אור ברסלב
חידושי אנשי שם שם סימן קב

חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

שם סימן קב

שם סימן קא

ק"ב הנה ע"ד שאלתו באיש אחד שמו בפי כל קאפל ולתורה הי' עולה תמיד אברהם קאפיל כי הוא ע"ה ולא ידע שקאפל הוא כינוי ליעקב והגבאים לא דקדקו ג"כ בזה כאשר אמר להם ששמו אברהם קאפל כן קראוהו לתורה כמה וכמה שנים ולא נודע שם יעקב כלל וכעת גירש את אשתו ולא רציתי לכתוב אברהם יעקב המכונה קאפל כי אפשר שם יעקב נשתקע וכו', הנה היטב אשר עשה ואם הי' עושה כן הי' פסול כי מלבד מ"ש רו"מ ששם יעקב נשתקע לגמרי בלא זה הי' פסול כי הי' כמחלק השמות כיון דלא נקרא בשם אברהם יעקב כלל רק בשם אברהם קאפל ועיין מזה באחרונים ואם הי' רוצה לכתוב יעקב הי' צריך לכתוב כך אברהם קאפל דמתקרי יעקב המכונה קאפל אבל באמת כיון דלא נקרא בשם יעקב א"צ לכתוב יעקב והוי חשש פסול אם הי' כותבו וגם מה שלא כתב אברהם קאפל המכונה קאפל גם זה היטב עשה כאשר בימים הללו כתבתי בזה באריכות לק"ק סטאניסלאב ולק"ק בערזאן כי אם הי' כותב כן הי' ב' ספקות לאיסורא אחד דעת הבית מאיר בסימן קכ"ט גבי יעקב ישראל דמתקרי ישראל דפסול דיש חשש דנראה דהוי שינוי בשם ישראל עצמו והנה אף שהאחרונים חלקו עליו כתבתי דאין דבריהם מוכרחין כמ"ש שם בטעמו וגם כל חכמי פפד"מ רבים המה ג"כ ופסלוהו. ועוד יש חשש אם יכתוב המכונה דעת ספר יהושע ובית אפרים בתשובה גבי מרים בילא כיון דשם החול הוי תחלה עם שם הקדש יכתוב אח"כ נמי דמתקרי כדין ב' שמות לעז וא"כ אם יכתוב המכונה פסול לדעתם ואם כי אין דבריהם מוכרחין כמ"ש בתשובה שם וכמ"ש בספר יהושע בעצמו להשואל שמצא מפורש באחרונים להיפוך עכ"פ מידי ספיקא לא נפקא ולהיפוך לכתוב דמתקרי אולי הוי שלא כדעתם וגם בזה שייך המכונה וא"כ אם כתב דמתקרי במקום המכונה נמי פסול לדעת הב"ח ומ"ע וכל חכמי קראקא ואם כי הט"ז ותשובת רמ"א חולקין על זה מ"מ מידי ספקא לא נפקא ונהי דנהגינן דלא כוותייהו עכ"פ בצירוף ב' ספקות עם צירוף חשש הבית מאיר לכך הוריתי לכתוב כעין שכתב רו"מ ויפה הקדים שם קאפל דמתקרי אברהם קאפל וגם הם שלא להזכיר שם יעקב ויפה הורה:

ובנדון הגט השני וזה לשון השאלה אחד בא ממדינת רוסיא נשא אשה בעיר ראדיחאב ואמר ששמו יוסף צבי בן יחיאל מיכל הלוי וכך הי' עולה לתורה ובפי כל נקרא יוסל ודר שם ששה שנים ואח"כ נתפס לאנשי חיל קיר"ה והי' בעירנו בק"ק זלאטשוב זה קצי שנה ואמר ג"כ ששמו יוסל וכן הי' נקרא ולתורה לא עלה בעירנו כלל וכעת בא לגרש אשתו שלא תשאר עגונה והאשה הביאה עמה כתב מהרב דשם שחקר לעיר מולדתו היינו לק"ק בארדיטשוב ששמו הוי שם צבי הירש בן משה מאזיא הכהן ועשה הרב והכריז בעירו למ"ד יום ששמו האמיתי הוא צבי הירש וע"כ כתב הרב ומסר להאשה שיכתבו בג"פ בשמו הקודם צבי הירש בן וכו' הכהן רק לרווחא דמלתא יתנו לה ב"ד עוד גט אחד בשם חדש יוסף צבי בן יחיאל מיכל הלוי וכן הי' ג"כ דעת הרב מסאסוב וכו'. והנה רו"מ לא הסכים עמהם רק כתב אנא יוסל דמתקרי יוסף צבי ודמתקרי צבי המכונה הירש הכהן וכו'. הנה רואה אני את דבריו טובים מצד וקשים מצד הנה על מה שלא כתב שם דבארדיטשוב לבד יפה עשה מאוד והרבנים הנ"ל דברי בורית עשו בתרתי אחד מה שהתחילו לחקור שמו בב"ד הוא למותר כיון דאינו יודע משם אחר אין לו לחוש לשמא יש לו שם אחר בב"ד כיון דאין ב"ד לא מקום כתיבה ולא מקום נתינה אף אם הי' נודע אח"כ שיש לו שם אחר הי' הגט כשר והוא ש"ס מפורש בגיטן דף ל"ד יצא למקום אחר וגירש באחד מהם וכו' אלא ש"מ הא דאתחזק הא דלא אתחזק וכן קיי"ל לכל הפוסקים כן ואין לומר שהי' חושש על שם אביו דהרי קיי"ל דשם אביו כותבין עפ"י עצמו ונאמן בכך א"כ הוי למותר מה שחקר אחר שמו בב"ד. והנה אחר שנודע לו שיש לו שם אחר אם כי לכתחלה צריך לכתבו ג"כ אך רק בלשון דמתקרי והעיקר הוי שמו שהחזיק בעצמו במקום כתיבה ונתינה, ומה שהתחכם להכריז למ"ד יום והי' שלא מדעתו זה דברי בורית מאוד כמ"ש רו"מ ולולי שרו"מ בחזקת נאמן לא הייתי מאמין לזה שיצא דבר זה מפי בר אוריין כי בודאי ההפרש ניכר דמ"ש הנו"ב בשם פילץ היינו דבני העיר בידם ליתן שם לעירם כרצונם ולזה דימה הנו"ב שם עיר לשמו כמו דהוא יכול לשנות שמו כן יכולין בני העיר ליתן להם שם אבל שלא ברצונם אין שום אחר יכול ליתן להם שם וכן באדם מכ"ש דאין אדם יכול לשנות שמו שלא מרצונו והרי מפורש בכל הפוסקים דאין ביד הבן לשנות שם אביו אף שיחזיק עצמו למ"ד יום וכדומה ומכ"ש דאחר אין יכול לשנות שמו והוא טעות שאין לך יותר טעות מזה אך מ"ש רו"מ שם אביו רק כפי הנקרא בב"ד זה אינו דודאי יש חשש שיאמרו אחר הוא ואף דהכריזו בעיר ראדיחאב דשם אביו הוי כך וכך ושהוא כהן תינח אם הי' מכריזין בשם יוסף צבי וכו' בן משה הכהן אז שפיר הי' מרגישין דזה הוא ומה דנקרא בשם אחר היינו דשם אביו א"י לשנות אבל כיון דהכריזו בשם צבי הירש בן משה א"כ ממ"נ הגט נכתב שלא כהכרזה ולא כפי מה שנקרא ודאי יאמרו אחר הוא. ומ"ש רו"מ ראי' ממ"ש הש"ע ביוסף בן שמואל שהוא פסול לא ידעתי ראי' משם דמנ"ל משם דא"צ ב' גיטן הרי לא קמ"ל כלל לענין לכתחלה רק לענין דיעבד מה שהוא פסול ולעולם יש לומר דבעינן ב' גיטן ועוד הרי י"ל בכה"ג הוי כשעת הדחק ואין כותבין שם אביו כלל וכן הי' לרו"מ לעשות שלא לכתוב שם אביו אבל מ"ש שם אביו שבק"ק בארדיטשוב ודאי לא יפה עשה אבל בשמו יפה עשה וגם זה יפה כתב רו"מ דאף אם הי' שייך בזה הכרזה מ"מ בעינן גם שם הראשון ולא נשתקע שם הראשון לגמרי דחזקה מהני לקרותו גם בזה השם אבל לא להיות נשתקע שם הראשון בכך והתם בנו"ב בשם העיר פילץ שאני דגם בתחלה הוי ספק מה נקרא אם פילץ או פילטץ לכך מהני בזה הכרזה להוציא מידי ספק גם התם בין פילץ לפילטץ אינו שינוי ממש וגם כותבין דמתקרי פילטצא בשם של נכרים לכך אין בו חשש שיאמרו עיר אחרת היא אבל בנדון דידן ודאי צריך לכתוב שניהם גם שם שנקרא בו מקודם וכל זה אם הי' מרצונו ההכרזה אבל בלי רצונו אין בו ממש וגם מבואר בנו"ב שם דהכרזה לא מהני רק למקום הנתינה אבל לשאר מקומות לא מהני הכרזה ייע"ש וא"כ הכא הגירושין לא הוי בק"ק ראדחוב רק בזלאטשוב ודאי לא מהני הכרזה ולכך בשם המגרש יפה כתב רו"מ וגם בהקדמת שם יוסל יפה עשה אך בשם אביו לא עשה יפה וצריכה גט אחר בלי שם אביו ויכתבו הלוי כפי מה שהוחזק שם ללוי או לא יכתבו לוי כלל ויהי' נמי כשר כיון שהוא מקום עגון וא"א בע"א כנלפענ"ד נכון בזה לדינא מיהו במקום עגון ודאי דכשר דהרי דעת עה"ג דכשר לגמרי בשינה שם אביהם ונהי דרוב אחרונים מחמירין ובשם אביו פוסל בנו"ב אף להמכשירין מ"מ במקום עגון כה"ג נראה להכשיר כיון דאינו שינוי לגמרי וז"ב ועיין בתשובה שאחר זה לק"ק קאסניטין מ"ש נמי ראי' כיון דאינו שינוי לגמרי דשינוי כשר היכי דהחסרון כשר ייע"ש. אעתיק פה מ"ש בעזה"י תשובה לק"ק קאסניטון ישן להרב מו"ה פסח נ"י מ"ץ דשם:

תוכן העניינים

חידושי אנשי שם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה