אור ברסלב

חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

שם סימן פ

שם סימן עט

פ' סעיף י"ד עיין בג"פ שכתב דאם שמו ראובן שמעון פסול ועיין במ"ש בתשובה לק"ק זלאטאפאליי' קנה מקומה באה"ע סימן י"ז שם הבאתי ראי' דלא כוותי' ייע"ש. ויש לצרף בזה להקל בעת הצורך ואעתיקנו כאן וזה לשוני שם. הנה ע"ד שאלתו וז"ל עוד שאלה קטנה בעדות אשה שהי' שם עירו ושם חותנו דנלפענ"ד דהוי כשם אביו ושם עירו רק בשמו דהי' יצחק שלמה והעדים כולם אמרו שלמה איצי ומהפכין שמותיו עכ"ל השאלה:

תשובה הנה מה דדלה לנו כת"ר מרגניתא לשון הש"ס דסוף יבמות גבי יוחנן בן יונתן ארי' דמכפר שיחלי הנה כת"ר לא ביאר הראי' לזה כי מפי' רש"י שם אין ראי' כלל לנ"ד אך דלה דלה לנו ואשכחנא מרגניתא תותי' דקשה למה לא היפוך לו כך דהנה שמו הי' יוחנן בן יונתן ארי' דמכפר שיחלי הרי דשם ארי' הוי אחר שם אביו ומזה יש להוכיח דלא כהב"ש בסימן קכ"ט בשם משה יהודא המכונה ליב דס"ל דקאי דוקא על הסמוך לי' והרי כאן הי' יוחנן בן יונתן ארי' והוא אמר שכך קורין אותו בעירו ומוכח דשמו הוי ארי' ובע"כ אין הכרח דקאי אדסמיך לי' וא"כ קשה למה לא היפוך לו כך דכך אמר יוחנן ארי' בן יונתן דמכפר שיחלא ובע"כ מוכח דבזה לא הוי שייך בדיקה דאף אם הי' אומר כן אין זה מבטל העדות די"ל דטעה בהיפוך הדברים ואין זה בכלל חקירות לכך היפוך לו שם המקום דאז אם המקום שזכר הוי שם אחר לגמרי מן האמת זה ודאי הוי ביטול העדות והנה בזה נתחזק יותר הראי' דלא כדעת הב"ש הנ"ל דהנה שם ארי' לבד לא הוי מוכח כ"כ די"ל כמ"ש הש"ך בסימן מ"ט לחלק בין היכי דאנו רוצים לברכו אז קאי ודאי על האיש שאנו מדברים ממנו משא"כ היכי דאינו דרך ברכה ושבח קאי אדסמיך לי' א"כ י"ל התם בשם ארי' דלשבחו קאתי אף דהוי אחר שם אביו קאי אדסמיך לי' משא"כ בשם ליב אבל מזה יהי' מוכח כן דאם נימא היכי דלא הוי לשבחו קאי אדסמיך לי' אכתי הו"ל לבדקו בזה דכך אמרת יוחנן ארי' בן יונתן דמכפר שיחלי דאם אמר יוחנן בן יונתן ארי' דמכפר שיחלי כיון דשם ארי' קאי על שם יוחנן ממילא דמכפר שיחלי הוי נמי אדסמיך לי' לשם ארי' ויש כאן שמו ושם אביו ושם עירו אבל אם אמר יוחנן ארי' בן יונתן דמכפר שיחלי א"כ הך תיבת דמכפר שיחלי' קאי אדסמיך לי' דזה אינו שבח ונימא דיונתן הוי מכפר שיחלי ולא יוחנן וא"כ ליכא שם עירו ולא מהני והו"ל לבדקו בזה ובע"כ דלא קאי אדסמיך לי' מיהו זה אינו ראי' רק להסוברים דבעינן גם שם עירו אבל להסוברים דדי בשמו ושם אביו אין מזה ראי' דלא כהב"ש דבשלמא השתא דבדק לי' אם אמר דמכפר שחלי' ארי' א"כ אומר בפירוש דממקום אחר הוא זה הוי ביטול עדות אבל אם הי' אומר יוחנן ארי' בן יונתן דמכפר שחלי אף אם נפרש דקאי אדסמיך לי' ע"ש אביו מ"מ אין כאן ביטול עדות והוי רק חסרון שם עירו וזה אינו מזיק דדי בשמו ושם אביו ומ"ש דבאם הי' אומר דמכפר שיחלי ארי' הי' ביטול עדות אף דלא הוי צריך לאמרו אם די בשמו ושם אביו יהי' מוכח מזה דאף בדבר שאינו צריך לאמרו ואין החסרון פוסל אם שינה פוסל דלא כדעת תשובת עה"ג בשינוי שם אביו דס"ל מה דחסרון אינו פוסל אף שינוי אינו פוסל ואולי יש לחלק בין גט לעד מיתה ואכ"מ להאריך בזה. אך עכ"פ מוכח מזה דאם נקרא בשני שמות והעיד כן אף דשינה בסידורו אינו מזיק מדלא שאלו כנ"ל יפה אמרת יוחנן בן יונתן דמכפר שיחלי ואף להסוברים דבעינן גם שם עירו ונאמר נמי כדעת הב"ש דקאי אדסמיך לי' אכתי הוי לי' לשאלו אם אמר יוחנן ארי' דמכפר שקלי' בן יונתן ובע"כ דהקדימה והאיחור בשמות אינו מבטל העדות ואינו נכנס בכלל דרישה וחקירה והנה בירושלמי יש מעשה זו בענין אחר בפ' האשה בתרא הלכה ה' וז"ל שם אמרתי לו בני יפה אמרת יונתן בן יוחנן ארי' דמכפר שיחלי אמר לי לא כך אמרתי אלא יוחנן בן יונתן ארי' דמכפר שקלי' וכו' והנה מה דשינה הש"ס מן הירושלמי והירושלמי מן הש"ס נראה שיהיו מחולקים בדינא דהירושלמי יסבור דא"צ שם מקומו וס"ל כדעת עה"ג דבמה דאינו צריך אף שינוי אינו פוסל בו ולכך הבדיקה בשם מקומו אין זה מן החקירות לכך ס"ל דבדק בשמו וס"ל להירושלמי דאף אם טעה במה דעבידי למטעי נמי בטל העדות ולכך בשמו ושם בנו דשכיח הוא למטעי ולומר להיפוך נמי בטל העדות לכך שאלו בזה אבל הש"ס ס"ל דבעינן גם שם מקומו או דס"ל דאף דלא בעינן שם מקומו אם שינה פוסל לכך ס"ל דבדקו בשם מקומו ולהיפוך בהיפוך שמו ושם אביו ס"ל כיון דעבידי למטעי לומר להיפוך אין זה שינוי וכיון דזכר שם מקומו וליכא שם בכפר שיחלי' רק יוחנן בן יונתן ולא יונתן בן יוחנן תלינן בטעות ואין זה מבטל העדות לכך ס"ל דבדקו בשם מקומו דזה הוי טעות דלא עבידי למטעי משם אדם לשם מקום ולכך הוי זה בכלל חקירות כנלפענ"ד בזה והנה מ"ש כת"ר בשם הג"פ בסימן קכ"ט בס"ק צ"ט להקפיד בסידור השמות בגיטין אין זה ענין כלל לנדון הזה דבגט כיון דבעינן שמו ושמה י"ל אם שינה הסדר הוי כלא זכר שמו כלל נהי דטעה בהסדר עכ"פ הוי כלא זכר שמם וחסרון נמי פוסל בזה אבל בעדות אשה דחסרון שמו אינו מזיק דשם אביו ושם עירו די למה דקיי"ל דמקילינן בשמו ושם אביו בלי שם עירו ה"ה נמי דמהני שם אביו ושם עירו בלי שמו:

גם י"ל דאף להסוברים דשמו ושם אביו לא מהני בלי עירו מ"מ שם אביו ושם עירו בלי שמו לכ"ע מהני דבשלמא בשמו ושם אביו אם שם עירו ליכא בזה צריך חיפוש בכל העולם אולי יש שמם כשמם אבל בזכר שם אביו ושם עירו אם בעיר הזה מחפשין וליכא אחר בעיר הזאת שיהי' שמו כשם אביו הזה וזה אין לו בן אחר רק זה לכך מוכח דזה הוא וא"כ נהי דשינה בסדר י"ל דטעה ונהי דעכ"פ שמו ליכא די בשם אביו ושם עירו ועוד התם בגט חיישינן ללעז ויאמרו דאין זה המגרש מה בכך דבסדר השמות עבידי להיפוך הסדר ולהקדים המאוחר אכתי מחשש לעז לא יצאנו דיאמרו דאיש אחר הוא אבל בעד מיתה דבעינן רק האמת ולפי האמת אין זה סתירה דעבידי להפוך את השמות ובפרט לפי מה שהוכחנו מן הש"ס מדלא קאמר דבדקו כדברי הירושלמי להפוך שמו ושם אביו מוכח דס"ל דאפילו בזה לא הוי ביטול העדות דעבידי דטעו מכ"ש בשם עצמו במוקדם ומאוחר ועוד נראה לי ראי' דאף בגט אין קפידא בהקדם השמות מדינא דש"ס ורק חומרא בעלמא החמיר הג"פ אבל מדינא דש"ס כשר ממ"ש התוס' בגיטין דף כ' ד"ה הא בעינן שמו ושמה וז"ל אלא אומר ר"י דלא מיירי בשינה שמו ושמה ממש דא"כ הו"ל למנקט לא כתבו כלל וכו' אלא שינה שמו דכתבו שם דגליל ביהודא וכו' ולמה לא פירשו דהי' להם ב' שמות כגון ראובן שמעון וכתב שמעון ראובן והיינו שינה שמו ושמה ובע"כ דזה לא נחשב שינוי וכשר ואם בגט הוי כן מכ"ש בעד מיתה במקום עגון דמהני עדות כזה ועוד נראה ראי' לזה מן הש"ס דגיטין דף ל"ד ע"ב במה דפריך שם יצא למקום אחר וגירש באחד מהם מגורשת והאמרת עד שיגרש בשמו שביהודא ושם שבגליל עמו ש"מ הא דאתחזיק הא דלא אתחזק וכו' וקשה מנ"ל כן דלמא הכוונה כך דרישא מיירי שהי' לו רק שם אחר ביהודא כגון ראובן ובגליל הי' שמו שמעון אז אין די אם גירש בשם יהודא לבד כיון דשם גליל לא נזכר כלל אבל סיפא מיירי דבשניהם הי' לו ב' שמות דביהודא הי' נקרא ראובן שמעון ובגליל הי' נקרא שמעון ראובן בזה אם גירש באחד מהם וכתב רק ראובן או שמעון או להיפוך כשר כיון דעכ"פ נזכר שני השמות מפורש רק דהחילוק בין הקדימה והאיחור בזה כשר אם זכר רק שם מקום אחד ומהו פריך ובע"כ מוכח דבכה"ג אין קפידא אף אם במקום הזה שהי' שמו ראובן שמעון אם כתב שמעון ראובן כשר א"כ בע"כ לא מיירי הסיפא בכה"ג דמה ארי' שהי' לו שם כן במקום אחר וכתב בשם אחד מן המקומות אפילו הי' לו רק שם אחד והפכו נמי כשר ובע"כ לא מיירי מזה וא"כ דשינוי השם בקדימה ואיחור אם כתב שניהם כשר מדינא וא"כ מכ"ש דבגט אשה אין קפידא בזה דעבידי להקדים המאוחר בזה ודו"ק:

והנה אף אם לא נימא כן עכ"פ נראה דהכחשה לא הוי כיון דאפשר למתלי בטעות דהוי טעות דעבידי למטעי והוי רק בלא זכר שמו וכיון דזכר שם חותנו דהוי כשם אביו וגם זכר שם עירו די בזה לכ"ע ומכ"ש למה דקיי"ל דדי בשמו ושם אביו דמכ"ש דדי בשם אביו ושם עירו וגם י"ל דכ"ע מודים בזה דמהני לכך יכולין לסמוך אעדות זה וז"ב לפענ"ד. ובנדון אשר כתב כת"ר עוד בשאלתו דאחד העיד שהוא ממיהראד ואחד העיד שהוא מזלאטאפאליי' והם סמוכין זה לזה הנה לא מבעי' בנדון דידי' שכתב כת"ר דאנשי מוהראד נתגרשו ובאו לק"ק זלאטאפאליי' ויש קורין אותם ע"ש מויהראד ויש שקורין אותם ע"ש זלאטאפאליי' פשיטא דכה"ג לאו הכחשה הוא דהרי קיי"ל בחו"מ סימן למ"ד דראוי ליישב דברי העדים שלא יהיו מוכחשין אפילו עפ"י דחק מכ"ש בזה דאין זה דוחק דזה קראו ע"ש הראשון וזה קראו ע"ש דעכשיו וראוי ליישב דבריהם שלא יהיו מוכחשין והנה זה דקראו בשם מזלאטאכאליי ודאי הוי נכון כיון דעתה הוא דר שם וזה שקראו ע"ש מיהראר נמי נכון דמצינו במקרא מגלת רות דקראו לרות כמה פעמים רות המואבי' והיינו שבאה ממואב ובש"ס הלל הבבלי ר' נתן הבבלי אף שהיו בא"י נקראו ע"ש מקומן הראשון כן ה"נ בזה ופשיטא דאין בזה ביטול עדות רק אף גם אם לא הי' כן נראה דכשר כיון דסמיכי זה לזה ושכיחי הני בהני והני בהני הוי עבידי למטעי ומה דהביא חכם אחד ראי' לסתור ממ"ש בש"ס גבי היני ושילי אני אומר דאדרבא משם ראי' להיתר דהרי כתבו התוס' דלכך נקט היני ושילי מכח דסמוכין זה לזה ואי ס"ד דזה לא היי עבידי למטעי מה בכך דסמוכין זה לזה ומה רבותא הוי בזה ואין לומר כיון דסמוכין מסקי אדעתיהו דנמסר להו מילי במקום השני דאף אם רחוקים אטו לא שכיח דבני אדם עוברין ושבין ממקום למקום אף לאיי הים ורואין שם עדות אך העיקר נראה דהוי ס"ד מכח דהם קרובים נחשבו במקום אחד וכיון דשכיחי הני בהני והני בהני כמ"ש כעין זה בפ"ק דגיטין דף ד' כיון דסמיכת נינהו משכח שכיחי א"כ נקראים אנשי המקום ע"ש זה וע"ש זה מ"מ אסור מכח דמחזי כשיקרא כמ"ש התוס' שם א"כ תינח התם לכתחלה אין לכתוב כן אבל לפי האמת כיון דסמיכת זה לזה נקראים ע"ש שניהם ועוד הרי אמרו חז"ל במגלה דפרוז בן יומו נקרא פרוז ומוקף בן יומו נקרא מוקף ויליף לה מקרא וא"כ מוכח דבחד יומא נקרא ע"ש מקום דהוא השתא שם א"כ ה"נ יתכן להיות שאחד ראהו במקום זה ואחד ראהו במקום זה וקראו כל אחד ע"ש מקום שראהו שם דאז נקרא ע"ש מקומו ועוד כיון דסמוכין זה לזה ואפשר לברר הדבר דשם כזה ושם אביו או חותנו לא נמצא בשניהם רק באחד מהם א"כ זה שקראו ע"ש מקום השני מוכחש מכל העיר דהרי לא נמצא בהם ולא נחסר מהם איש בשמות הללו ולא מבעי' אחד דהוי מוכחש אפי' אם ב' העידו כן נעשו מוכחשין כמ"ש התוס' דבדבר הגלוי לכל העולם לא אמרינן תרי כמאה וא"כ כיון דזה נעשה מוכחש וכל העיר הוי כמאן דליתא ונשאר עדות השני קיים שמעיד על שם מקום שנמצא בו איש בשמות הללו: והנה כל זה הוצרכנו כאן דיש איזה שינוי בשם עצם המת וצריכין אנו לצרף סברות הנ"ל דדי בשם חותנו או אביו ובצרוף שם עירו אז צריכין אנו לדעת שם עירו עכ"פ בבירור לכך צריכין אנו להני טעמי אבל אם הי' מעיד על שמו כמו שהי' בלי שום שינוי לא הוי נצרכין לכל זה לו יהא דהוי ביניהם הכחשה בענין המקום מ"מ נהי דהוכחשו במקומם בשמו ושם אביו או חותנו לא אתכחש וא"כ דומה זה למה דאמרינן בפ"ג דב"ב בזה אומר של אבותי וזה אומר של אבותי זה הביא עדים דשל אבותיו הוי וזה הביא עדים שהוי של אבותיו ואכלה שני חזקה דמסיק הש"ס דנהי דאתכחיש באבהתא באכילה לא אתכחיש כן ה"נ בזה נהי דאתכחיש במקומו בשמו ושם אביו או חותנו לא אתכחיש וסמכינן על שמו ושם אביו או חותנו לבד ודי בזה וסלק עדות מקומו זה כנגד זה והוי כמאן דליתא וסמכינן על שמו ושם אביו כן כתבנו בתשובה מכבר באריכות בעזה"י רק כאן כיון דיש איזה שינוי בשמו ג"כ אז צריכין אנו לצרף היתרים הנ"ל היוצא מזה שהאשה מותרת להנשא אם יסכים כת"ר בכך הנני מצטרף עמו להתירה ואין לי פנאי להאריך לזה קצרתי מאוד ואחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים להאיר עיני בדיני הלכה וה' יצילני משגיאות ויורני בתורתו נפלאות כנפשו ונפש ידידו הטרוד וכו'. אעתיק כאן מ"ש בתשובה להרב מו"ה משה חיים ני' מארקיל מ"ץ דק"ק טולטשין:

תוכן העניינים

חידושי אנשי שם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה