חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
שם סימן קג
ק"ג הנה שאלתו קבלתי עם התשובה מהרב הגדול מו"ה זלמן מק"ק קאמינץ והנה הענין הוא חמור ולולי שראיתי במכתבו שהוא מקום עגון לא הייתי מזדקק לעיין בשריותא דא רק שהוא מקום עגון ועגמה נפשי לעגנה לזה ראיתי בעזר האל לעיין בהיתרה במה דאפשר והנה בחשש הראשון שוי"ו שבתיבת הארודנא במקום עמידת העדים וז"ל רו"מ א' הוי"ו השני' שבמלת בהורודנא הראשונה קפצה מעט שחרורית מעל הוי"ו הנ"ל בקצה התחתון ומראה השחרורית כהה מאוד באופן שבתפילין יכול לכתוב על מחק כזה והשאלה שאם הי' שחור יותר נוכל לקרותו נו"ן כפופה עכ"ל השאלה בזה. הנה אם הוי מקום עמידת העדים תורף או תופס נראה דהוי תופס מן המשנה דהכותב טופסי גטין צריך שיניח מקום האשה וכו' ולא התנה מקום עמידת העדים מוכח דהוי טופס והרי בהרי את מותרת פליגי אם הוי טופס או לא ומכ"ש עמידת העדים ודאי הוי טופס והנה דעת הב"ש בסימן קכ"ח במקום עמידת האיש והאשה דחסר כשר ומוכח דס"ל דהוי טופס ובאמת יש לדייק מלשון המשנה והש"ע בסימן קכ"ג דנקט צריך שיניח מקום האיש והאשה והזמן ולא נקט שמניח שם האיש והאשה מוכח דבא לדייק דגם מקום האיש היינו מקום עמידתם נמי צריך שיניח ומוכח דזה הוי תורף מיהו אם זה הוי תורף א"כ מכ"ש עמידת עדים דהוי חיוב יותר מכ"ש שיהי' תורף ולמה לא התנה להניח מקום עמידת העדים בע"כ דלא דייק בלישני' ועיין בג"פ האריך לפלפל בזה אם חסר כשר בזה והביא דעות אם גם בשינה כשר או לא וזה תליא בפלוגתת הפוסקים במה שאם חסר כשר אם שינה נמי כשר ועיין כיוצא בזה בסימן ק"ל בשינה שם אבי העד די"א כיון דחסר כשר שינה נמי כשר ויש לסמוך ע"ז בשעת הדחק ייע"ש:
והנה בתשובה מכבר בכמה דוכתא הארכנו בזה בעזה"י וכאן אקצר ונראה לי ראי' ברורה לזה מן הש"ס דגיטן דף ל"ד ע"ב דקאמר שם יצא למקום אחד וגירש באחד מהם מגורשת והאמרת ושם דגליל עמו אלא ש"מ הא דאתחזק הא דלא אתחזק וקשה מנ"ל דלמא הכוונה כך דתחלה שהי' לו לעצמו ב' שמות במקום אחד ראובן ובמקום אחר שמעון אז לא הוי גט עד שיגרש בשם דיהודא ושם דגליל עמו ואח"כ שהי' לו ב' שמות כשם אביו כגון במקום אחד יוסף בן שמעון ובמקום אחד יוסף בן שמואל בזה כיון דחסר כשר א"כ לו יהא דנחסר שם אחד נמי כשר רק דהוי ס"ד דהוי כשינוי לכך קמ"ל כיון דעכ"פ נקרא בשם זה במקום אחד אינו שינוי רק דינו כחסר לכך כשר ומנ"ל לחלק בין אתחזק או לא ובע"כ דלא הוי מצי לתרץ כן דאי מיירי בשם אביו מה אריא דכתב שם אחד מהם אפילו אם שינה לגמרי בשם אביו אפילו במה דלא נקרא כלל נמי כשר ובע"כ מיירי בשם עצמו ופריך שפיר וזה ראי' ברורה דהיכי דחסר כשר שינה נמי כשר אפילו בשם אביו דלא כדעת הנו"ב שמחלק בזה וא"כ מכ"ש במקום עמידת העדים דכשר בשינה ואף שאין כחי להכריע מ"מ בכה"ג נראה שאין לו דין שינה דאף להפוסלין בשינה כיון דעכ"פ מודים דבחסרון כשר א"כ מוכח דאין הכרח מן הדין לידע מקומם א"כ מה ששינה פסול בע"כ אינו מן הדין רק מחשש שיהי' לעז שיאמרו אחר הוא וא"כ תינח היכי דליכא שום היכר ממה נמשך השינוי אבל אם איכא היכר במה נמשך השינוי ודאי לא יטעו לומר אחר הוא וכיון דכל האותיות כתובים בדיו שחור וזה כהה מראיתו מידע ידעי דהשינוי נמשך מקפיצת הדיו לכך אין דינו כשינוי רק כחסרון והנה חסרון ממש לא הוי כיון דאינו רק במלא וחסר והרי אם כתבו הורודנא חסר וי"ו אחת נמי הי' כשר כמ"ש בש"ע וחו"מ סימן קכ"ו ס"ק י"ג דלא קפדינן במלא וחסר א"כ לו יהא דנחסר הוי"ו נמי כשר אף להפוסלין בחסר מקום עמידת העדים בזה מודים דכשר. והנה ראיתי במכתב הרב הגדול מו"ה זלמן שניאור מקמינץ שסמך על מ"ש בו שם הנהרות והנה אני תמה עליו שלפי דעתו שהי' נראה בעיניו דהוי כשינוי מה יושיענו זה אטו אם יהי' שינוי בשם איש ואשה אף שיהי' שאר היכרים אטו יוכשר זה ודאי אינו והרי מפורש בש"ע יוסף בן שמעון שכתב בו יוסף בן שמואל פסול אף דניכר הדבר משמו דהוי יוסף וגם משם אשתו דזה הוא מ"מ פסול ומכ"ש באם הוי שינה בשמו אף דניכר משם אביו ומקומו ושם אשתו דודאי פסול וא"כ ה"נ אם הוי שינה שם העיר ונימא דשינוי פוסל מה מועיל ההיכר משם הנהרות והרי בשינה שם נהר הכשירו דשינה נהר כשר ואם הוי הנהר מחוץ לתחום וכתבוהו פסול כמ"ש הלבוש דהוי שינוי העיר וכן כתב הב"ש והרי ניכר משם העיר ובע"כ דלא מהני זה ואם הכרת שם העיר לא מהני לסימן מכ"ש דלא מהני הכרת שם הנהרות להכשיר שינוי עיר אף לפמ"ש לעיל דכיון שאינו שחור בדיו ונשתנה משאר אותיות ניכר דאינו שינוי כיון דיראו דסוף סוף אינו כשאר אותיות בע"כ מוכח דנשתנה אחר הכתיבה א"כ ממילא יתלו גם השתנות האות בזה לכך אין דינו כשינוי רק כחסר ובזה היטב דיבר אם בחסר מועיל שם הנהרות להיות כשר אפילו להפוסלין בחסר די"ל דמודים דבשם הנהרות די כיון דעכ"פ שינוי ליכא מיהו תימא עליו איך לא הרגיש דהוי רק כחסר ומלא ואין זה בכלל חסר ואם לא הי' נכתב כלל הוי נמי הי' כשר וז"ב ונכון גם מ"ש הגדול מ"ו זלמן דמן הרשאה ניכר שהוא הורודנא דבריו תמוהין מאוד בזה דהרי עיקר החשש שיאמרו לא זה הוא ומה יועיל הרשאה הרי איכא דחזא הא ולא חזא הא ואטו ההרשאה בכפי' של גט תלוי לי'. ובנדון חשש ה"ג שבחתימת העדים חתם רק מנחם ובהקיום נאמר מנחם מן הנה גם זה אינו דאף אם הי' פסול הקיום מה בכך הרשאה בלי קיום נמי כשר ואף בלי הרשאה די כיון דאומר בפ"נ והרשאה וקיומה אינו רק חומרא גם מן הדין הקיום נמי כשר כיון דאפשר לתרץ דבריהם די"ל דהי' לו ב' שמות והעד די אם חותם עצמו באחד מהם וא"כ הוא חתם באחד מהם והב"ד קראוהו בשמו שנקרא באמת ומ"ש הב"ד בפנינו חתם עצמו מנחם מן אין הכונה שחתם עצמו בשם מנחם מן רק הכונה שפלוני חתם שמו ובאמת די בחתם שם אחד וז"פ:
אך בחשש ה"ג דבמקום הנתינה קורין אותה ביו"ד העניא ובגט נכתב הענא בלי יו"ד דא עקא דזה ודאי פסול הוא דהעיקר כט"ג בזה וכבר כתבנו כמה פעמים בזה לפסלו ומ"ש ה"ג מ"ו זלמן דשמע שהרב הגאון מלבוב והרב הגאון מקרעמינץ הכשירו בזה הנה אין ראי' מקול הברה וגם לפענ"ד אחר המחילה מכת"ר אם הוי שמענו מפיהם לא צייתינא להו במה שהשכל נותן להיפוך דהכלל בשמות לכתוב כפי הקריאה ובודאי בין הענא להעניא יש שינוי במבטא והיו"ד ניכרת במבטא ואין דינו בזה כמלא וחסר רק הוי שינוי במבטא:
ומ"ש הרב הגאון מו"ה זלמן שתלך למקום אחר ויכריזו ב"ד למ"ד יום ששמה הענא בלי יו"ד ויחזור ויתן לה שם הנה מ"ש דלפי דעתו לא בעינן למ"ד יום המעיין בתשובת מבי"ט יראה דבעינן למ"ד יום וגם אף אם יעשו כן למ"ד יום אין נראה לי כלל דזה לא מהני רק להכשיר לכתוב מאז ולהבא השם כן אבל לא להכשיר למפרע גט שכבר נכתב בזמן שלא הי' שמה כן ואף דנזהר הרב הנ"ל בלשונו ואמר דמלשון השואל נראה דהי' לה שם במקום הכתיבה הענא גם זה אינו נראה דכיון דאינו נכתב בהגט על האשה העומדת היום בהורודנא א"כ ניכר מגוף הגט שאינה במקום הכתיבה רק במקום אחר וכיון דבמקום אחר לא הי' לה שם הענא בשום מקום א"כ הוי כנכתב שלא לשמה דנכתב לשם הענא והיא נקראת העניא אז א"כ אף שתחזיק עצמה עתה באיזה מקום בשם הענא לא מהני להכשיר למפרע גט שכבר נכתב מקודם בפסול דהרי אין ברירה גם הרי דעת הרשב"ם והנ"י הביאו במכתב מאליהו וגט פשוט דלא מהני החזקת שם אם ידוע דיש לו שם במקום אחר וכן בב"ש סימן קכ"ט ס"ק כ' בשם הסמ"ג ייע"ש וכן מצאתי אחר הימים בגט פשוט סימן קכ"ט ס"ק ס"א יותר מזה דאין להכשיר גט הנכתב במקום זה שלא כדין ליתנו במקום אחר אף דשם הוא כשר ייע"ש ומפורש כדברינו ויותר מזה בעזה"י. גם בתקנה יש חשש אחר כיון דכבר ניתן הגט ויצא שם פסול על הגט א"כ הוי חשש לעז ודומה ממש לדין דר"ת שהביאו הפוסקים והנה אין לדמות לכל השאלות הנופלים בגט דלא חיישינן ללעז וכמ"ש הרמ"א בתשובה בסימן צ"א ואני הארכתי בזה ג"כ בעזה"י בתשובה לק"ק אונגוואהר במדינת אונגארן בחבורי זה לעיל דשם כיון דאינו רק דרך שאלה בעלמא ואח"כ כשבאין התשובות להיתר אגלאי מלתא למפרע דהי' כשר לכך לא חיישינן בזה ללעז דמידע ידעי דהדרך כן שיפול איזה ספקות עד שישאלו לחרם אבל בזה כיון דבאמת הוי פסול טרם שהתחזק לה שם חדש גם הוא נוטלו ממנו וחוזר ונותנו לה א"כ בזה אלמוה אלמא לקלא ויאמרו דהפסול אמת לכך בודאי יש לחוש ללעז ודומה למעשה דר"ת ואינו דומה למ"ש בש"ס והכי קיי"ל דאם נתנו לה ולא אמר בפ"נ שיטלו ממנו ויחזור ויתן לה ול"ח ללעז דשם לא הוי שם פסול עליו רק שלא נתקיים והרי אפשר שיבאו עדים לקיימו ויהי' כשר בידה וא"כ מה שחוזר ונוטלו ממנו הוי רק כדי לקיימו אבל בזה שיצא שם פסול ממש עליו א"כ הוי חשש לעז ולכך אין נראה כלל תיקון זה: והנה היות כי עגמה נפשי על חשש עגונה ראיתי לחתור לה רפואת תעלה ואען ואומר דבר חדש מה שנראה לי בזה והוא כיון דקיי"ל בכתב שם האיש והאשה ולא כתב שם אביהם כשר. והנה בסימן ק"ל סעיף י"א מבואר דכמו דאם חתם שמו יוסף עד כשר ה"ה אם חתם בן יעקב בלי שמו נמי כשר א"כ מוכח דאף בשם אביו הוי כשמו ונהי דשם בעינן גם עד היינו דבלא"ה יאמרו דלא חתם לשם עדות אבל כאן הרי הבעל כותב מעשיו שהוא המגרש ואשתו המתגרשת א"כ אם כתב בגט בן יעקב או בת יעקב כשר כמו אם כתב שמו ולא שם אביו ה"ה שם אביו ולא שמו דכשר וא"כ כיון דא"צ לכתוב שמו אם נכתב שם אביו אף שינה בו כשר לדעת הסוברים דהיכי דחסר כשר שינוי נמי כשר וכמ"ש גם ברמ"א כן בשינה שם אבי העד וכמ"ש הב"ש שם דגם בשמו הוי הדין כן כיון דדי בשם אביו א"כ גם בשם המגרש והמתגרשת הוי כן:
ומ"ש בש"ס ופוסקים שינה שמו ושמה תצא היינו אם לא כתב שם אביהם רק שמם ושינה גם אז ופסול ותצא אבל אם נכתב שם כהוגן רק בשמם הוי שינוי הוי הדין כן כאלו הוי שמם כהוגן והשינוי בשם אביהם ולהמכשירין בזה ה"ה בזה הן אמת דבב"מ הביא תשובת הרשב"א בר"ס קכ"ט שפסול בבן פלוני ובת פלוני מ"מ הב"י לא הביאו בש"ע וטעמא דרשב"א נראה דאין מוכח מתוכו דהרי אולי יש לו כמה בנים מיהו זה אינו דדומה ללא הוחזק ב' יוסף ב"ש דלא חיישינן לשני יב"ש כן ה"נ לא חיישינן דיש לו בן גם י"ל שאני בעדים דעכ"פ נכרין בכתב ידן לכך בזה די בשם אביהם משא"כ בבעל ואשה מיהו נראה דזה לכ"ע דרבנן ואינו מן התורה אף לסוברים דבעינן מן התורה שמו ושמה מ"מ אם כתב שם אביהם ודאי הוי רק דרבנן וכן מורה לשון הרשב"א שכתב אינו כשר ולא כתב שהוא פסול ממש משמע דאינו רק קפידא לכתחלה ואינו כשר גמור והיכי דאפשר לתקן יתקן אבל אינו פסול גמור וא"כ אדרבא מלשונו יש סיוע לדברינו והש"ע השמיטו לגמרי ומה גם כיון דלדעת התוס' הביאו הב"ש ס"ק ה' דבלי שמם אינו פסול רק דרבנן וא"כ יש לצרף בזה גם היתר זה ומה גם כיון דהי' ע"מ ודעת הב"ש היכי דהוי ע"מ לא בעינן שמם כלל וכאן נראה דהוי רק כחסר, השם ואין דינו כשינוי ממש כיון דהוי טעות דעבידי למטעי וכל דהוי טעות דעבידי למטעי מוכח בפוסקים בחו"מ סימן מ"ט דלא נחשב שינוי וכל הרואה מידע ידעי דזה הוי טעות דעבידי למטעי ולא יאמרו אחר הוא ולכך אין דינו כשינוי רק כחסר ובחסר יש לסמוך על הע"מ ובצירוף שם אביהם ובצירוף דעת התוס' דכל עיקרו הוי רק דרבנן לכך אם יבין כת"ר דהוי שעת הדחק ואינו רוצה ליתן גט או שחפץ בממון שאין בידה ליתן לו כן אז יתיר אותה כך שמותרת להנשא בגט זה בלי החזקת שם מחדש ובלי נתינה חדשה ובנתינה חדשה יש עוד חשש כיון דכאן הוי שליח ובהרשאה נכתב שיתן השליח הגט לאשה הענא והרי אז לא נקראת הענא במקומות אחרים וא"כ הוי כמצוה ליתן לאשה אחרת ולא נעשה שליח לאשה העניא ונהי דבדחק כשר בלי הרשאה כאן גרע כיון דגילה דעתו שמרשהו ליתן גט לאשה הענא ולא לאשה העניא דומה למ"ש בש"ס טובי' אמר לרב טובי' לא אמר וה"ה בזה א"כ אף שתחזיק שמה אח"כ כן ויתן לה אז הרי הוי כנותן בלי צווי הבעל לכך אין מקום להקל רק להחזיק נתינה ראשונה ומטעמים שכתבנו וכל זה בעת הדחק ז"ז אין פנאי להאריך השם יצילני משגיאות ויורני בתורתו נפלאות ואמת. ועיין בתשובה שאח"ז השייך לכאן:
הנה בדין אם כתב שם אביהם כגון בן פלוני ובת פלוני הנה בתשובה הקודמת לק"ק קאסניטין ישן כתבתי דיש מקום להכשיר כמו בבן פלוני עד והנה אח"כ מצאתי בב"י סימן קכ"ט הביא תשובת הרשב"א שנשאל ע"ז וכתב שאינו כשר אבל הב"י והאחרונים לא הביאוהו כלל וכתבנו שם בגליון דנראה דאף הרשב"א אינו כותב זה רק מכח חומרא מדכתב בלשונו שאינו כשר ולא כתב בלשון פסול ממש מוכח דאינו מחמיר רק לכתחלה ועכ"פ הוי רק דרבנן לא מן התורה ואח"כ עיינתי בג"פ סימן קכ"ט ס"ק א' הביא לשון הרשב"א בזה אך הביא דברי מהר"ם פדוה בתשובה סימן ל"ה שהביא בשם מרדכי והאריך ממש מעשה כזו שכתבתי בתשובה הנ"ל וכתב ע"ז היתר זה שכתבנו דאף אם הוי טעות בשמו אין קפידא כיון דנכתב בן פלוני והביא ראי' זו מבן פלוני עד וכן הביא המהר"מ פדוה עצמו ראי' זו בתחלה מבן פלוני עד והנה גם המהר"מ פדוה לא הביא תשובת הרשב"א הנ"ל ועכ"פ אמרתי שישו בני מעי כי כונתי לדעת המרדכי והמהר"מ פדוה בכל היתר הנ"ל ולכך יש לצרף דעה זו להתיר אם יש עוד צד להקל בזה ובתנאי שלא יהי' לאב המגרש עוד בן אחר דבלא"ה אינו מוכח מתוכו וכמ"ש המרדכי והמרמ"פ הנ"ל:
מיהו לפי דעתי נראה אף אם יש לאב בנים אחרים נמי כשר ונחשב מוכח מתוכו כיון דלדעתי אם אין לאב בנים אחרים נחשב מוכח מתוכו אף דמגט אינו ניכר אם יש לו בנים או לא מ"מ כיון דע"י הגט אפשר להתברר ע"י שאלה מי המגרש נחשב מוכח מתוכו א"כ ה"נ אם נכתב בו שם האשה וא"כ אם נשאל על איזה בן קאי יבורר הדבר ע"י שנדע איזה בעל האשה נחשב מוכח מתוכו דהרי קיי"ל דאין אדם מגרש אשת חברו ונחשב ידים מוכיחות כמ"ש בפ"ק דנדרים ובזה הי' מקום ליישב דעת הסוברים דהיכי דלא כתב שם האיש והאשה אינו פסול רק מדרבנן ותמהו עליו מן הש"ס דגיטין דף כ' דקאמר שם הא בעינן שינה שמו ושמה וכו' ולפמ"ש י"ל דמה דרבינו יואל מכשיר היינו דהוי וי"ו המחלקת ואו או קתני דאם לא זכר אחד מהם האיש או האשה אז מכשיר מכח דנחשב מוכח מתוכו ע"י השני ע"י הבעל או האשה אבל הש"ס דמיירי בלקח ס"ת וא"כ לא נכתב בו שם שניהם לכך לא הוי מוכח מתוכו ולכך בטל ולדינא לדידן נהי דאם לא זכר כלל שם אחד מהם אף דזכר שם השני פסול הוא אך היינו מטעם דלא נעשה כתיקון חז"ל וגם אתי לאחלופי ולא יזכיר גם שניהם אך אם כתב בן פלוני או בת פלוני והשני כתוב כהלכתו אף דיש לאביהם עוד בנים כשר כיון דמוכח מתוך הגט ע"י שאלה ונדע מי הוא וכתקון חכמים נעשה כיון דבחתימת עד די בבן פלוני נחשב נעשה כתיקון חז"ל וגם אתי לאחלופי לא שייך בזה כיון דאף אם כתב שניהם כן בן ובת איכא צד דכשר כך אם אין לאביהם בנים אחרים וא"כ כיון דגם בזה אינו פסול גמור תמיד לכך לא גזרינן בזה לאתי לאחלופי לכך בכה"ג כשר אם כתוב בו אחד בשם בן פלוני ואחד כהוגן ואם כי ח"ו לסמוך על זה למעשה לכתחלה מ"מ בהצטרף איזה טעות בשמו אם אינו שינוי גמור יש לדונו כדין טופס כיון דאף בשם בן פלוני נמי כשר ולסמוך על דעת המרדכי בזה בעת הדחק וכאשר כתבתי בתשובה הנ"ל בעזה"י ועיין לעיל בחבורי זה מ"ש לק"ק קאמיניץ להיפוך ממ"ש כאן ועיין לקמן בחבורי זה מ"ש שם להחמיר בזה ג"כ והיינו דלא הי' מקום עגון ייע"ש אעתיק פה מ"ש לק"ק בארדיטשוב להרב מו"ה משולם יעקב נ"י אב"ד דשם: