אור ברסלב
חידושי אנשי שם שם סימן צב

חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

שם סימן צב

שם סימן צא

צ"ב הנה ע"ד הגט הנכתב בכתובה שם הבעל ארי' ליב ואח"כ נשבע הבעל שבועה חמורה בעת סידור הגט ששמו בעלייתו לתורה יהודא ולא ארי' וחתימתו הוי רק ליב וכתבו בגט יהודא המכונה ליב והשליש הבעל מעות להביא עדים מפה איך נקרא ושלחתי השמש לדרוש אחר הדבר ואמרו בקלויז אחת שנקרא יהודא ולקח הבעל המעות ואח"כ מערער ומביא עדים מקלויז אחד שהי' נקרא בשם ארי' וכעת מעגן את אשתו והוא מקום עגון. והנה נראה להקל במקום עגון כי הנה דעת התוס' בגיטן דף כ' ד"ה הא בעינן שמו ושמה מוכח שם דמפרש דמתניתן שינה שמו ושמה היינו בכותב שם דגליל ביהודא ולמה לא פירשו דשינה ממש רק דמיירי בשינה שם הטפל דבזה בחסרון כשר באם כתב העיקר והשמיט הטפל ובשינה פסול ובע"כ מוכח דס"ל דבשינה שם הטפל נמי כשר אף לר"מ ורק בשינה בשם דגליל ביהודא דהוי שינוי בעיקר השם אבל באם עשה שינוי בשם הטפל כשר ואין לומר להיפוך דאי בשינה ממש פשיטא להו דאף לרבנן פסול אף בשם הטפל זה אינו דהרי אף בשינה ממש לא הוי קשיא להו רק דמשמע הא בחסר כשר והרי שם בדף כ' מוכח דאף בחסר פסול הא לולי סוגיא זו דפריך הא בעינן שמו ושמה הוי ניחא להו לומר דאף אם שינה גוף השם כשר לרבנן רק לר"מ פסול א"כ הו"ל לתרץ דמיירי בשינה שם הטפל והעיקר כתב כדבעי רק דהטפל שינה ובזה בחסרון כשר ובשינוי פסול לר"מ ולרבנן כשר בע"כ דס"ל דבכה"ג אף לר"מ כשר ואין לומר דהתוס' אזלי בשיטתם דס"ל דאין פורטין השמות רק כוללין בוכל שום וא"כ אין דרך לכתוב בשם הטפל בפירוש אכתי לא הוי להתו' לשחוק רק לפרש דלר"ת דמפרש דפורטין השמות י"ל דמיירי כה"ג ולמה שתקו בע"כ דס"ל דבשינוי שם הטפל כשר ולפ"ז ה"נ כיון דהקריאה בפי כל והחתימה הוי רק ליב א"כ העלי' לתורה לבדה הוי רק שם הטפל ואין קפידא בשינוי ואם כי מדעת הפוסקים האחרונים לא נראה כן מ"מ יש לצרף זה להקל די"ל כיון דהוא אמר ונשבע דעולה לתורה בשם יהודא והנה מדין תורה נראה דנאמן בזה דהרי הוי בידו דבידו להחזיק עצמו בשם זה למ"ד יום וגם דעת כמה פוסקים עיין בש"ך יו"ד סי' קכ"ז דאף דאין עתה בידו אם הוי בידו בשום פעם נאמן וא"כ הרי זה הוי בידו ליתן לעצמו שם זה וא"כ כיון דנאמן י"ל דתרוייהו איתנהו דהרי העדים שהעידו דעולה לתורה בשם ארי' הרי לא העידו דאין לו כינוי אחר רק זה דקאמרי דהוי שמו ארי' וא"כ אין זה סתירה דדלמא באיזה מקום בהמ"ד הי' נקרא בשם יהודה ובאיזה מקום הי' נקרא בשם ארי' וכעין שכתב הש"ך בחו"מ סי' נ"ו ס"ק ג' בשם הרשב"א אם לא העידו דעל תנאי זה בלבד הושלש בידו ייע"ש ועיין מ"ש לעיל לק"ק פודהייץ מה שהבאתי ראי' לזה מלשון הש"ס פ"ב דפסחים גבי מידי לא תאכל עליו חמץ בלבד כתיב ומקרא דלא יעקב יאמר עוד שמך כ"א ישראל ומן הש"ס שם וא"כ ה"נ י"ל כיון דנשבע וראוי לאוקמא בחזקת כשרות גם הוי בידו וכל שבידו נאמן כתרי לכך ליישב שלא יסתרו דברי העדים ראוי ליישב אפילו בצד הדוחק ובפרט דאין זה דוחק וראוי לומר דהי' נקרא במקום אחד כך ובמקום אחד כך וא"כ בזה נהי דלא כתבו גם שם ארי' והוי כהשמיטו שם הטפל שאינו לא מקום כתיבה ולא מקום נתינה דודאי כשר וכיון דהכתיבה ונתינה הי' בק"ק זלאטשוב וא"כ מה בכך דהי' לו שם הטפל כאן כיון דגם כאן אינו עיקר כיון דהי' נקרא גם בשם יהודא גם הי' עלי' לתורה בלבד לכך הי' כשם טפל שיש לו במקום אחר דלא בעינן לכתבו אפילו לכתחלה ומכ"ש דאינו מעכב בדיעבד אם לא כתבו וכאשר כתבתי בתשובה בילדותי במה"ק שלי גם י"ל כיון דבאמת הי' מתחלה בק"ק זלאטשוב איזה חדשים א"כ י"ל דשם הוחזק לעלות לתורה בשם יהודא ולכך נהי דליכא עדים ע"ז כלל ואין זוכרין כלל מ"מ י"ל כיון דאמר דשמו כך ונשבע ע"ז הי' נאמן מדינא כדין כל דבר שבידו נאמן וכיון דהי' בידו ליתן לו שם זה אמרינן דכן הוא יהי' עולה לתורה בשם יהודא בק"ק זלאטשוב ומה דלא כתבו שם הטפל דמקום אחר אינו קפידא ואין זה מוכחש מעדים גם עיין בתשובת הר"ן סימן מ"ג שכתב על כיוצא בזה שנתעורר הערעור אחר הגט כיון דכבר ניתן הגט בחזקת כשרות ויצא הדבר בהיתר אזיל לי' חזקת אשת איש והיא נחשבת בחזקת היתר ייע"ש א"כ אין כאן חשש אשת איש רק אדרבא חזקת היתר דידה מסייע לחזקת כשרות שלו וראוי לומר וליישב דבריו כנ"ל ואין זה הכחשה מעדים גם אין בזה חשש דאורייתא כיון דעיקר השם נכתב כדינו ואינו רק חשש דרבנן שיאמרו אין זה המגרש גם כדי לצרף דעת התוס' הנ"ל דבשינוי שם הטפל כשר לכך מכל הלין נראה דהאשה מותרת להנשא במקום עגון וה' יצילנו משגיאות ויוליכנו בדרך האמת ויורנו בתורתו נפלאות כאשר נפשו אותה ויעש. והנה אעתיק כעת מה שהגיעני השגות מהרב הגאון מו"ה מאיר א"ש אב"ד דק"ק אונגואהר נ"י:

תוכן העניינים

חידושי אנשי שם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה