חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
שם סימן צט
צט. הנה אם אמנם כי מכיר אני הזמן כי המשכיל ידום בעת ההיא אך טבעי אינו מניח לי לשתוק וחושש אני להיפוך אולי אנחנו מחשים עד אור הבוקר כי יהל על אוהבי אמת ומצאנו עול ח"ו כי הוא לאפרושי מאיסורא וחומר א"א הנה בא לפני גט אחד שסידרו לשם לשלחו למינסק וכתבו על אבי האשה אהרן זעליג דמתקרי זעליג והן אמת שת"ל הגט נתבטל כי המגרש כתב אלי ולכמה מקומות שמבטל הגט והשליח אך על כותבם עמדתי מרעיד למה כתבו כן הן אמת שהכרתי טעמם שחששו אם יכתבו המכונה יהי' פסול לדעת הב"ש דהמכונה קאי על השם אך באמת הנו"ב חולק והעיקר כדבריו דהמכונה קאי על האדם וכן נהגו עלמא כוותי' וא"כ אין חשש אם היו כותבין המכונה ואם רצו לצאת ידי הכל הרי רצו להמלט מן חשש הקטן ונפלו בחשש הגדול דהרי דעת חכמי קראקא ובתוכם בעל מגלה עמוקות הובא בט"ז סימן קכ"ט לפסול אם כתבו דמתקרי על המכונה והב"ח עצמו נמי דעתו כן כמ"ש הט"ז דבעיני הב"ח עצמו לא נכנס חילוק שלו באזניו א"כ גם הוא ס"ל דפסול דמתקרי על שם לעז רק דבתשובת הרמ"א והט"ז מסקי דכשר וא"כ רצו להמלט מדעת הב"ש ונפלו ברבוותא שעמדו נגד הב"ח והוצרכו גט אחר והב"ח לא חלק רק מטעם אחר למעיין שם ועיין בט"ג בלקוטי שמות אות ד' דלא הכשיר בכה"ג רק בא"א בקל להשיג גט אחר הרי דמידי ספקא לא נפקא ועוד יותר מזה יש עוד מחלוקת רבה ועצומה הפוסל הגט הוא הבית מאיר וכל חכמי פרנקפורט גבי הגט שכתבו יעקב ישראל דמתקרי ישראל ופסלו שם דזה נראה כאלו הוי השינוי בשם ישראל ייע"ש. ועיין לעיל בחבורי זה סימן קכ"ו מה שהחזקתי דבריו ייע"ש. והיינו ממש נדון דידהו וא"כ הוי ס"ס לאיסורא דדלמא כדעת הפוסלין אם כתב דמתקרי על המכונה ואת"ל דכשר דלמא כדעת הב"מ והרבה רבנים דפסול בנוסח כזה ואף אמנם דכאן הי' בשם אבי האשה הרי זה אינו מעלה רק אם חסר שם אביו אבל בשינוי גם בשם אביו פסול לרוב הפוסקים והכי קיי"ל וא"כ בזה הוי כשינוי ולא חסרון והנה באמת אם רצו לצאת כל החששות היו יכולין לכתוב להיפוך זעליג דמתקרי אהרן זעליג ובזה לא הי' שום חשש ואחר שעלה בדעתי כן וכן אני מורה תמיד מצאתי דאתי לידי הטיב גיטן של הגאון אמתי מוהרא"ז זלה"ה מה שעיינתי בו לענין אחר וראיתי בלקוטי שמות סעיף וי"ו כתב עצה זו ובביאורו ס"ק זיי"ן ייע"ש. ואם אמנם שם התיר לכתוב המכונה ליב או המכונה הירש לבד היינו דשם לא שייך חשש הבית מאיר אבל בנדון כזה דשייך חשש הבית מאיר ודעימי' ודאי יש לכתוב שם זעליג תחלה דמתקרי אהרן זעליג והאי עדיפא מדידי' דהתם הוי שם ליב שאינו עולה לתורה כלל ולא שם העיקר אבל בנדון זה כיון דעולה לתורה וחותם גם בשם זה ודאי יותר יש להתיר ולהקדימו וכן מבואר בתורת גיטן לכתוב מרים דמתקריא מרים שרה ולכך כיון דהוא מלתא דאיסורא ולא הנחני רוחי שלא להודיע לכם זה ובפרט כיון דלא הרגשתם בכל זה כפי מה שראיתי בקוויטל שלכם שביד השליח א"כ יוכל להזדמן כן גם בשם המגרש עצמו או המתגרשת לזה כתבתי וכוונתי לש"ש דברי ידידם וכו'. ואף די"ח על הב"מ וכן על חכמי קראקא מ"מ הוי לאיסורא בס' דבחד ספק נמי בטל הגט ולהיתר בעינן לצרף לתרוייהו דוקא להיתר ובחדא לא סגי וגם הב"מ הוי אחרון וכל חכמי פ"פ וחכמי קראקא הם רבים ואיך לא חשו על כל זה ועל הב"ש שהוא יחיד והנו"ב חולק והעולם נוהגין כוותי' לא סמכו עליו וחששו לדעת הב"ש ועיין לקמן מ"ש עוד להנ"ל. עוד לק"ק סטאניסלאב:
הנה ע"ד הגט שכתבתי לשם הנה כעת אשר מתפארים שמצאו כדבריהם בט"ג בהשמטות ולוח הטעות בסוף הספר ממש הנה מלבד כי הם לא ידעו ולא ראו זה ושמחה לאיש במענה פיו ולא במה שאינו בפיו והם לא חלו ולא הרגישו בכל הריעותא שיש בזה והנה אמת שגם אני לא ראיתי השמטות כי אינו שכיח בכל הט"ג וגם אין דרכי לעיין בו מדף לדף זולת לצורך גדול והנה באמת הבל יפצה פיהם כי הנה לתרץ דברי הגאון הנ"ל דלא יסתרו דבריו ממש בעצמו בחבורו ובתשובותיו זה דבר נמנע כי אין הנושא סובל בזה דרך פלפול וגם לומר דהוי חזרה דא"כ הו"ל להזכיר זה בהשמטות שחוזר בו מתחלה אך היותר אמת הוא דהוא לא נדחק רק ליישב דברי הגאון מ"ש כאן כן אבל לי' לא ס"ל וכיוצא בזה מצינו אף בדברי הש"ס לתרץ כן ובאמת לקמן יבואר כוונת הגאון בע"א והנה אף אם הגאון חזר בו אנן לא מהדרינן כי מלתא בטעמא קאמינא דזה פשיט לן דס"ס לאיסורא ודאי אסור אף בדרבנן ומכ"ש בשל תורה וא"כ הוי ס"ס דלמא כדעת הב"ח ומג"ע וכל חכמי קראקא דמתקרי במקום המכונה פסיל ואף דבהשמטות כתב דבעולה לתורה שאני יפה כתבתי בזה דהרי כל הפוסקים לא חילקו בזה כן ולא זכרו חילוק ועוד סברת הגאון בהשמטות הנ"ל כיון שעולה בו לתורה לא יגרע כחו זה אינו רק לסברת הנו"ב דהמכונה קאי על האדם ולכן שייך לומר סברתו כיון דעולה בו לתורה א"כ הו"ל שניהם שוה אבל אם כדעת הב"ש דמכונה קאי על השם מה בכך שעולה בו לתורה סוף סוף טפל הוא לעיקר השם דהרי הוי כינוי לו וא"כ עוד לא יצאנו מחשש חששא זו יעוד דאם כסברתנו זו נימא דגם בחתימה יש חילוק זה דלא כותבין המכונה על שם לעז רק באם אינו חותם בו אבל אם חותם בשניהם ונקרא באחד מהם כותבין דמתקרי דהרי החתימה שוה לעלי' לתורה ולפעמים עדיף אם חותם יותר מעלי' לתורה ואם נאמר באמת כן מה הקשו דברי הרמ"א אהדדי נתרץ כן ובע"כ דלא ס"ל הך חלוקא והנה דעת הבית מאיר הוא מחבר מובהק וכל חכמי פ"פ אם כי חלקו עליו קצת אחרונים כבר כתבתי בתשובה אחת לדחות ראייתם בראי' נכונה בעזה"י ואם כי אין דעתי מכריע עכ"פ מידי ספקא לא נפקא וא"כ הוי ס"ס לאיסורא והנה כוונת הגאון מפ"ב מ"ש כפי סידורו יש לי לבאר בדרך נכון בעזה"י כי הנה שם הי' המעשה שהי' לו שני שמות בשני מקומות כמעשה המפורש שם אחד בגליל ובמקום כתיבה ונתינה הי' נקרא אליעזר ליפא ובמקום אחר הי' נקרא רק ליפא בזה לא הי' מקום להגאון לכתוב בע"א כי איך יקדים שם ליפא כיון שאינו שם כתיבה ונתינה ואינו נקרא בשם זה כלל איך יקדמנו ולכן הוכרח להקדים שם אליעזר ליפא ולכתוב המכונה לא הי' יכול כיון שבמקום שנקרא שם ליפא לא נודע לו רק שם ליפא בלי שם אחר כלל בזה לא שייך המכונה בזה בעת הדחק סמך על דעת המתירין וכתב דמתקרי במקום עגון ולדעתי זה כוונה יותר נכונה בכוונת הגאון מפ"ב יהי' איך שיהי' כוונת הגאון הנ"ל אנו אין לנו אלא מה שנראה עפ"י השכל ומשמעות הפוסקים ועוד הי' לי לדבר בזה רק שאין אני רוצה לפרש הכל כי אין דבר נעלם ולא אתן להם מקום לרדות אקוה שיהי' עת לדבר ועיין לקמן בתשובה לק"ק בערזאן בארתי עוד הדברים יותר ויותר ייע"ש: והנה שבתי וראיתי שמ"ש דבשני מקומות לא שייך המכונה א"צ לחדש דבר חדש מה שאינו מוזכר בפוסקים רק בלא"ה א"ש והוא דבר שכל בעזה"י כיון דזה סברא נכונה דאם במקום נתינה לא נקרא כלל ליפא ודאי לא הי' אפשר להקדים שם ליפא וא"כ כיון דלא הי' יכול להקדימו באיזה אופן שיהי' הוי ב' חששות וס"ס דאם יכתוב המכונה ליפא נמי יש חשש של הב"מ ואם יכתוב המכונה יש עוד חשש הב"ש דקאי המכונה על השם ואם כותב דמתקרי יש נמי חשש הב"מ וחשש חכמי קראקא א"כ כיון דבין כך ובין כך יש ס"ס הכריע לכתוב דמתקרי ליפא כהכרעת הרמ"א ודו"ק אבל בנדון דידן דנקרא שם במקום נתינה זעליג ודאי יש להקדים שם זעליג כמ"ש בלקוטי שמות בט"ג סעיף ד' וה' ובביאור שם והנה מלבד זה לא עדיף הגט של הגאון מפ"ב מדברי אמוראים שמפורש בש"ס ב"ב דף ק"ל ע"ב דאמר ר"פ לתלמידיו כי אתא לקמייכו פסקי דדינא וכו' וחזיתון בי' תיוהא לא מקרע תקרענהו ולא מגבה תגבנהו וכו' עד אין לדיין אלא מה שעיניו רואות ועיי' בסמ"ע ה' דיינים סי' י"ט ס"ק ג' שהביא כן בשם רי"ו והוא תמוה דהוא ש"ס מפורש גם בש"ס מבואר יותר דאפילו אחר מיתה הוי כן והוא לא כתב רק עד שיבא הרב עכ"פ אם בממון כן מכ"ש באיסורא ולכך אנו אין לנו רק כפי המבואר בט"ג בפנים ובתשובותי והוכפל הדברים כמה פעמים דברי הנ"ל: