אור ברסלב
חידושי אנשי שם שם סימן קכה

חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

שם סימן קכה

שם סימן קכד

קכ"ה ע"ד אשר שאל וז"ל הנה לא הייתי בביתי וסדרו הב"ד דפה גט וכתבו שם האשה המגורשת ושם אבי' הי' יצחק זאב ובפי כל קורין אותו איציא וואלף וכתבו הב"ד שם הקדש כנ"ל ועל שם המכונה כתבו איצי וואלף בלא אלף אחר היו"ד ושאל מה דינו:

הנה בראשית כל אומר דמה שנראה ממכתב כת"ר שכתבו המכונה איצי וואלף אין נכון דהו"ל למכתב דמתקרי כיון דאיצי יוצא משם הקדש צריך לכתוב דמתקרי אף דהוי בצרוף שם וואלף מ"מ כיון דהוי צרוף עמו שם הקדש צריך לכתוב דמתקרי והרי אם כתבו המכונה במקום דמתקרי פסול רק כאן כיון דעכ"פ יש כאן שם לע"ז עמו יש להכשיר בדיעבד וכן כתבתי בתשובותי מכבר לק"ק בארשטין והנה בנדון מ"ש שם איצי בלי אל"ף ורו"מ חשש לזה כיון שראה בטיב גיטן בשם גיציא לפסול אם כתבו בלי אלף וכן בשם שאשיא וכו' הנה החשש בלי אלף ודאי הוי חשש ואינו דומה לשם אבלי שהביא רו"מ או בשם יאסקא דהתם אין היו"ד נרגש בלשון אבל בשם איציא נרגש היו"ד בלשון וכל השמות בגיטין בלשון תליא מלתא. ומ"ש רו"מ כיון דשם הבעל ושם האשה נכתב כהוגן ירגישו דהוי בטעות כמו למעלה חנן ולמטה חן הנה אין זה ראי' דבשאר שטרות אין חשש מכח לעז רק לפי האמת אם זה הוא או אחר לכך בזה הב"ד דנין שהוא טעות אבל בגט דהוי הפסול מכח לעז שיאמרו אין זה המגרש ודאי יש לחוש דהרואה לא יתלה בטעות רק יאמר דאיש אחר הוא ונקרא בחירק הצדיק ומה ראי' ממה דנכתב שמם דאולי יש עוד אחר דשמו כשמם ונקרא איצי בחיר"ק מיהו לדינא נראה להכשיר אם הוי קצת מקום עגון כיון דהוי בשם אבי' ודעת עבודת הגרשוני דבשינוי שם אביהם כשר כמו בחסרון ונהי דחולקים עליו מ"מ היכי דאינו שינוי גמור ובפרט בשם דאם ניחוש לשינוי לא שכיח שם כזה ליכא למיחש בשם אבי' והוי רק כחסרון ולא כשינוי וכן הוי מעשה עוד בשנת תקצ"ב בק"ק סטאניסלאב הי' שאלה כעין זה ושלחו הרב הגאון דשם הזקן לק"ק לבוב להגאון בעל ישועת יעקב והסכים להיתר ובענוותנותם תרבני וכתבו שלא להתיר עד שיצטרפו אותי ואז כתבתי תשובה גדולה והוא בחבורי לאה"ע והסכמנו להתיר דהיכי דאינו שינוי גמור ולא שכיח כשם השינוי והוא בשם אבי' דכשר הגט וה"ה בנדון דידן ומה גם בזה דשם איציא לא הוי צריך לכתבו דהוי קיצור השם רק אגב דצריך לכתוב וואלף צריך לכתוב גם אותו כפי מה שנקרא עכ"פ אין לחוש בו לשינוי וי"ל ע"כ לא פסלו הפוסקים בשינוי שם אביהם רק בשם דעכ"פ לכתחלה הוי צריך לכתבו מצד עצמו בזה נהי דאם חסר כשר מ"מ בשינוי פסול מכח גזרה דאתי לומר דגם בשם עצמן כשר בשינוי אבל בחסרון שם אביהם לא אתי למטעי דמידע ידיעי דבלי שם עצמן אינו גט דמי הוא המגרש והמתגרשת אבל בשינוי אתי למטעי בשם עצמן וזה בשם שצריך לכתבו בשביל גוף השם עכ"פ לכתחלה בזה אתי למחלף בשמם ממש אבל בשם שמפאת עצמו לא הוי צריך לכתבו אף לכתחלה כיון דהוי רק קיצור השם רק דבר אחר גורם לו לכתבו בזה לא אתי למחלף בשם עצמן וכ"ע מודים לעה"ג דאין השינוי פוסל גם י"ל דאינו דומה לשם גיצניא וסאסיא דהתם כיון דאין שם אחר מתלוה עמהם יש לחוש שיהיו קורין אותו בחיר"ק והוי שינוי השם אבל כאן כיון דשם וואלף מתלוה בהדי' וא"כ אף אם היו קורין איצי בחיר"ק מ"מ בדרך הלשון כשקורא איצי וואלף ביחד לא ידחק החיר"ק כמובן מצד הלשון וג"כ לא ידחקו החיר"ק ולא אתי למימר אחר הוא לכך אין זה שינוי ולכך נראה דאם א"א ליתן גט אחר בנקל כשר הגט ותנשא בו וה' יצליני משגיאות אך זה אם הי' כתוב בו דמתקרי איצי וואלף ורו"מ לא דק בלשונו אז אם צריך קצת טורח ליתן גט אחר א"צ גט אחר ומותרת כך רק אם אפשר בלי שום טורח אז יש ליתן גט אחר אבל אם כתבו גם המכונה איצי וואלף כיון דהוי בו תרתי לריעותא דהו"ל להם לכתוב דמתקרי בזה אף ע"י טורח יש ליתן גט אחר זולת אם הוי עגון גדול אז מותרת כך ובפרט דיש טעמא במלתא כי אם כתבו דמתקרי יבינו הכל דהוי רק שם געגועים ובזה אין לדקדק אם נכתב בלי אליף דמידע ידעי דשם געגועים הוא איניא בסגול תחת הצדיק אבל אם כתבו המכונה יאמרו דאינו שם געגועים רק הוא שם חול בפ"ע ובזה יש לחוש שיהי' נקרא בחיר"ק לכך צריכה גט אחר ואינה מותרת רק במקום עגון ממש כנלפענ"ד נכון דברי ידידו ועיין בחבורי לחו"מ מהדורא ד' סימן צ"ה מ"ש עוד לזה דרך אגב וטעמי ונימוקי למה ביוצא בשם הקדש בעינן דמתקרי היפוך דברי אחרונים ואעתיקנו כאן וזה לשוני שם מ"ש לק"ק סאנוואץ ובנדון הגט מ"ש דהוי תר"ל וע"ז כתב בשם איזה תשובה דלא שייך בגט תר"ל דאינן עומדין יחד וכו' תמהתי מאוד עליו לדקדק בזה חדא דאשגירת לישנא הוא וכוונתי כיון דיש בו ריעותות ולשון הש"ס הוא במקוה התם תר"ל בפ"ק דנדה ובקדושין ובחולין גבי סכין והתם נמי אינו ביחד גם בדינא שפיר קאמינא דהרי בקדושין ונדה וחולין נמי לא הוי במקום אחד ומ"מ נחשב תר"ל אך שורש הדבר הוי כך דבחולין ומקוה דהתם באנו להכשיר אח האדם או את הבהמה דהמקוה מטהר הטמא וכן הסכין מכשיר הבהמה ולכך כיון דאיכא ב' לריעותא בהמכשיר אף דאינו במקום א' נמי נחשב תר"ל ומצטרף כיון דעכ"פ בהמכשיר הוי חר"ל נדון כחד אבל בטרפות הרי אין הריאה מכשרת הבהמה רק להיפוך הריעותות באין להטריפה בזה נדון כל חד בפ"ע לכך לא נחשב תר"ל רק אם הם במקום אחד וז"ב בסברא וא"כ ה"נ בגט כיון דעד הנה היתה בחזקת אשת איש והגט בא להתירה לא בעינן שיהי' ביחד והוי תר"ל וזה נכון מאוד לפענ"ד דזה דומה לסכין ומקוה (מיהו בסכין מותר התם לר"ח מטעם אחר כמ"ש שם. גם עוד יותר דבריו תמוהין דהרי כאן בהמכונה איצי הוי תיבת המכונה אצל תיבת איציא והוי ביחד בשמו. וממ"ש על מ"ש דבשם היוצא משם הקדש צריך לכתוב דמתקרי ורו"מ כתב דבאמת ב"ס שכתב כן אבל אנן לא קיי"ל כן הנה באמת לשון הב"ש מורה כדעתי וז"ל שם באות ב' בשמות הנשים גם י"ל הב"ש ס"ל דשם שרה שארקה וכן כולם יוצאין משם הקדש וס"ל בשמות היוצאין משם הקדש כותבין דמתקרי כמ"ש בשמו גבי שם ישעי' באות סמ"ך עכ"ל משמע מדכתב דהוא ס"ל דשם שארקה יוצאין משם הקדש משמע דאין הדבר פשוט רק הוא ס"ל כן ולכך כמו דיש כמה ספקות אולי אינו יוצא משם הקדש ואם יוצא דלמא אף בזה די בלשון המכונה לכך לא קיי"ל כוותי' אבל באם ידוע דהוי משם הקדש אינו חולק עליו וכן מורה באמת סמך בשם ישעי' שם מוכח דאינו חולק עליו להלכה ואפשר דהגאון בט"ג אגב שיטפי' נקט לשון המכונה גבי איצק הירש ואם בכוונה כתב כן ג"כ אינו נראה לי רק העיקר בזה לכתוב דמתקרי לכך בעזה"י יפה כתבנו מיהו בכללים של הב"ש מוכח דס"ל דאף ביוצא משם הקדש כותבין המכונה ולא ידעתי טעמו הרי לענין ה"א ואלף הוי דינו כשם הקדש ולמה יגרע זה והרי דמתקרי במקום המכונה ודאי כשר ולהיפוך אם כתב המכונה במקום דמתקרי פסול ובה"א ואל"ף אין קפידא כל כך ולמה בזה יהי' דינו כשם הקדש ולענין המכונה לא יהי' כשם הקדש, ואף אם יאמר רו"מ מה לו לדעתי הוא יסמוך על הט"ג אך מ"מ בנדון זה דגם שם איצי לא נכתב כהוגן וגם שייך ממ"נ שכתבתי בתשובה ראשונה לכך לדעתי אם אפשר בקלות יתנו גט אחר מיהו איני אומר קבלו דעתי ואם לא ישמע לי ג"כ לא אקפיד אני אומר דעתי ז"ז אין להאריך דברי ידידו וכו':

תוכן העניינים

חידושי אנשי שם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה