אור ברסלב
חידושי אנשי שם שם סימן קא

חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

שם סימן קא

שם סימן ק

ק"א הנה ע"ד שאלתם באשה עלובה מרת חנציא:

בת הרבני הנגיד מו"ה הירץ ביליט הנה תחלה אבאר מ"ש רו"מ לחלוק על הרב מפוסטין בשדעתו לכתוב דמתקרי אלטר יפה אמרו וכן דנתי תמיד מסברא כאשר הביאו רו"מ גם ראי' מדברי הג"פ בשם מורינו שנקרא כדי שלא להזכיר שם המת לצערם ובאמת דבר פשוט כזה א"צ לראי' אך מ"ש רו"מ דהיכי דיש להמגרש או המתגרשת שם קודש וחול יחד אז כותבין גם על שם אלטר דמתקרי כמו אם שני השמות של חול והנה כן מוכח ג"כ בתשובת בעל בית אפרים חלק אה"ע סימן צ"א בשם העשיל דיש לכתוב בזה המכונה אף דעולה לתורה וחותם בשניהם ייע"ש. הנה אין זה נראה כלל דעיקר הטעם דבשניהם חול כותבין דמתקרי היינו מכח דמהו אולמא דהך מהך ולמה יחשב זה טפל וזה עיקר וא"כ תינח אם שם חול הראשון אין לו מעלה בהצטרף שם הקדש אז שייך לומר דמהו אולמא דהך מהך אבל היכי דיש לראשון מעלה דנצטרף לו שם הקדש ולשני אין לו מעלה זו דאין לו שם הקדש עמו ודאי הראשון עדיף ושייך בו יותר דמתקרי ותדע דהרי אם יש לו שם קדש בפ"ע ומקדימין אותו אז כותבין דמתקרי על שם הקדש וחול יחד כידוע ומבואר בכל הספרים ובע"כ כיון דיש לשם החול גם שם הקדש נחשב כשם הקדש ונעשה מחובר לטהור טהור כמותו והוי גם הוא עיקר א"כ מההוא טעמא יש לו מעלה זו עצמו נגד שם החול לבד דאל"כ הוי סתרי אהדדי לכך העיקר לכתוב רק המכונה אלטר תמיד ומה גם דאדרבא שם אלטר יש לו גריעות מכל השמות אפילו של חול ולולי דמסתפינא הייתי אומר דעל שם אלטר יש לכתוב תמיד המכונה אפילו בשניהם חול דבשלמא בכל שאר השמות דהם שם ונקראו לאדם להיות לו שם העצם לכך שייך לומר מהו אולמא דהך מהך אבל שם אלטר ידוע דלא ניתן לשם העצם רק להסתיר שם הקדש מכח עין רע ושיהי' כח הדבור פועל להיות נעשה זקן אבל אינו לשם העצם וידוע דדרך רוב בני אדם כשהם נגדלין נתפרסם שמותיהן א"כ הוי טפל מפאת עצמותו ואין לו דמיון לשאר השמות ולכך אפילו בשניהם חול שייך לכתוב המכונה אלטר אבל זה מסתפינא מיהו עכ"פ אם יש לו שם חול ושם של קודש ביחד בזה ודאי דכותבין על שם אלטר שהוא בפ"ע רק לשון המכונה וזה ברור ופשוט לפענ"ד:

והנה בנדון הגט הנשלח מק"ק סטאניסלאב להאשה והחזרתם אותו כי הי' פסול הנה יפה עשיתם כאשר אבאר בעזה"י. הנה מ"ש אסתר חנציא בשני שיטין גם בזה יש קפידא מיהו זה כשר בדיעבד או בשעת הדחק כאשר כתבתם גם אתם אך מ"ש חנציא דמתקריא אסתר חנציא זה רעה גדולה כי אף דקיי"ל בהקדימו שם הטפל כיון דנכתב שניהם כשר היינו אם ידיע עכ"פ במקום נתינה שיש להם שם טפל אבל אם איני ידוע במקום הנתינה כלל שיש להם שם טפל ומכ"ש אם גם במקום הכתיבה לא הוחזק בשם זה אף אם הי' להם מיעוט שם זה במקום אחר כל דאין לה שם זה במקום כתיבה ונתינה אפילו ע"ד המיעוט ודאי דפסול אם עשו שם זה עיקר. וגם מ"ש בשם אבי האשה נפתלי הירץ דמתקרי הירץ הנה הם חששו על מה דלעולם אין נקרא בשניהם יחד ויפה ערערו מיהו בזה הי' מקום לצדד להקל במקום עגון כיון דהוי בשם אבי האשה והנה דעת העה"ג בתשובה להכשיר בשינוי שם אבי האשה ואם כי רוב האחרונים חולקים הנה בעזה"י בשנת תקצ"ב הי' מעשה בסמוך לק"ק סטאניסלאב לאב שנשלח גט מק"ק יאס והי' שם אבי האשה עביר וכתבו הב"ד שם עיבר ביו"ד אחר העיי"ן ושאל הרב הגאון המנוח אב"ד דשם את פי הרב הגאון אמיתי מלבוב ז"ל וכתב תשובה להיתר וסיים שם כי לא יסמוך להתיר עד אשר ישאל פי ג"כ ושלח לי הרב מסטאניסלאב כל זה והארכתי שם בתשובה והסכמנו כלנו לסמוך על דעת עה"ג להתיר במקום שאינו שינוי גמור וניכר היטב והתשובה כתובה בחבורי:

והנה ממנו נקח נמי לנ"ד דנהי דאם לא נקרא בשמות יחד וכתבם יחד הוא פסול היינו בשם עצמם דבזה אף שינוי כל דהו פסול דלא גרע מחסרון לכך אף זה פסול אבל בשם אביהם ובפרט בשם אבי האשה דקיל יותר כמ"ש בנו"ב מה"ת א"כ בזה דוקא שינוי גמור פוסל אבל מה דכתב שני שמות מחולקין וכתבן מצורפין בלי הפסק המכונה בנתיים זה אינו שינוי גמור ומכ"ש אפשר דחותם כן דדרך בני אדם לחתום כן ומן הסתם הוא חותם כן ואף אם הוא אינו חותם כן עכ"פ כיון דדרך לחתום כן א"כ יאמרו שלכך כתבו כן מכח שעולה לתורה או חותם כן ולכך אין זה שינוי גמור והי' כדי לסמוך על העה"ג בזה והי' נקל להתיר זה בפשיטות ובפרט אחר קבלת הגט בקאלמיי' ואם כי נפסל לפי דעת הרב מפוסטין עכ"פ גם לפי דעתו אינו פסול דאורייתא רק דרבנן דכל חשש כזה אינו רק דרבנן שיאמרו אין זה המגרש ואיכא לעז כמ"ש התוס' בגיטן דף ל"ד ולכך בחשש זה אם היו נותנין הגט מסטאניסלאב ודאי הי' מועיל לסמוך בדרבנן על העה"ג הנ"ל מיהו בזה יש עוד פסולין בזה אשר לא הרגיש רו"מ והוא הערה גדולה וכבר כתבנו זה ב' שבועות לשם בנדון כיוצא בזה והבדק"ק סטאניס לאב המה לא בקיאי בטיב גיטין כלל והמה קלי הדעת מאוד בלי לדקדק באיסורין ובפרט בחומר א"א כי הנה מ"ש דמתקרי הירץ הוא טעות דהי' להם לכתוב המכונה הירץ דהוא שם חול והעיקר כדעת הנו"ב מה"ת דמכונה קאי על האדם והם רצו לתקן לחוש לדעת הב"ש דמכונה קאי על השם והנה הם רצו לצאת ידי חשש קטן רק דעת הב"ש ויחיד הוא בדבר ונפלו בחשש גדול כי הנה דעת חכמי קראקא ובתוכם הרב מגלה עמוקות לפסול אפילו בדיעבד אם כתבו דמתקרי במקום המכונה והחילוק של הט"ז שמצא א בתשובת הרמ"א לא סבירא להו ואף הב"ח עצמו לא ס"ל כן וס"ל דפסול אם הוא שלא כפי חילוקו שמחלק שם א"כ נהי דהרמ"א והט"ז לא ס"ל כן עכ"פ מידי פלוגתא לא נפקא ופוק חזי הפוסלין הב"ח ומג"ע וכל חכמי קראקא עד שנגעו בכבוד הב"ח ונתנו גט אחר וא"כ הוי זה חשש יותר גדול מחשש דעת הב"ש ובפרט די"ל דהב"ש רק לכתחלה ס"ל כן ועיין בטיב גיטן בלקוטי שמות סעיף ד' דלא התיר בכה"ג דמתקרי על המכונה רק היכי דא"א בקל ליתן גט אחר ייע"ש וכן בתשובותיו סימן פ"א ייע"ש ואף דהתם התיר במקום עגון היינו דהתם לא שייך חשש הבית מאיר משא"כ בנדון כזה דיש עוד ריעותא כנ"ל,: והנה מלבד זה יש חשש אחר דהבית מאיר כתב במעשה שכתבו יעקב ישראל דמתקרי ישראל ופסלוהו כל חכמי פרנקפורט והוא הסכים עמהם מכח דיש חשש שיאמרו דהשינוי בשם ישראל וא"כ איך כתבו נפתלי הירץ דמתקרי הירץ הרי פסול לדעת הב"מ וכל חכמי פ"פ והן אמת דהתו"ג כתב עליו ולא נהירא לי הוא בלי טעם וראי' לדחות דברי רב מובהק הב"מ וכל חכמי פ"פ והתשובת ב"א וספר יהושע שחלקו עליו מראיות משם שר שלום דמתקרי שלום ומאלחנן דמתקרי חנן דחיתי ראייתם בתשובתי בטוב טעם ופלפלתי בעזה"י הרבה בדברי הב"מ לסתור ולבנות. והנה לו יהיבנא דבמחלוקת שנוי' עכ"פ הב"מ הוא רב מובהק ואחרון וכל חכמי פ"פ וא"כ גם הם רבים ומידי ספיקא לא נפקא והוי פלוגתא וא"כ בהצטרף יחד עם חשש דמתקרי על שם לעז הוי ס"ס לאיסורא דלמא כדעת הב"ח ומג"ע וחכמי קראקא דפסול אם כתב דמתקרי על המכונה ואת"ל כדעת הט"ז דכשר דלמא כדעת הב"מ וחכמי פ"פ דפסול בכה"ג והוי ס"ס לאיסורא:

והנה לפי דעתם דכתבו נפתלי הירץ ביחד הי' להם עצה נכונה לכתוב להיפוך הירץ דמתקרי נפתלי הירץ וכן עצה זו אני מורה תמיד וכן מצאתי אח"כ בט"ג בלקוטי שמות ס"ק זיי"ן ובפנים סעיף ה' כיוצא בזה וכך יש לנהוג תמיד בכה"ג ועיין שם בט"ג והבן והב"ד דסטאניסלאב לא הי' להם עינים לראות ולב להבין לכך יפה עשו שהחזירוהו. והנה כעת נדבר מן הגט הניתן בק"ק קאלמיי' שערער עליו הרב מו"ה חיים יוסף אב"ד דק"ק פוסטין לפסלו וכתב אלי הרב הנ"ל אולי אמצא לו תקנה בעזה"י. והנה לדעתי בעזה"י דחוי כזה חוזר ונראה ולדעתי יש להכשיר הגט הנ"ל במקום עגון: הנה מה שקרא ערעור על מ"ש אשר המכונה אנשל והוא הי' נקרא לתורה בשניהם יחד הנה בזה אינו פסול בדיעבד כי מה שפוסלין הפוסקים אם חילק השמות היינו בשניהם שם הקדש והוי כל חד בפ"ע או אם היו שניהם שם חול וכתב דמתקרי בזה כיון דקאי על האדם שפיר הוי שינוי כיון דנקרא בשניהם יחד והוא חלקם אך אם אחד שם קדש ואחד כינוי וכתבו המכונה אין זה שינוי דהמכונה קאי על השם לדעת הב"ש דהיינו דשם אשר יש לו כינוי אנשל ומ"מ הוא נקרא בשניהם ולכך נהי דהנו"ב חולק דכתב המכונה קאי על האדם מ"מ היינו רק לכתחלה אבל דעבד ודאי דכשר ועיין בטיב גיטן בלקוטי שמות סעיף ה' דאם כתב משה יהודא המכונה ליב ושמו הי' משה ליב דכשר והרי הוי חילוק שמות שהוא נקרא משה ליב יחד והוא חלקם ואף דנקרא לפעמים משה בלי ליב כשעולה לתורה מ"מ ליב לא נקרא לבדו בלי משה בשום פעם ובע"כ דאין זה שינוי וה"ה הכא. וגם עיין בתשובותיו סי' צ"א דהתיר לכתחלה לחלוק שם יהושע העשיל ולכתוב המכונה העשיל אף דנקרא לתורה בשניהם נהי די"ל דהתם כיון דנקרא בפי העולם העשל לבד ואם יכתוב שניהם יחד איך יכתוב אח"כ המכונה העשל דהוי חשש הבית מאיר מ"מ אם שם התיר כן לכתבו לכתחלה מותר כאן עכ"פ בדיעבד במקום עגון: ומה שקרא תגר על שלא כתבו שם אלטר והוא הי' נקרא רק בשם אלטר וחותם כן וכן בכל השטרות נכתב רק שם אלטר רק שעלייתו לתורה הי' נקרא בשם אשר אנשל. הנה אם כי זה הוי ערעור יותר גדול ובודאי היו צריכין לכתוב שם אלטר מ"מ במקום עגון נראה להכשירו כי הנה זה ידוע דעת הפוסקים הובא ברמ"א סימן קכ"ט סעיף א' דאם כתב שם הטפל לבדו כשר ולומר דזה גרע משם הטפל זה אינו נראה כיון דעולה בו לתורה די והרי להחזיק לעצמו בשם חדש כתב המבי"ט דהיינו כשעולה בו לתורה ג"פ תוך למ"ד יום והבאתי בתשובה אחת לק"ק טארנא לעיל בחבורי זה דבמבי"ט עצמו מבואר דאף ביותר מלמד יום די אם עלה לתורה ג"פ וא"כ מוכח דעלי' לתורה עושה חזקה לשם חדש ומכ"ש דנחשב עכ"פ לשם טפל שם שקראוהו במילתו בעצם וראשונה גם הרי באדם שדרכו להיות נקרא לתורה יותר מחתימה נחשב עלי' לתורה עיקר נגד הנקרא בפי כל ומקדימין שם זה א"כ נהי דאיש כזה אפשר דחותם יותר ממה שנקרא לתורה עכ"פ מידי טפל לא יצא וא"כ להמכשירין בשם הטפל ודאי דכשר בזה וכבר כתבנו בכמה תשובות שמוכח כן מהתוס' דס"ל כדעה זו וכן יש סמיכת לזה מן הש"ס א"כ נהי דאין יחוש כמוני מכריע מ"מ עכ"פ כדי המכשירים לסמוך עליהם בשעת הדחק וכמ"ש בש"ס למה נאמרו דברי יחיד וכו' ועיין בחו"מ סימן י"ז ייע"ש, מיהו באמת כד דייקינן נראה דא"צ לכל זה ובזה הכל מודים דכשר ולמעט בפלוגתא עדיף ונראה דאף הפוסלין בשם הטפל היינו רק היכי דשם העיקר הוי שם בפ"ע והוי שם העצם ואינו ניכר ממנו מתוכו דיש לו שם אחר בזה יש לחוש אם כתבו שם הטפל ולא העיקר יאמרו שאין זה המגרש אבל בשם אלטר וכדומה שמעצם השם הזה מוכח דיש לו שם אחר דאין דרך להיות נקרא בשם זה לשום אדם רק כדי להסתיר השם קורין כן א"כ מוכח מתוכו דיש לו שם אחר בזה לכ"ע כשר בכתבו שם הטפל לבד תדע דאל"כ במומר דכותבין רק שם ישראל לבד והרי לגבי מומר הוי שם ישראל רק שם הטפל וכדמוכח מדברי התוס' בפ"ד דגיטן דף ל"ד ע"ב דזה הוי רק שם הטפל וא"כ לדידן דקיי"ל לחומרא דאם כתב שם הטפל לבדו הוא פסול ואף גם המכשירין בשם הטפל לבדו ס"ל דאם כתב שם הטפל וכלל העיקר בוכל שום גרע ופסול כמ"ש הב"י והב"ש בשיטתם וא"כ איך במומר כותבין שם ישראל וכל שום הרי זה הוי רק כשם הטפל ובע"כ דשם גוים שאני כיון דידוע דאין דרך ישראל להיות נקראים כן וא"כ ידוע הוא לכל יודעיו דמן הסתם הוי לו שם אחר ביהדותו לכך די בשם הטפל לכ"ע וה"ה נמי בנ"ד ועוד נחזי אנן ממנהג העולם שבעו"ה נפרצה פרצה והוי לכבוד לכמה אנשים בפרט נגידים להיות נקראים בשם הדייטש לבדו ונקראים כן בפי כל ויש כמה שנקראים אף בפניהם כן ולכבוד הוא להם ובפרט הדאקטורים וכדומה הנקראים רק בשם הדייטש וכן במדינת אשכנז דרוב הגבירים נקראים רק בשם הדייטש ואין ניכר שמם רק כשעולין לתורה ואין אחד יודע שמם לעולם מה יעשו אם באין לגרש נשותיהין ושם הנכרים אין כותבין בגט ובע"כ דכיון דידוע לכל דאין ישראל נקראין בשם זה ובע"כ מוכח דיש לו שם אחר לכך בזה כשר בשם הטפל לבדו:

והנה בזה עצמו הוי הטעם שאין כותבין קיצור השם אף דכמה בני אדם נקראין וחותמין רק בקיצורו ואין נקראין בשמם העצם רק לתורה מ"מ כותבין רק העיקר והרי יש בני אדם שהם נקראין בשם העיקר בפי כל ולמה לא ניחוש שיאמרו אחר הוא מדלא כתבי קיצור השם ובע"כ כיון דמקיצור השם ניכר שם העיקר מה הי' לכך די בהטפל לבד ולכך ממילא כשיש לקיצור השם זה שם הקדש אחר צריך לכתוב הקיצור והיינו כיון דבזה אין מהקיצור השם ניכר מה הוי שם הקדש לכך צריך לכתבו וא"כ ה"ה נמי בשם אלטר ונהי דמזה אין ראי' גמורה דהתם ניכר גוף השם מה הוא אבל כאן משם אלטר אינו ניכר מה הוי השם הקדש מ"מ ראיות הראשונות הם ברורות ועכ"פ הדבר מסתבר כן ולמעט בפלוגתא עדיף כידוע וכיון דהוא מקום עגון ודאי יש להקל בזה ואף שהט"ג הביא בשם עזרת נשים בשמות אנשים אות מי"ם ס"ק ל"ה בשם מורינו דהוי נמי רק להסתיר שם העיקר מכח צער וכתב דיש לכתוב המכונה מורינו ייע"ש והביאו רו"מ ג"כ מ"מ זה הוי רק לכתחלה אבל בדיעבד נראה דכשר ואדרבא משם ראי' לדברינו מדכתב הע"נ והג"פ לכתוב אברהם המכונה מורינו וא"כ ציוה להקדים שם אברהם א"כ מוכח דנחשב זה עיקר השם והרי שם כתב ג"כ בלשוני שכמעט נשתקע שם אברהם וקראוהו רק בהכינוי רק דעלה בשם אברהם לתורה וא"כ אם שם מורינו עיקר הו"ל להקדימו ובע"כ דשם אברהם דהוי שם העצם הוא עיקר ושם זה דאינו לעצם רק מטעם אחר כדי להסתיר שם העיקר לא קנה מקומו ואין לו לעולם דין עיקר רק טפל והסברא נותן כן דהרי אינו בא לעיקר רק לטפל בשביל שם העיקר כדי לחפות עליו ולהסתירו א"כ בא רק לטפל ונעשה טפל ושם העיקר הוי שם שניתן לו לעצם ובכתב שם העיקר והשמיט הטפל ודאי דכשר לכך הגט שנתנו בקאלמיי' הוא כשר במקום דא"א בקלות ליתן גט אחר והאשה מותרת להנשא אם לא תמצא בקלות גט אחר והמקום יצילני משגיאות ויורני בתורתו נפלאות דברי ידידם וכו' ואין לחוש דעכ"פ לעז יצא על הגט עיין בתשובת הרמ"א סימן צ"א וכל טעמיו שייך נמי בנ"ד דאין לחוש ללעז ובתשובתי לק"ק אונגוואהר להרב הגאון מ"ו מאיר א"ש נ"י לעיל בחבורי זה שם הארכתי ביותר בעזה"י ואין לחוש ללעז בזה. מה שהשבתי עוד לק"ק בערזאן פעם ב':

הנה מכתבו קבלתי והנה אם אמנם אין דעתי נוחה להרבות בענינים אלו הרבות דברים במה שאין להם יסוד בש"ס וראשונים שיהי' אפשר לברר הלכה כשמלה ברורה ואין אנו חיים רק מפי אחרונים ומסברות כרסיות אין להם שורש ויסוד אך אעפ"כ מוכרח אני להשיב שלא יאמר מדשתק אודויי אודי ואבא על סדר דבריו בעזה"י:

הנה מ"ש על מ"ש דצריך לכתוב נפתלי הירץ המכונה הירץ (אם הי' שמו נפתלי הירץ) ועל זה כתב דבספר יהושע גבי מרים בילא דמתקריא בילא כתב להיפוך הנה ידידי אם הוא כתב להיפוך אין אני מוכרח לבטל דעתי מפני דעתו כי המחדש עליו להביא ראי' וכבר כתב הוא בעצמו להשואל שיודע שיהי' מוצא בספרים ובפרט בנ"ש סתירה לדבריו רק שלו נראה כך ולדידי נראה להיפוך דמה בכך דגם הראשון הוי לעז מ"מ שאני ושאני דהראשון יש עמו שם הקדש ג"כ והרי הוא בעצמו ס"ל דחד שם הוא דאל"כ למה ציוה לכתוב בחד שיטה וגם אם כתב דמתקרי ביניהם פסול ובע"כ דכחדא נחשבו וא"כ שפיר שייך לכתוב אח"כ המכונה דהרי הוי שם טפל לעיקר השם ומה חסרון הוי בהמכונה רק דמרמז דהוי טפל ולכך נגד שם הקדש שייך לומר על שם לעז המכונה שהוא טפל אבל אם שניהם שם לעז מהו אולמא דהך מהך ולמה זה טפל וזה עיקר לכך כותבין דמתקרי אבל אם שם החול יש לו שם הקדש עמו לשותפות ונקרא בשניהם יחד ולפעמים נקרא בשם החול לבד ודאי הוי קריאת שם החול טפל נגד קריאת שם החול והקדש יחד ובפרט כיון דבאמת המכונה קאי על האדם ולא על השם וא"כ נגד האדם ודאי הוי קריאתו בשם החול לבד טפל נגד קריאתו בשם הקדש והחול יחד וכי בשביל שיש לשם הקדש שם חול עמו וכי מפני זה ירד ממדרגתו זה ודאי אינו וא"כ הוי קריאה זו כנגד זה טפל ודברי ספר יהושע תמוהין בזה דדבריו מופרכים אהדדי דממ"נ אם כשיטת הב"ש דמכונה קאי על השם לא שייך לכתוב מרים בילא דמתקרי' בילא דהרי כבר נכתב שם זה ולמ"ל בכפל ואם קאי על האדם שנקרא בשם זה לבד א"כ לגבי אדם ודאי הוי קריאה זו טפל נגד הקריאה שנקרא עמו שם הקדש והמעיין בעין שכלו וישקול בפלס יראה שדברינו נכונין ומתקבלים על הדעת ובפרט שהוא עצמו כתב דבקדמונים לפניו ימצא להיפוך ואף דהבית אפרים הסכים עמו הנה על דבריו קשה יותר דבסימן צדיק במי שנקרא יהושע העשל סיים שם לכתוב המכונה העשיל. והנה שם בסופו יש ט"ס בדבריו שכתב שם לכתוב יהושע המכונה העשל והמכונה הירש דהרי בתחלת השאלה מבואר שהי' עולה לתורה וחותם בשניהם יהושע העשל וא"כ איך כתב בסוף לחלק השמות יהושע המכונה העשל הרי אינו נקרא יהושע לבד בשום מקום ובע"כ הוי ט"ס בו וצריך להיות נכתב יהושע העשל המכונה העשל וא"כ ס"ל אף דכותבין יהושע העשל מ"מ כותבין המכונה העשל ועוד הרי ציוה לכתוב והמכונה הירשל הרי אחר שם לעז העשל חוזר לכתוב המכונה הירשל א"כ כותב אחר שם לעז נמי שנית המכונה ולפי דברי ספר יהושע יפה כתב המסדר ודמתקרי הירשל דלפי מה שכתב לפנינו בסופו לכתוב יהושע המכונה העשל וכן כתב המסדר א"כ בשלמא בתחלה כתב המכונה העשל כיון דשם שלפניו הוי רק שם הקדש אבל לכתוב והמכונה הירשל אחר שם העשל אין לכתוב עוד המכונה ולכך כתב דמתקרי ולמה השיג עליו וכתב להיפוך לכך דבריו סתרי אהדדי ובאמת כל דברי הפוסקים שכותבין בשני השמות המכונה וכו' והמכונה איך כתב שנית המכונה אחר שם לעז שלפניו לכך אין דברי ספר יהושע נראין כלל ודברי הבית אפרים סתרי אהדדי וליישב דברי הגאון בית אפרים אם כי אין אחריות דבריו אלינו מ"מ אם אפשר ליישב דבריו מה טוב וי"ל דס"ל לחלק בין שם איש לשם אשה דבאיש כיון דעולה לתורה הוי זה עיקר שמו ולכך בשם שנקרא ואינו עולה בו הוי מעצמו שם טפל ואם כי זה לבדו אינו מספיק לכתוב עליו המכונה מ"מ בהצטרף תרוייהו דהוי שם חול וגם אינו עולה בו לתורה אז אף דהוי השם עלי' לתורה נמי צירוף שם חול מ"מ כותבין עליו המכונה כיון דבראשון עולה בו לתורה וגם יש עמו שם הקדש והוי בו תרתי למעליותא ובהשני תרתי לריעותא דהוי חול לבדו ואינו עולה בו לתורה אבל בשם אשה כיון דאינו עולה בו לחורה ולכך כיון דאין בראשון רק חדא לטיבותא דהוי עמו שם הקדש ובשני חדא לריעותא לכך כותבין דמתקרי ובזה לא סתרי דבריו אהדדי דבסימן צ"א הוי בשם איש ועכ"פ אנחנו יפה כתבנו בשם איש לכתוב נפתלי הירץ המכונה הירץ כפי משמעות הפוסקים כמ"ש וכפי עדות ספר יהושע בעצמו שמבואר בהם היפוך דבריו והמשכיל יעיד על האמת שכדברינו כן הוא. ומ"ש רו"מ מטעמי' דנפשי' כיון דשם החול הוי מחובר לטהור גם הוא חשוב. הנה מלבד מ"ש לו מקודם נראה עתה עוד חדא דלו יהא כדבריו עכ"פ תינח זה שמחובר לשם הקדש אבל שם זה שנקרא בפ"ע חזר להיות חול כבעלמא ואטו אם נאמר דשם זה מחובר לקדש באדם זה שוב אם נקרא שם זה בכל אדם לבדו נמי יהי' קדש ודאי זה אינו כמבואר וא"כ גם באדם זה נהי דאם הוי מחובר לקדש הוי כקדש מ"מ אם נבדל לבדו הוי חול ומה לי הוא מה לי אחר לכך לו יהא כדבריו אם נבדל לבדו שייך בו המכונה וחוץ מזה אין דבריו מתקבלין כלל דאטו בכבוד תליא מלתא לומר בשמות כי המקום מכבד את האדם או להיפוך דבר זה לאו בכבוד תליא מלתא רק בטפל ועיקר לכך במה שהוי שם הקדש או יש בו שם הקדש הוא עיקר הקריאה ומה שנקרא בשם חול לבד קריאה זו הוי טפל וזה ברור כשמש:

ובזה נדחה מ"ש רו"מ לדחות ראייתי ממה דכותבין בשם הקדש וחול יחד דמתקרי וכתב רו"מ דזה הוו מכח דהוי ס"ס דלמא נחשבו כאחד או לא ובמ"ש זה אינו דאין כאן משום ספק כלל ולא מצינו צירוף רק בקדש ולא בשמות דגיטן והרי בשם הקדש בס"ת הוי הנטפל לשם מאחריו רק דרבנן ומן התורה אין בו קדושה כמ"ש בנו"ב מה"ק חיו"ד, וגם הוי כחד תיבה ומכ"ש בגיטן דהוי חול ובשני שמות דאין בו כדי צירוף לומר דהוי כשם הקדש לא זו הדרך ולא זו העיר ובנטפל לשם מאחריו כתב הנו"ב דלכך אין לקלפו דבקלפו בטל קדושתו מכ"ש בשם האיש לו יהא כדבריו מ"מ אם נפרד ונקרא בפ"ע הדר להיות חול כמעיקרא ולמה לא נכתב המכונה. ומ"ש רו"מ ראי' דשייך מכונה על שם החול והקדש יחד דאל"כ למה בכהן לא יכתוב הכהן אחר המכונה שלא יטעו דהוא מכונה כהן ואינו כהן ואיך יטעו הרי אם נקרא כך הוי שם הקדש וחול יחד והו"ל לכתוב דמתקרי הנה מלבד דבזה בא להכחיש הידוע כי כל הספרים מלאים מזה דבשם החול וקדש יחד כותבין דמתקרי וכן הוא בכללי הב"ש וגש ראייתו מכהן אינו ראי' דודאי אם הי' כהן שם אדם בפ"ע שפיר הי' שייך בו דמתקרי אף דהוי שם החיל עמו אבל כיון דאינו שם בפ"ע ואין שום אדם נקרא כהן לבד ולכך זה שפיר הוי כינוי אף דהוי תיבה שהוי קודש מ"מ אינו שם רק כינוי אם אינו כהן ממש יזה פשוט: גם מ"ש רו"מ למה לא ראיתי בספר טיב גיטן בהשמטות מ"ש בשם הגאון מפרעשבורג בשם אליעזר ליפא וכו' הן אמת כי בתחלת כותבי לסטאניסלאב לא ראיתי השמטה זו כי אינו בכל טיב גיטן גם אין דרכי לעיין כל כך בו רק לעתים רחוקות אך אח"כ העירני אחד מהשמטה זו וכתבתי לשם דמהתם אין ראי' באמת די"ל התם הי' המעשה שלא הי' נקרא ליפא במקום כתיבה ונתינה רק במקום אחר וא"כ לא הוי אפשר להקדים שם ליפא תחלה והי' מוכרח להקדים שם אליעזר ליפא תחלה ואח"כ לכתוב המכונה ליפא או דמתקרי וא"כ בין כך ובין כך יהי' ס"ס חשש הבית מאיר וחשש המכונה או דמתקרי מה טוב יותר לכך ניחא לי' טפי לכתוב דמתקרי כהכרעת הרמ"א בתשובה והט"ז אך היכי דאפשר להקדים שם השני אם נקרא כך במקום כתיבה ונתינה ודאי יש להקדים שם החול תחלה ולא לכנוס לס"ס לאיסורא ולכך אין מהגאון מפ"ב ראי' כלל והגאון טיב גיטן נכנס לדחוקים לחלק וכוונתו הוי רק כדי לתרץ דברי הגאון הנ"ל ובאמת הוא עצמו כתב כמה פעמים להיפוך זה להקדים שם החול וגם לכתוב המכונה כמ"ש לעיל בשמו בתשובה סימן צדי"ק ובע"כ הוי כוונתו שם רק ליישב דברי הגאון מפ"ב ונכנס בדוחק ובאמת הי' לו ליישב ברווחא כמ"ש. ועוד כתבתי דבאמת כיון דהשכל ומשמעות אחרונים הוי כמ"ש א"כ לא עדיף לנו דברי הגאון מפ"ב מדברי אמוראים המפורש בב"ב דף ק"ל ע"ב דאמר רבא לר"פ כי אתא פסקא דידי לקמייכו וחזיתו בי' תיוהא וכו' לאחר מיתה לא מקרע תקריעוהו ולא מגבו תגביהו וכו' כיון דחזיתון בי' תיוהא ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות וכו' וא"כ אם בממון אמרו כן ובחכמי הש"ס אנן מה נענה אבתרייהו ומה לנו ללמוד מן הגט דשם אחר דהשכל נותן להיפוך ומי יודע מאיזה טעם הי' שם אין לנו אלא מה שעין השכל שלנו רואה ומ"ש רו"מ שהאחרונים חולקים על הבית מאיר הנה ידעתי גם ידעתי והנה הם לא חלקו עליו רק בדברים בעלמא בלי שום ראי' רק הגאון מו"ה זלמן ז"ל הביא ראי' משם שר שלום דמתקרי שלום ויש שהביא ראי' מאלחנן דמתקרי חנן ואני דחיתי זה בעזה"י על נכון דבשלמא שר שלום או אלחנן דשר בפ"ע או אל בפ"ע אינו שם כלל וא"כ זה ודאי חד שמא הוא וכיון דהוי חד שמא שפיר הוי כשינוי בשם שלום עצמו דהרי נקרא תחלה בשם שר שלום או אלחנן ולכך שפיר יכול לכתוב דמתקרי שלום או דמתקרי חנן אבל ביעקב ישראל ודומיהן דכל חד הוי שם בעלמא בפ"ע וא"כ אף בנקראו יחד הוי כל שם בפ"ע לכך יפה כתב הב"מ דא"א לכתוב דמתקרי ישראל דמשמע דהוי השינוי בשם ישראל עצמו והנה הם לא פלפלו בזה כלל ואני ת"ל בחדושינו מכבר פלפלתי הרבה בזה להביא ראיות מן הש"ס לזה אם יש לפרש דמתקרי ישראל היינו דמתקרי רק ישראל או לא ובתשובתי לק"ק פודהייץ וכו' ובתשובה לק"ק אונגוואהר ובתשובה לק"ק סאדגרע הארכנו בזה ועכ"פ כיון דהם לא חלקו עליו בראיות רק בדחוי' בעלמא והרי הב"מ הוי פוסק מפורסם ואחרון וגם כל פפד"מ כי רבים המה ג"כ למה לא נשוי אותם לספיקא דדינא ומ"ש דאין זה ספק השקול לאיסורא לצרפו לס"ס כיון דבזה עצמו הוי תרי ספיקא להיתרא שמא שייך כאן דמתקרי ושמא דמתקרי במקום המכונה כשר הנה זה אינו כי לדידי אין כאן ספק דלא שייך בזה דמתקרי רק דינו כשם חול לבד דכיון דבררתי בראיות והשכל דדינו כשם חול לבדו אין כאן ס"ס להיתרא רק לאיסורא: ומ"ש דאם הי' כותב המכונה הירץ נמי הוי ס"ס לאיסורא לדעת הב"מ זה אמת רק אני כתבתי דהיו לו להקדים שם הירץ תחלה ולכתוב הירץ דמתקרי נפתלי הירץ ומ"ש בשם הט"ג דגבי המכונה מודים להב"מ דפסול בכפל השמות דמכונה עוקר שם הראשון הנה לא ידעתי נפשי שמחני דדברי המחברים הנ"ל סותרים זא"ז דהרי לפי שיטתם דחולקים על הב"מ ומפרשים דמתקרי ישראל היינו ישראל לבד א"כ ה"נ מ"ש המכונה פלוני הכוונה דמכונה בשם זה לבדו וא"כ שפיר עוקר שם הראשון דנקרא בשם הקדש יחד והרי הם פוסלין באם כתב ביניהם דמתקרי וס"ל דהוי ככותב חצי השם וכמ"ש הראנ"ח בתשובה א"כ הוי כחד שמא א"כ שפיר עוקר שם הראשון ולכך אין דבריהם נראין מה שבזה חולקין ובזה מודים ואין לו שורש ויסוד גם מ"ש רו"מ דאם יקדים שם הירץ דמתקרי נפתלי הירץ הוי נמי ס"ס דלמא לא שייך בזה דמתקרי זה אינו דבזה אין ספק כלל כיון דיש בזה שם הקדש דשייך רק דמתקרי. וגם מ"ש דהוי ספק אם הקדים שם הטפל זה אינו דאף הפוסלין בהקדים שם הטפל הרי זה הוי רק מכח חשש שיאמרו אין זה המגרש והיינו דתקשה להו מי הכריחו להקדים הטפל לעיקר וא"כ תינח היכי שהי' יכול לכתוב להיפוך ובלי הכרח הקדים הטפל אז יש חשש טעות אבל היכי דלא הי' יכול לעשות בע"א רק להקדים הטפל א"כ לא יטעו לומר אין זה המגרש מדהקדים הטפל דהרי יבין דההכרח והלחץ דחקו לכך וכיון שיראה דהשמת שוין של חול יבין כי לא הי' אפשר לצאת ידי הכל רק באופן זה ואין חשש טעות בזה לכ"ע:

ומ"ש לדחות דברי על מ"ש דבאלטר אף בשניהם חול יש לכתוב המכונה וע"ז הקשה מן הג"פ בשם מורינו דכתב כיון דהוי שם חול כותבין המכונה משמע הא אם הי' שם הקדש היו כותבין דמתקרי וא"כ ה"ה בשניהם שם לע"ז הנה אין זה הכרח די"ל דאם הוי בו שם הקדש אז שם הקדש קונה מקומו ואף דנקרא רק להסתיר שמו העיקר מחמת צער מ"מ הי' קונה מקומו ונעשה עיקר אבל בשם החול זה אינו תופס מקומו וכיון דנקרא רק להסתיר השם לא קנה מקומו והוי טפל גם נגד שם לע"ז הנה עד הנה סלקתי מעלי ערעורי טוען שטען עלי רו"מ בנדון הגט מסטאניסלאב ועתה נבא להיתר הגט הראשון מקאלמיי' הנה על מ"ש דאף דלא כתבו אלטר כשר הסכים והביא כן בשם התו"ג סק"ב וס"ק ד' שמוכח ממנו כן ואין לי פנאי לעיין בו ואני סומך על רו"מ אם נאמר בו ואם לא ראוי להיות נאמר. ומ"ש רו"מ ראי' עוד מדברי מהרי"ק שורש פ"ו זה הנאני מאוד כי ת"ל יש תנא דמסייע לי כי כמעט כל דברינו בתשובה הראשונה ובטעמו מבוארין בו ובלשונו וברוך ה' שהנחני בדרך אמת:

ובדבר מ"ש אשר המכונה אנטשל הנה בזה היתר שלי נמי ברור ומה שדחה רו"מ ראייתי ממשה יהודא המכונה ליב וכתב רו"מ דהמכונה מורה על העצם שם הראשון וליב אינו מעלים שם משה רק שם יהודא אבל בזה בלשון המכונה אנשל נעלם שם הקדש הנה לא כן הוא דטעם זה דע"י המכונה נעלם שם הראשון לא שייך רק לפי דעת הנו"ב דמכונה קאי על האדם אז משמע דנקרא בזה ולא בזה אבל לפי דעת הב"ש דמכונה קאי על שם האדם ודאי אין לשון המכונה מעלה ומעלים שם הקדש רק הכונה דשם הקדש הזה יש לו כינוי זה וגם לומר דהמכונה מעלים שם הקדש אף להנו"ב אינו נראה דהרי מצינו בכתוב לא יעקב יקרא עוד שמך כ"א ישראל ואהדרי' קרא כמה פעמים ובע"כ הכונה דלא יעקב לבדו יאמר שמך כי אם ישראל נמי אף דכתיב ישראל ולא יותר כן ה"נ הכוונה דהמכונה נמי כך וכך ואינו עוקר בזה שם הראשון והרי קיי"ל בשטרות ונדרים דאם מדברים בלשון לע"ז ונדר בלשון תורה הולכין בתר לשון תורה ובשטרות קיי"ל דדנין כמו בנדרים וא"כ בגט הולכין בתר לשון תורה ואין זה עוקר זה ולבי אומר לי דאף הפוסקים הפוסלין במחלק השמות והיינו הראשון המדבר הוא הראנ"ח וסייעתו הוא רק בשניהם להקל אבל באחד לשון לע"ז כיון דאפשר לפרש המכונה על השם מודה דכשר ולמעט בפלוגתא עדיף ועיין בנ"ש סימן פ"א במעשה דק"ק בראד שהעלה להיתר במחלק השמות והביא הרבה דעות להיתר א"כ עכ"פ יש להקל באחד שם לע"ז דלמעט בפלוגתא עדיף ועכ"פ לדעת הב"ש דמכונה קאי על השם ודאי דכשר בזה וכדי הם לסמוך עליהם בעת הדחק והיתר זה ברור לפענ"ד והנה מה שרצה רו"מ לצדד להיתר מכח דנראה לו שמקצת ב"א קורין לו אנשיל לבד הנה באמת מה לי בכך יהי' לו ניחא לו מטעמא דידי' וסוף סוף מסכים להיתר:

מיהו דרך פלפול אומר כי הנה עיקר יסודו הוי על דברי הרמ"א שכתב כל כינוי שאינו נקרא לבדו רק עם השם א"צ לכתבו והנה הוא הבין דקאי על כל הכינויים ולא כהט"ז דמפרש דהכונה רק על שם כינוי שנקרא ע"י איזה סיבה והביא סמיכת מן הנטע שעשועים סימן פ"ב שהבין כן. והנה באמת לשון הרמ"א שמדמהו לכינוי משפחה זה מורה בלשון הט"ז שאינו שם עצם רק ע"י איזה סיבה כעין כינוי משפחה אך תימא שלא ראו דברי הד"מ בסימן קכ"ט ס"ק כ"א וז"ל מצאתי בתקון ישן דמומר שעשה תשובה שבא לגרש אין לכתוב בו כלל כל שום וחניכה כמו שכותבין לשאר מומרין דאלו כתבו הוי כאומר לו זכור מעשיך הראשונים עכ"ל. ונראה שמזה למדו שלא לכתוב בגט שום כינוי שהוא גנאי לו ובושה להמתכנה בו משום דאית בי' משום לא תונו ועוד דאין דרך לקרותו בכינוי זה בלא עיקר השם כנ"ל עכ"ל הד"מ א"כ מוכח דדוקא בשם שהוא גנאי לו ובא מחמת איזה סיבה זה אין כותבין מצד שאינו נקרא בלי עיקר שמו אבל כינוי גמור דדרך ב"א לקרותו כך צריך לכתבו ומה"ט גם הרמ"א בהגהותיו סמך דין זה דכל כינוי שאינו נקרא בפ"ע רק עם עיקר השם סמך לדין מומר שעשה תשובה לרמז דבענין שם כזה מיירי ולא משם גמור:

ועוד נראה יותר דאחר המחילה טעו בגוף כוונת הרמ"א דמ"ש שאין נקרא בשם זה רק עם עיקר השם אין הכוונה דאדם זה נקרא עם עיקר השם רק הכוונה על גוף הכינוי דאם גוף הכינוי נקרא לפעמים שום אדם בלי גוף השם אז אף דבאדם זה נקרא עם שניהם מ"מ צריך לכתבו רק עם גוף הכינוי אינו נקרא בו לבדו שום אדם רק עם השם אז א"צ לכתבו ובזה יבואר טעמו על נכון דהנה זה דומה לקיצור השם דדי בזה ולכך כיון דנקרא רק עם עיקר השם א"כ הוי עיקר שמו כקיצור השם ודי בזה וא"כ הרי בקיצור השם אם נקרא לפעמים בו לבד צריך לכתבו כמ"ש הרמ"א כיון דהוי שם בפ"ע א"כ ה"נ אם שום אדם נקרא בכינוי זה לבדו צריך לכתבו רק אם הכינוי אינו נקרא בשום אדם לבדו רק עם עיקר השם זה א"צ לכתבו והיינו ממש כעין כינוי משפחה ולכך מדמה אותם אהדדי וז"ב לפענ"ד ובזה נסתר כל בנינו מיהו ההיתר בלא"ה ברור ולסניף יכול רו"מ לצרפו ועכ"פ מני ומני' תסתיים שמעתתא שהאשה מותרת להנשא אם לא תוכל להשיג גט אחר בקלות כמ"ש בתשובה הראשונה:

מ"ש עוד לק"ק בערזאן בענין זה הנה מכתבו קבלתי היום הזה והנה גם אז לא הי' בדעתי להשיב במה שא"א לברר הלכה מן הש"ס וראשונים רק מסברת הכרס ואעפ"כ ויותר מזה לא אשיב כי עיינתי במכתבו דרך העברה בעלמא ואינו רק דברים בעלמא אין בהם לא שכל ולא סברא טובה ואמרתי יהי לו אשר לו רק מ"ש שהגאון בעל ט"ג ידע זה מן הרב דק"ק פ"ב לא כן הוא כי אם הי' שומע ממנו הי' כותב ששמע מפיו ושכתב לו טעמו כל מעיין בלשונו יראה שם שמשמע להדיא שהוא עצמו כותב כן מדעתי' דנפשי' לפרש טעמו בזה הראה רו"מ בהשגה זו שדעתו שמכוין רק להשיג וגם מ"ש שהגאון ט"ג הגי' בעצמו הט"ג ולא כתב שיש שם טעות הנה גם זה אינו שכמה ספרים ראינו שהמחבר בעצמו הדפיסו דרשו והגיהו ונמצא בו אח"כ עוד טעות כי אדם הוא וגם כל מעיין בלשון התשובה בסימן צ"א יראה שמשמעות לשונו הוי שהי' נקרא לתורה וחותם בשניהם וגם מ"ש שיש סתירה בדברינו ולא יהי' ח"ה לא ידאג מזה כי לא יהי' ח"ו מידי ח"ה כי לא חמור אחד מהם נשאתי וכוונתי הוי רק שטוב הי' העיקר לכתוב הירץ דמתקרי נפתלי הירץ ואם לא כתבו כן עכ"פ הי' לכתוב נפתלי הירץ המכונה הירץ ולא דמתקרי כלומר דאם לא רצו להקדים שם הירץ עכ"פ הי' יותר טוב לכתוב המכונה ולא דמתקרי ז"ז אין להאריך בדברים:

עוד ראיתי מה שהביא לסתור דברינו והביא דברי הנ"ש וב"ש במה"ק והתו"ג דדעתם לכתוב המכונה ליב משה. הנה בזה דומה לההוא עורבא דאייתי נורא לקיי' דלפי דעה זו מוכח יותר דלא כדבריו מ"ש בתחלה דשם החול כיון דהוי עם שם הקדש הוי קודש כמוהו דהרי חזינן להיפוך דמוריד גם שם הקדש ממדרגתו וכותב על שניהם המכונה גם מוכח יותר דלא כבעל ספר יהושע וב"א גבי מרים בילא דמתקריא בילא דהרי בשניהם שם הקדש כותבין דמתקרי ואעפ"כ אם יש באחד צירוף שם חול נשתנה דינו וכותבין המכונה אף דיש בו ג"כ שם הקדש א"כ ה"נ להיפוך נהי דבשניהם לעז כותבין דמתקרי אם יש באחד צירוף גם שם הקדש כותבין על שם החול לבד המכונה וק"ו הוא מה דמועיל הצירוף להוריד את שם הקדש מקדושתו ומעלתו הראוי לו מפאת עצמו מכ"ש דמהני הצירוף לשייר את שם החול לבדו כדינו לכתוב עליו המכונה ולא להעלותו למעלה יתירא לכתוב עליו לבד דמתקרי וא"כ מן הנ"ש וב"ש מה"ק והתו"ג מוכח להיפוך הכל ואני כונתי לב"ש מה"ת לפי הבנת הב"א ועכ"פ דברינו נכונין ממ"נ בעזה"י בשכל וסברא ורו"מ גילה דעתו שרוצה רק לקנטר וטובה תוכחת מגולה מאהבה וסוף דבר אל ישנה דבר מדברינו ויעתיק הכל והבוחר יבחר ותפלתו על חיקו תשוב וראוי לו שיודה על האמת דברי ידידו וכו':

והנה נשמט לעיל לענין החזקת דברינו בפיסול הגט מסטאניסלאב הנה יש ראי' מדברי הרמ"א גופו שלא כדעת ספר יהושע ממ"ש דכותבין המכונה זלמן והמכונה זעמיל הרי דהראשון נמי שם חול וכותבין על השני המכונה בע"כ מוכח דיש לפניו שם הקדש ג"כ וא"כ ה"ה אם נכתבון יחד שם הקדש וחול דשייך אח"כ המכונה. גם על מ"ש דבחד שם הקדש וחד שם חול ביחד שייך דמתקרי יש סמיכות לזה מש"ס גיטן דף ל"ה דפלונית בת פלוני קבילת גיטא מן אחא בר הדיא דמתקרי איא מרי והרי מרי הוי שם הקדש ואיא שם חול ועיין בתוס' דף ל"ד ע"ב דגרסי איא באלף בסוף ומוכח דהוי חול וכתבו דמתקרי ומוכח דבחד חול וחד קדש שייך דמתקרי ודוק ואין פנאי להאריך יותר בזה דברי ידידו וכו'. גם דברי הג"פ ס"ק פ"ב מבוארין כדברינו כמ"ש רו"מ בעצמו ומה שדחה זה אינו נראה כלל למבין אעתיק פה מ"ש בתשובה לק"ק זלאטשוב להרב מו"ה אייזק בראנשטיין נ"י:

תוכן העניינים

חידושי אנשי שם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה