אור ברסלב
חידושי אנשי שם שם סימן קמה

חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

שם סימן קמה

שם סימן קמד

קמ"ה הנה ע"ד שאלתו בגט הנשלח לשם ונכתב על אבי המגורשת שהוא לוי ובאמת אינו לוי והוא מקום עגון מאוד וא"א להשיג גט אחר הנה כבר ראה רו"מ דברי הנו"ב המחמיר בזה והנה אני בתשובתי במה"ק שלי סימן קכ"ט במעשה כזו שבאה לידי העליתי להקל ולסמוך על דעת התוס' בגיטן דף פ' ועל דעת הפ"י בחדושיו בגיטן שפסק להקל בשינה עמידת האשה ודחיתי דברי הנו"ב שהשיא דעת התוס' לדעת הרא"ש ואני הוכחתי דלא כוותי' רק כוונת התוס' כפשוטו דבאם כתב כהן על אינו כהן כשר והעליתי כן לדינא באריכות וכעת אני מוסיף דהנה דעת עה"ג להכשיר בשינוי באבי האשה היכי דלא הוי צריך לכתבו וא"כ אף שחלקו עליו למעט בפלוגתא עדיף וי"ל דהם לא חלקו רק בשם אבי' ממש כיון דהאדם נקרא בשם זה הוי שינוי ממש אבל באם טעו בחניכה שאין הכל קורין בו שאינו נקרא בשם זה וכן בשם כהן או לוי שאינו נקרא בשם זה י"ל דמודים לדעת עה"ג דהשינוי אינו פוסל כיון דלא הי' צריך לכתבו וכדי המה התוס' והפ"י ועה"ג לסמוך עליהם במקום עגון וגם הרי הנו"ב מה"ק סימן פ"ט בעצמו סיים שאם יהי' מקום עגון עוד יתיישב בדבר הרי דדעתו נמי הי' לצדד להקל במקום עגון ואף שבמה"ח סימן ק"ט כתב כוונה אחרת בדבריו אין לשונו סובל כן במה"ק וגם מה הוי כבוד להרב בזה כיון ששם לא הי' מקום עגון אין זה כי אם אח"כ הדר בי' אבל אם הוא חזר בו אנן לא מחזרינן ותפוס לשון ראשון והן אמת דבמה"ק שלי לא התרתי רק אם נכתב שם הלוי מפי האשה לא מפי בעלה אז לא הוי חשש שמא הוי הכונה לפסול הגט אבל באם הבעל כתב כן י"ל החשש שמא כיון בכונה לפסול הגט אך כעת נראה דאין זה חשש חדא דאף אם כיון כן הרי הוי גלוי דעתא בגיטא ולאו מלתא הוא ואינו דומה למ"ש הבעל העיטור והובא בסימן קכ"ו דר"א דכל הני שינויים אינו פוסל רק אם הבעל כתבו או הסופר כותב מפיו והיינו מטעם דנתכוין לקלקלה ולא נחשב ג"ד בגיטא ז"א דהתם כיון דהשינוי ניכר מגוף הגט דנעשה שינוי בגוף הכתיבה וכה"ג דהשינוי ניכר מגוף הגט הוי ג"ד מלתא אבל בזה שכתב לוי הרי מגוף הגט אינו ניכר אולי הוא באמת לוי רק היודעו ומכירו ידע שאינו לוי והרי בש"ס נמי ראו אותו רהיט ואזיל ומכירין הכל כי כוונתו לבטל הגט וכל רואה יכיר כן ואעפ"כ אמרינן דהוי ג"ד ולאו מלתא הוא ועוד מה"ת ניחוש שכיון להכשילה במתכוין הרי התוס' כתבו בבעל עצמו שהביא גיטו דלא חיישינן שהוא מזויף שאינו חשוד להכשילה במתכוין וגם יש לבעל חזקת כשרות וממ"נ קודם שתנשא לא יקלקל אותה ולאחר שתנשא אינו חשוד להכשיל אותה הבעל ומה דחושש הנו"ב לזה אפשר דשם הי' זמן קרוב מפרידתה ממנו והי' לו לזכור אם אבי אשתו הוא לוי או לא וניכר הוא שכיון לעשות איזה זיוף משא"כ היכי דהוי זמן רב שנפרדו זה מזה וגם בין ההמוני עם אין דרכם לדקדק מי אבי' ומה הוא אם לוי או כהן לכך יש לתלות יותר בטעות שטעה וסבר שהוא לוי ואין הוכחה על כוונתו לקלקל וגם עוד אם היה אכוין לקלקלה מי ביקש ממנו לעשות ערמה זו הרי זה אפשר שתכיר בו מיד ומה יועיל מכתבו ושליחותו הגט יותר הי' יכול לקלקלה לשלוח הגט ולבטל אח"כ השליח ובזה לא תרגיש בו כלל ואח"כ יקלקל אותו ובע"כ אין כוונתו לקלקלה וגם כיון שמטילין חרם מי שיודע איזה פסול בגט ולא יודיע וכיון שכן מוקמינן לי' אחזקת כשרות שלא עבר בחרם בכונה לכך בודאי לא הי' בדעתו לקלקלה ולכך האשה זו מותרת להנשא בגט זה במקום עגון ויהי' נמסר לה הגט כדינו והנו"ב החמיר בזה במה"ת סימן ק"ט בחומרות יתירות בלי טעם וראי' וגם מה שחילק בין עמידת האשה לשם כהן אין בו כדי נתינת טעם כי גם כהן אין האדם נקרא רק בעלייתו לתורה וגם לא הביא שם דעת המכשירין בשינוי שמו ממש של אבי האשה דיש מקילין ונהי דהרבה חולקים ודאי למעט בפלוגתא עדיף לומר דבאינו שינוי גמור מודים הכל דכשר וכיון דכל עיקר פסול זה הוי דרבנן שמא יאמרו אין זה המגרש ודאי בדרבנן שומעין להקל וגם אין כאן חשש מכח דהעדים פסולין שחתמו שקר דבאמת אינו לוי להסוברים דאכולה מלתא קמסהדי זה אינו חדא דאף אם העדים פסולין הוי רק מזויף מתוכו דבאמת ע"מ כרתי ומזויף מתוכו הוי רק מדרבנן והרי זה נשאר באיבעי' אם אכולה מלתא קמסהדי א"כ הוי ספק דרבנן להקל ואזלינן בתר חזקת כשרות דעדים גם הרי שם האיש והאשה בגט כותבין עפ"י ע"א ועפ"י קרוב א"כ ודאי לא נפסלו העדים בכך אם הם הטעו אותה ועוד ראי' דאין העדים נפסלין באם כתבו כהן אולי אף שאינו כהן אף אי נימא אכולהו מלתא קמסהדי ממה דמבעי' בפ"ב דכתובות מהו להעלות משטרות ליוחסין או לא ולמה לא מבעיא מהו לפסול את העדים אם כתבו כהן ואינו כהן ולא מבעי' להמפרש כפשוטו דאמנה שבשטר קמסהדי אבל אין יודעים שהוא כהן כלל פשיטא דהו"ל למבעי' כן אם נפסלו העדים או לא אף גם לפירוש הש"ך בחו"מ סימן מ"ט והב"ש באה"ע סימן ג' דאבעי' הוי רק אם מעידין שיודעים שהוא כהן או רק מוחזק אכתי הי' יכול למבעי' אם נאמר שמעידין שיודעים שהוא כהן ונמצא שאינו כהן אם פסולין בע"כ משמע דנפסלין ודאי אין נפסלין דאפשר לא משמע להו איסורא בזה רק לענין יוחסין דלא בעי עדות גמורה מבעי' לי' אם סמכינן ע"ז דאכולהו מלתא קמסהדי או לא:

ועוד נראה לי דבר חדש ממה דמבעי' בש"ס רק באם כתבו על הלוה שהוא כהן אם אכולהו מלתא קמסהדי ולמה לא מבעי' לי' על המלוה אם כתבו שפלוני לוה מראובן הכהן מנה וכו' אם מעלין משטרות ליוחסין ובע"כ דדוקא על הלוה דאין השטר בידו ויתכן לומר דאחר הוא י"ל דעל העדים לדקדק לדעת כל סימנין שלא יטעו לומר אחר הוא ולכך י"ל אכולה מלתא קמסהדי אבל על המלוה שיהי' השטר בידו ותפיסתו מוכחת עליו שהוא הוא בזה ודאי דלאו אכולה מלתא קמסהדי ואין מעלין ממנו וא"כ לפ"ז ה"נ כיון דהשינוי בשם אבי האשה שיהי' הגט בידה ודאי לאו אכולה מלתא קמסהדי ואין העדים נפסלין בזה ולחשש שמא יאמרו אין זה המגרש נמי ליכא כיון דאינה נקראת על שם זה גם תפיסתה מוכחת עלה לכך מכל הלין נראה לי דהגט כשר ליתן לה בעת הדחק ומותרת לכל העולם בלי חשש ופקפוק כלל בעזה"י וה' יצילני משגיאות ויורני בתורתו נפלאות כנפש ידידו הטרוד וכו'. אעתיק מ"ש לק"ק כאהפילייא סמוך לטולטשין להרב מ"ז מיכאל אב"ד דשם:

תוכן העניינים

חידושי אנשי שם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה