אור ברסלב
חידושי אנשי שם שם סימן קח

חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

שם סימן קח

שם סימן קז

ק"ח ראשית דברי אבקש ממנו אולי לא תארתיהו בתואר והדר לו כראוי לו לזה יסלח לי לדבר זה כי איני מכירו מתמול שלשום אך זה מכותלי מכתבו ראיתי כי הוא ת"ח בעל הוראה. והנה על שאגתי מה לעשות בשם אבי המגרש אם לכתוב אלי' או אליהו שהי' חותם ביו"ד ורשימה אחת והחזן קראי בשם אליהו הנה אם הי' אפשר שם ליתן ב' גיטן מה טוב. ומה שכתב רו"מ לדעת הנו"ב שאין ל גיטן תמה אני למה לא ראה גוף דברי המ"ב שהוא לא חשש רק בשליח הולכה ולא בשליח קבלה שהרי הוא במקום האשה עצמה מפורש בש"ע וכל הפוסקים שיש ליתן ב' גיטן וכן עלה במחשבה לפני תחלה חילוק זה בין ש"ק ובין להולכה ומצאתיו כן בנו"ב עצמו (ובאמת חשש ברירה בזה לא ידעתי כי קיי"ל בדרבנן יש ברירה ולכן בשלמא בחשש פסול דאורייתא יש לדון בזה דבדאורייתא אין ברירה אבל בשינוי כזה ובפרט בשם אביו נראה דחשש זה אינו רק דרבנן דיאמרו אין זה המגרש לא מבעיא לדעת המרדכי דס"ל דכל הזכרת שמות בגיטן הוי רק מדרבנן רק שהמחברים תמהו עליו מן הש"ס דקאמר למאי ליחוש לה הא בעינן שינה שמו ושמה ומוכח מן הש"ס דהוי מן התורה וכבר ישבתי דבריו בכמה תשובות אך לו יהא כדבריהם אין ראי' מן הש"ס רק על שמו ושמה כמפורש במשנה שינה שמו ושמה אבל בשם אביהם לא שמענו ולמעט בפלוגתא עדיף וא"כ הוי ודאי שם אביהם רק מדרבנן וא"כ בדרבנן ודאי יש ברירה וממ"נ מן התורה מגורשת בודאי בגט הראשון דאין בו רק פסול דרבנן רק מדרבנן היא פסול ובדרבנן יש ברירה ותתגרש בשני ולכן כל כה"ג נראה לפענ"ד דליכא חשש ברירה מיהו לא באתי לחלוק על הנו"ב רק כאן ליכא חשש זה כיון דהוי שליח קבלה):

אך אם קשה לו לכתוב ב' גיטן מחמת שאר טעמים שיש לו אז נראה לכתוב בשם אלי' בלי וי"ו דהעיקר כמ"ש הנו"ב מה"ק סימן צדי"ק דהוי כחניכה שהכל קורין בו וא"כ בדיעבד כשר משא"כ לכתוב אליהו הוי כשינוי אם שמו אלי' ומ"ש בטיב גיטן שזה אינו דומה לחניכה שהכל קורין בו כיון דיש שנקראים בשם זה לבד מ"מ נראה דזה הוי קפידא בשם המגרש עצמו אבל בשם אביו לו יהא די"ל דאינו ניכר מתוכו מי הוא עכ"פ כיון דגם שם זה נקרא לו ונקרא בפי כל כן א"כ הוי כחסר שם אביו ולא שינוי ובחסר שם אביו נמי כשר ונהי דהנו"ב מחמיר בחסר שם אבי הבעל מ"מ משאר אחרונים לא נראה כן ובפרט מדעת עבודת הגרשוני וסייעתו דס"ל דאפילו שינוי בשם אביו כשר א"כ לסברתו אין לחלק בין אבי האשה לאבי הבעל דמה מהני תפיסתה או מתוכו ניכר שאין זה בעלה ואם אעפ"כ הוא כשר ה"ה בשם אבי הבעל הוי כן ובע"כ הם לא ס"ל סברת הנו"ב וא"כ הוי לנו ס"ס שמא הוי שמו אלי' בלי יו"ד ואת"ל דהוי שמו אליהו א"כ הרי עכ"פ הוי שם אלי' שם שהכל קורין בו וא"כ שינוי עכ"פ לא הוי דהוי כחניכא שהכל קורין בו רק כיון דיש נקראים רק בשם זה הוי עכ"פ כחסר דלמא הלכה כדעת החולקים על סברת הנו"ב ומתירין אף בחסר שם אבי המגרש לכן נראה לי עיקר לכתוב שם אלי' בלי וי"ו ואף שאני איני כדי להכריע עכ"פ יש לנו עמוד גדול הנו"ב מה"ק סימן צדי"ק דכתב דשם אלי' בלי וי"ו כשר דהוי כחניכה שהכל קורין בו וגט זה בשם אלי' בלי וי"ו עיקר אצלי וכדאי הנו"ב לסמוך עליו במקום עגון וכן נלפענ"ד עיקר. יותר אין להאריך כי אני כותב רגע חדא כי היום קבלתי מכתבו ומוכ"ז אץ עלי כי עוד מעט הולך הב"ד לזה קצרתי דברי ידידו נצח. עוד להנ"ל:

הנה מכתבו קבלתי קודם שבת שלח ולא הי' לי פנאי להשיב והנה היום א' קרח פניתי להשיבו הנה תירוץ דברי כבוד מעלתו דמה יועיל במ"ש דזה הוי רק דרבנן הרי גם בשני גיטן כשרים שייך ברירה הנה מה דפשיטא לי' לדידי פשיטא להיפוך דבכשרים לא שייך ברירה והטעם הפשוט הוא כמבואר בג"פ ס"ק ק"ו וז"ל וכיון שכן יראה לפענ"ד דנותן ב' גיטן מחמת ספק אין שייך לומר ברירה כיון דממ"נ מגורשת באחד מהם מה לנו לדעת באיזה גט מגרשה והלא מניח תפילין דר"ת ורש"י וכו' והנה אם כי ראייתו אינו ראי' לא מבעי' להסוברים דמצות א"צ כונה ודאי אין ראי' ממצוה לגט דהתם לא בעי כונה כלל אבל בגט דבעינן כונה שיכוין לגרש י"ל דבעינן שיכוין באיזה מגרש אף גם להסוברים דבעי כונה מ"מ הרי כתב הרדב"ז הובא במג"א סימן תקפ"ט במי שבא לבה"כ לצאת י"ח אעפ"י שבשעה שישמע לא כיון לבו אלא סתמא יצא א"כ משמע דלא בעינן כונה בשעת מעשה רק כונה בתחלה בידיעה בתחלה אף שאין בו ידיעה בסוף לכך לא בעינן נמי כונה באיזה דבר יוצא דידיעה כל דהו די אבל במגרש דבעינן שיכוין בעת נתינה שמגרשה בגט זה או שעכ"פ יהיו עסוקין באותו ענין אבל אם לא הי' עסוקין באותו ענין אף שתחלה דיבר מעניני גירושין ואח"כ נתן לה סתמא ולא כיון לשם גירושין ודאי לא מהני וא"כ י"ל כיון דבעינן ידיעה גמורה בשעת מעשה בעינן נמי כונה באיזה מגרש מיהו נהי דאין ראייתו ראי' עכ"פ מסברא הוי כן דהבו שלא לוסיף עלה ולא שמענו בכל עניני ברירה רק היכי דאין שניהם ראוין רק אחד ולא היכי דראוי זה וזה ולכך נהי דהפוסקים חששו גם בזה לברירה היינו אם עכ"פ שניהם אין ראוין לגרש רק אחד מהם אבל אם הוי שניהם כשרים לגרש ולולי דפסלה התורה ב' ספרים הי' יכול לגרש בשניהם ונהי דמיעטה התורה אחד ולא ב' מ"מ אין לך בו אלא חידושו בשניהם יחד אבל במכוין או בזה או בזה ודאי כשר ולא שייך בזה ברירה ובזה כ"ע מודים להג"פ ולמעט בפלוגתא עדיף. ועוד נראה להבין הדבר בטעמו יותר דהרי קשה למה יפול זה בדיני ברירה הרי הש"א כתב דלא שייך ברירה רק בדבר דהוי הכרח לומר אגלאי מלתא למפרע אבל בדבר דהוי רק להבא לא שייך ברירה וכן כתבו האחרונים בשם הב"ש בסוגיא דצנועין שכתב כן וא"כ ה"נ כיון דכאן הוי הברירה רק על שעת נתינה שבאיזה שתהי' רוצית בו תתגרש או בזה שהוא ראוי להתגרש תחגרש בו א"כ הוי רק להבא ואינו נופל בדין ברירה ובע"כ טעם הפוסקים דחיישי בזה לברירה היינו כיון דבעינן כתיבה לשמו ולשמה ולשם גירושין וא"כ גט זה שאינו ראוי להתגרש בו הוי כאלו לא נכתב לשמו ולשם גרושין כיון דאין ראוי לגרושין וכעין שכתבו הפוסקים הובא בב"ש סימן ק"כ וקכ"ג דאף להסוברים דלא בעינן שליחות בכתיבה מ"מ אם לא שמע מפי הבעל הוי כאלו לא נכתב לשמו כן ה"נ זה דאינו ראוי לגרש בו הוי כאלו לא נכתב לשמו וא"כ בזה שהיא מתגרשת בו הוברר הדבר למפרע שזה נכתב לשם גירושין ולשמו ולשמה והוי כעין ברירה למפרע לכך ס"ל דזה נופל בדין ברירה וא"כ תינח שאין ראוי לגרושין רק אחד אז השני דאין ראוי לגרושין הוי כלא נכתב לשמו ונופל בדין ברירה למפרע אבל אם שניהם כשרים וראוין לגרש בהם א"כ מתחלה נכתבו שניהם לשמו ולשם גירושין והברירה הוי רק להבא שבאיזה שתרצה או שירצה תתגרש בזה ודאי אינו נופל בדין ברירה והנה לכאורה יש להביא ראי' מדברי התוס' בסוטה דלא שייך ברירה בשניהם כשרים ממ"ש דאין לגרש בשני גיטן מכח דספר אחד אמר רחמנא ולא ב' והרי התוס' בע"כ כתבו כן רק לדינא לדידן דאם לדין הש"ס למה לא נקטו עוד טעמא דלכך אין לגרש בשני ספרים מכח דכל שאינו בזאח"ז אפילו בב"א אינו ועיין בפ"ב דקדושין גבי מעשר בהמה ומעשר תבואה דמחשבו שם לאינו בזאח"ז וא"כ ה"נ כיון דא"א לגרש בזאח"ז כיון דכבר נתגרשה הוי השני אין בו ממש וא"כ אף בב"א אינו ולמה לא כתבו גם טעם זה בע"כ דהם כתבו דינם רק להלכה לדידן וס"ל דאנן קיי"ל כמ"ד דכל שאינו בזאח"ז ישנו בב"א כמ"ש הפ"י בחדושיו דקיי"ל כן מיהו א"כ יסתרו דברי התוס' זא"ז דהם כתבו דרק בעירובין פליג שמואל ייע"ש במס' עירובין וא"כ לכ"ע כל שאינו בזאח"ז וכו' ולמה לא כתבו כן בסוטה טעם זה וא"כ אם כתבו רק לדינא הו"ל למנקט גם הטעם דאין ברירה ובע"כ דס"ל דבב' כשרים לא שייך ברירה מיהו זה יש לדחות די"ל דס"ל דנהי דא"ב עכ"פ ספק הוי ולכך נקטו הך טעמא דספר אחד ולא ב' לומר דודאי אינו גט ואי מכח ברירה הוי רק ספק מיהו נהי דאין ראי' מ"מ הדברים נכונין מצד עצמן דבכשרים לא שייך ברירה והבו דלא לוסיף עלה כיון דבלא"ה הוי נגד הסברא לומר דזה נופל בדין ברירה. את זה ראיתי להשיבו בקצרה כמו רגע רק לכבודו והרבה הי' לדבר בזה בעזה"י אלא שאין הזמן גורם רק לכבודו פניתי רגע ועוד חזון למועד אי"ה כי ירחיב ה' לנו ז"ז אין להאריך דברי ידידו וכו'. אעתיק מ"ש בתשובה בקצרה לק"ק דזבנא להרב מ"ו צבי הירש הכהן ראפופורט נ"י:

תוכן העניינים

חידושי אנשי שם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה