו למקום אחר משם אולי יבורר להיפוך בזה ג"כ לא ידעתי מחלקותם דממ"נ אם אינו מקום עגון וגם אינן עניים ואפשר אם יוחזר הגט יהי' אפשר באחר ודאי הנכון כדברי רו"מ לפרש השם של אביו לעשות כדינו ואם הוי מקום עגון או שהם עניים ולא יהי' אפשר בגט אחר הנכון יותר שלא לכתוב כלל שם אביו כי כל שעת הדחק כדיעבד דמי וכמו שהתיר מהר"מ מלובלין בגט מומר ה"ה בשעת הדחק אחר ובפרט דכאן לא שייך כל כך החשש של רו"מ שכתב דלכך התיר המרמ"צ מכח דסמך על ע"מ כרתי והיינו דיעבד אבל לכתחלה בעינן גם ע"ח ובעינן מוכח מתוכו ובלי שם אביו אינו מוכח מתוכו והנה י"ל זה בשם המגרש כיון דהוא אינו מוחזק בגט לכך לא הוי מוכח מתוכו מי המגרש אבל בחסרון שם אבי האשה כיון דתפיסתה מוכחת עלה שתופסת בו הוי כמוכח מתוכו וכשר אף לר"מ וכה"ג מחלק בנו"ב מה"ת חלק אה"ע בין חסרון שם אבי האשה לחסרון שם אבי הבעל ייע"ש לכך יפה אמרו המורים שלא לכתוב כלל שם אביו הנה כן נראה לפענ"ד ויותר אין לי פנאי להאריך ובפרט במקום שאין הנושא סובל ובילדותי הארכנו הרבה בכל הענינים אלו בעזה"י עתה עת לקצר ושלומו ירבה כנפש המעתיר וכו'. אעתיק פה מ"ש למדינת רוסיא לק"ק לובשוב להרב מו"ה צבי הירש הכהן מ"ץ דשם הסמוך לק"ק קארלין הסמוך לפינסק: