אור ברסלב
חידושי אנשי שם שם סימן קט

חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

שם סימן קט

שם סימן קח

ק"ח הנה ע"ד שאלתו באחד שחותם ועולה לתורה בשם יעקב אהרן ונקרא בפי כל ארילי ובנו בא לגרש איך יכתבו בשם אבי המגרש הנה אם הי' נקרא לתורה רק אהרן וחותם כן לא הי' צריך לכתוב ארילי כמ"ש בב"ש דארון א"צ לכתוב וה"ה ארילי דהוי כמו שרה שרהלי ואינך אך כיון דנקרא לתורה וחותם גם בשם יעקב וא"כ לא ימלט להיות כותב דמתקרי כיון דנקרא רק בשם אחד אז יש לכתוב דמתקרי ארילי כיון דהקריאה הוי כן ולא מבעיא לכתחלה רק אף בדיעבד הוו קפידא לדעתי כי בשלמא בכותב רק עיקר השם ולא בלשון דמתקרי אז יש לכתוב העיקר ולא הקרי אם הוי קיצור השם אבל היכי דכותב דמתקרי אז צריך להיות כפי הקריאה והרי אינו נקרא אהרן רק ארילי או ארון לכן אם כותב דמתקרי אהרן ובאמת נקרא ארון או ארילי הוי שינוי מיהו בשם אבי המגרש יש מקום לצדד להקל לסמוך על הסוברים דבזה גם שינוי אינו פוסל אם כי הנו"ב פוסל באבי המגרש אפילו בחסר מכ"ש שינוי מ"מ הי' אפשר להקל בדיעבד בזה אבל לכתחלה יש לכתוב דמתקרי אפילו באבי המגרש ובמגרש עצמו אפילו בדיעבד פסול כן נלפענ"ד דברי ידידו הטרוד. אחר כותבי זה נתיישבתי בדעתי כי נמשכתי אחר דבריו שכתב ארילי בשני יודי"ן ובאמת הוא טעות דארילי נמשך משם ארון וצריך להיות בוי"ו אחר הרי"ש ואחר הלמ"ד צריך להיות בה"א וכך צ"ל ארולה כמו מענדלה ליבלה שרהלי ואם שינה פסול כן נלפענ"ד ברור אך היינו דוקא בנדון דידי' שציין לי שהוא נקרא בפי כל ארולה בקמץ אז נצמח משם ארון בזה יש לכתוב ארולה בוי"ו אחר הרי"ש אבל אם נקרא ארלה בפתח תחת האלף אז יצמח משם אהרן אז אין לכתוב וי"ו אחר הריש רק בלי וי"ו כך צ"ל ארלה כן נראה לי נכון. מה שהשבתי עוד כזה להרב הנ"ל ולהרב מ"ז דוד אוירבאך נ"י אב"ד דשם:

הנה השטעפעט הגיעני כמו השחר עלה והקיץ אותי משנתי ולא הוי בידי לכתוב מיד ופנה והלך לו לזה אחרתי עד אחר התפלה והנה בנדון הגט הנשלח ונכתב בו דמתקרי אהרן ודאי לא טוב וחם להזכיר מליתנו לה כי הן אמת דבקצת ענינים מצינו דאם נכתב ולא ניתן נמי הוי דיעבד אך כל הענינים אינן שוין והכל לפי הענין. והנה בשינוי השם אבי האשה רוב האחרונים פוסלין וזה עצמו אין להתיר רק במקום עגון ומה גם בשינוי שם אבי המגרש והנה עיקר שכחתי דיש עוד פסול גמור בזה לדעת הבית מאיר בסימן קכ"ט בשם יעקב ישראל ייע"ש כן ה"נ בזה ואף דאחרונים חולקין עליו דחיתי דבריהם והחזקתי כדעת הבית מאיר ועכ"פ שוב הוי כאן תרתי לריעותא חשש הבית מאיר וחשש דידי ובודאי פסול והנה הנו"ב במה"ת דעתו דאף בחסרון שם אבי המגרש פסול ומחלק בין אבי הבעל לאבי האשה ומכ"ש בשינוי וכאן הוי שינוי ממש וגם אין זה נחשב עגון כמ"ש בתשובתי מכבר לק"ק זסלב וכן מצאתי בג"פ סי' קכ"ה ס"ק ע"ט דאיחור הזמן לא הוי מקום עגון ייע"ש וגם בשלמא אם הוי נקרא ארלה בפתח לא הוי שינוי כ"כ אם כתבו דמתקרי אהרן אבל כיון דנקרא בקמץ ארולה ודאי הוי שינוי גדול והוי בו ב' שינויים דנקרא ארולה ולא ארון וגם לא כתבו ארון רק אהרן וא"ש לאלו הסוברים דא"צ לכתוב המכונה ארון אף אם נקרא בקמץ היינו רק אם לא כתבו דמתקרי רק עיקר השם אהרן אבל אם כותבין דמתקרי ודאי פסול דהרי לקריאה לא נקרא רק ארולה בקמץ ודו"ק:

ומ"ש לחוש לב' הראשונים שכבר נתנו כן הנה זה אינו דודאי לא מצינו רק בדבר שאינו פסול גמור רק לשופרי דמלתא כגון מ"ש בש"ס לעמוד על כל שורה ושורה אבל מה דהוי חשש פסול ממש מה לנו לתקנתן של הראשונים ועיין בתשובת ת"ה סימן רל"ב ובתשובתי לק"ק פארטקלאוו השייך לה' גיטין סימן קכ"ח ועוד זה לא מצינו רק במה דנעשה בפרסום מקודם להיפוך ועתה יהי' פרסום להיפוך בזה חיישינן ללעז אבל מה דנזדמן ליחיד כן ועתה ג"כ רק ביחיד דרך מקרה אין לחוש ללעז ולכנוס בחומר א"א ומ"ש רו"מ לכתוב ארולי ביו"ד ז"א כלל והי' פסול אם הי' כותבין כן ורו"מ הביא לנו אחד שם אבלי ואני אביא לו כמה שמות כגון מענדלה שרלה ריבלה וכו' ונלאיתי לספור כולם אך כיון שכן בע"כ דאבלי שאני דאינו שם געגועים רק שם עצם הכינוי כך דאף שיש אבא ג"כ לשם מ"מ שם אבלי הוי שם בפ"ע אבל כל דהוי שם געגועים נכתב בה"א בסוף ויש לנו לילך בתר רובא דרוב שמות הגעגועים נכתבו בה"א ולדעתי לא די דלא הוי תיובתא משם אבלי רק אדרבא הוי סיוע דתקשה באמת איך כותבין ביו"ד הרי יקראו החירק בלמ"ד ויהי' שינוי אך בע"כ הטעם דדרך המבטא להיות הלשון גורר הסמוך לו. להיות נקרא כמוהו דכן הוי אשגרא דלישנא ולכך אבלי דהבי"ת נקראת בסגול לכך גם הלמ"ד לא ידחקו בחירק רק נדבר כעין סגול והחוש מעיד כן א"כ ארולה כיון דהרי"ש צריך להיות נכתב בוי"ו במלאפום כמו ארון א"כ יהי' הלשון גורר הלמ"ד להיות נדחק כן ולהיות נקרא בחיר"ק ובאמת נדבר הלמד כאלו הי' סגול ולא נדחק בחירק לכך יהי' שינוי אם יכתבו ביו"ד ולפ"ז הי' מקום לחלק דאם הי' נקרא אהרלה בפתח משם אהרן דאז לא הוי וי"ו אחר הרי"ש כיון דנצמח משם אהרן אז הוי ראוי לכתוב ביו"ד כמו אבלי אך באמת גם זה אינו דיש לנו לדמותו לרוב שמות הגעגועים ואבלי שאני דהוי שם עצם בפ"ע והנה אין להאריך יותר במקום שאין הנושא סובל וגם איני בכחי כ"כ בימים הללו והעיקר נלפענ"ד שח"ו לכנוס בפרצה דחוקה לכתחלה וגם אין לומר דלא יכתבו הכינוי כלל זה אינו דאף להסוברים דגם בקמץ אין לכתוב הכינוי היינו אם נקרא רק אהרן אז די בשם העצם אבל אם כותב תחלה ב' שמות ובאמת נקרא רק באחד א"כ צריך לכתוב דמתקרי דוקא וכיון דכותב דמתקרי צריך לכתוב כפי מה דנקרא באמת בקמץ כי בלא"ה הוי שקר וז"ב ונכון. ואם אולי יהי' הב"ד דמינסק רמות רוחא ולא ישמעו לקולינו אז מה יעשו יתנו גט אחד כמכתבם וגט שני כמ"ש אני ואף דאין ליתן ב' גיטן ע"י שליח היינו בשליח אחד אבל בשני שלוחין שפיר דמי וישלחו גט הראשון וכמ"ש אני בתשובה מהדורא תנינא ליתן הגט הכשר תחלה ואח"כ ישלחו גט שני כפי דעתם. הנה כתבתי כאשר עם לבבי וכאשר עיני ההדיוט כמוני רואין ואף דיאמרו דיש מיעוט שקורין לו אהרן ומ"מ גם שם אם כתבו שם המיעוט ועזבו שם העיקר פסול והוי שינוי כמשמעות הפוסקים ומה גם בנדון זה דבמקום נתינה נקרא רק ארולה דפסול דמקום נתינה עיקר וז"ב לדעתי. דברי ידידו וכו' מ"ש לק"ק טרנפאל להרב מו"ח בצלאל גינצבורג:

תוכן העניינים

חידושי אנשי שם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה