חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
שם סימן קז
ק"ז ע"ד שאלתו בגט שכ"מ שהי' כהן ומחמת המהירות כתבו אברהם לוי דמתקרי אברהם הכהן ולא כתבו הכהן בשם אביו רק בשם המגרש והשכ"מ נפטר ויש לו אח לא נודע איו כי נלקח לעבודת המלך והנה כבר ראה דברי הג"פ שכתב דיותר יש לכתוב הכהן אצל שמו מאצל שם אביו כי בשם אביו יש לחוש שיאמרו כי המגרש הוא חלל אך כתב להיפוך יש חשש כי יאמרו דאינו כהן רק כינוי כיון דלא נכתב בשם אביו הכהן והביא בשם הח"ץ שכתב בסימן ל"ז לכתוב שמואל הלוי בן גרשון וכו'. והנה כאן הוי חשש של הג"פ יותר נכון כיון שכתבו הכהן רק אצל דמתקרי ומה שעשה רו"מ מזה מעלה דלא שייך חשש הג"פ כיון דכתבו אצל דמתקרי זה טעות דהפוסקים לא כתבו דמתקרי עדיף רק יותר מן המכונה דהמכונה כהן גרע מלשון דמתקרי כהן אבל אם כתבו בלי דמתקרי וכתבו כהן ודאי עדיף דבזה יותר משמע דהוי כהן ולא שהוא כינוי וא"כ אם בשמו ממש וסמיך לו הכהן חשש הג"פ שיאמרו דאינו כהן מכ"ש אם כתבו בלשון דמתקרי שיש חשש זה שיאמרו דמתקרי כהן והוא אינו כהן ואף דבשם אביו אם כתבו דמתקרי וכו' הכהן אינו חשש היינו כיון דליכא ריעותא אבל באם הוי תרתי לריעותא שלא כתבו באביו כהן ובשמו כתבו בלשון דמתקרי ודאי יש חשש טעות כיון דהוי רגלים לדבר וי"ל גם הח"ץ מודה בזה כיון דהוי תרתי לרעותא דלא כתבו אצל אביו וגם בלשון דמתקרי לכך ודאי אם לא הי' שעת הדחק היתה צריכה גט אחר אך כיון דהוי שעת הדחק נראה דכשר הגט דודאי מה שכתבו בלשון דמתקרי ומה שלא כתבו אצל שם אביו זה לא גרע מאם לא כתבו כלל הכהן או הלוי דנהי דיש לחוש שיאמרו מדלא כתבו אצל שם אביו אינו כהן הרי אם לא כתבו כלל ודאי הוי חשש שיאמרו כן מדנהגו לכתבו וכאן לא כתבו גרע ומוכח דאינו כהן ואעפ"כ כתב הרמ"א דבשעת הדחק יש להקל אם לא כתבו כהן או לוי וא"כ ה"נ נהי דהוי חשש טעות מ"מ לא נחשב כשינוי רק כחסרון ובשעת הדחק הוא כשר והן אמת די"ל דזה גרע דבשלמא אם לא כתבו כלל לא נחשב שינוי די"ל דלא אסקי אדעתייהו לכתוב שאר דברים ולא דקדקו רק בשמם אבל כאן דנחת לכתוב הכהן וכתבו בלשון דמתקרי ולא אצל אביו מוכח דאינו כהן והוי כשינוי מ"מ אין לגבב בזה חומרות כיון דעיקר מלתא הוי דרבנן דאינו רק גזרה שיאמרו דאין זה המגרש גם אינו איסור אשת איש רק איסור יבמה לשוק ואינו רק לאו בעלמא וי"ל דלא חששו לשמא יאמרו רק באיסור כרת ולא באיסור לאו ועיין ברש"י יבמות דף קי"ט ד"ה מה לי איסור לאו וכו' שכתב להדיא דזה לא הוי גזרה דרבנן וכו' תשמע הא אם הוי גזרה דרבנן הי' מקום לחלק בין איסור לאו לאיסור כרת וא"כ י"ל דלא גזרו מכח שמא יאמרו רק באיסור אשת איש ולא ביבמה לשוק ובפרט כיון דהאח נלקח לעבודת המלך ובעבודת החיל נראה דיש לו דין עיר שכבשוהו כרכום דנותנין עליו חומרי חיים וחומרי מתים וא"כ הוי ספק שמא מת והוי רק ספק זקוקה ליבם ובזה הוי רק ספק דרבנן כיון דפיסולו רק מדרבנן ואף דהוי חזקת איסור דעת כמה דגם בזה ספק דרבנן להקל גם י"ל אין מחזיקין מאיסור לאיסור לכך בודאי דמותרת לשוק בלי חשש ופקפוק כנלפנ"ד בזה. מ"ש דלייפציג להרב מו"ה יעקב משה יצחק ז"ל גאלד בערג: