אור ברסלב
חידושי אנשי שם שם סימן עד

חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

שם סימן עד

שם סימן עג

עד ע"ד שאלתו באיש ואשה שבאו לפניהם מכפר אחד הסמוך לק"ק באקשעוויץ ושם הבעל משה ליב והוא איש ריק ובור לא ידע אפילו חתימתו ועלייתו לתורה אם משה ארי' או משה יהודא ושם אביו אמר לנו שהי' שמו אלי' הירש ושאלנו כמה אנשים מפק"ק שהיו מכירין את אביו ואמרו שהי' נקרא בפי כל אלי' לבד ועלייתו לתורה וחתימתו לא ידעו וזאת איני זוכר בעצמי אם הוא בעצמו אמר כן שנקרא לס"ת אלי' צבי אולי באולי איש אחר שהי' אז עם הבעל אמר שכך נקרא לס"ת בשם אלי' צבי והי' ג"כ קצת כעין עגון כאשר אמרו שהבעל רוצה לצאת מהד"ת והנה סדרנו הג"פ כך משה ליב בן אלי' צבי דמתקרי אלי' דהיינו בשם הבעל סמכנו על חניכתו לבד משה ליב לאשר לא ידענו לכתוב שם הקדש או יהודא או ארי' ועל שם אביו ידוע המנהג לסמוך על הבעל ובפרט כי כמדומה שאיש אחר אמר כן כנ"ל שעולה לס"ת אלי' צבי גם לא ידענו היטב אם אליהו או אלי' ומאחר שבלא"ה נקרא בפי כל רק אלי' לבד לזאת סדרנו כנ"ל. והנה האשה הזאת המתינה שלשה חדשים כדת ונשאת לאחר ואח"כ נתוודע לנו שאבי המגרש הי' שמו רק אלי' או אליהו ושם אבי אביו הי' נקרא צבי וכפי הנראה שאבי המגרש הי' נקרא בבאשקוויץ בשם אלי' הירשס וטעה אותו איש אחר הנ"ל שהי' אז עם המגרש וסבר ששמו אלי' הירש ודימה בדעתו דבודאי עולה לס"ת אלי' צבי והנה שלחנו לק"ק באשקוויץ ששם נשאת המגורשת לאיש וע"י תחבולה בעזר השם בא עוד הפעם משה ליב הנ"ל ופטר את האשה בג"פ כד"ת ועכשיו האשה צועקת מה תהא עלי' עם בעלה השני שנשאת לו שקשה לה הגרושין מאד והיא אשה עני' אין לה על מי להשען עכ"ל שאלתו. תשובה:

הנה מה שצידד רו"מ לסמוך על דעת שאם כתב שם זקנו כשר דבני בנים כבנים ולפרש דמ"ש בן אלי' צבי הכוונה בן אלי' בן בן צבי והנה לכאורה מצינו לו דכוותי' בש"ס פ' האשה בפסחים ובמשנה פ"ז דב"מ ובב"ק דף צ"א דאמר שם שהם בני אברהם יצחק ויעקב והוי הכוונה שהם בני אברהם בני יצחק בני יעקב ונקט רק בני אברהם יצחק ואף בלא וי"ו וכן הוא בכמה דוכתא וא"כ ה"נ הוי אפשר לפרשו בן אלי' בן צבי והכוונה על זקנו והנה זה הי' נראה דאף דבודאי בנמצא בשמו ושמה כן ודאי לא יושיענו זה היינו דבשמו ושמה כיון דחסרון פוסל ג"כ א"כ נהי דאפשר לפרשו כך מ"מ כיון דאפשר לפרשו כפשוטו ובפרט דנוטה יותר לפרשו כפשוטו דחד שם הוא הוי עכ"פ נחסר השם דלא ידענו פירושו אם כך או כך אבל בשם אביהם כיון דחסרון כשר רק שינוי פוסל א"כ י"ל היינו שינוי ממש אבל זה לא נחשב שינוי כיון דאפשר לפרשו דתיבת בן נמשך לשניהם דהוי בן אלי' בן צבי נהי דאפשר לפרשו להיפוך הוי רק כחסרון ואינו פוסל מיהו זה הי' אפשר לצדד אם לא הי' נכתב אח"כ דמתקרי אלי' אבל כיון דכתבו אח"כ דמתקרי אלי' בע"כ מוכח דכוונת תחלה אלי' צבי חד שמא דאל"כ איך נפרש מלת דמתקרי היכי קאי ולכך אין בהיתר זה כדי בית אחיזה:

והנה בגוף הדין בשינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה מפורש במשנה דתצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה ובש"ס מסיק דאפילו רבנן מודים בזה מדלא ערבינהו וכו' אך י"ל זה דוקא בשמו ושמה ולא בשם אביהם והנה בטוש"ע מבואר בזה ב' דעות דלדיעה קמייתא תצא ולי"א לא תצא ומפורש בהרמ"א דוקא בהוחזק עכ"פ בשם אביו בכך וכך אבל בלא הוחזק לכ"ע תצא אך הג"פ ס"ק מ"ט הביא בזה עוד דעות ומוכח דיש דעות דאף בלא הוחזק נמי לא תצא והנה בגוף כוונת המשנה דשינה שמו ושמה דתצא מזה ומזה הי' אפשר לומר דבכוונה נקטה המשנה בלשון שינה שמו ושמה דמשמע דשינה בכוונה מדלא נקט נשתנה שמו ושמה ואז הוי משמע אפילו נשתנה בשוגג ומדנקט שינה משמע בכוונה וא"כ דלמא בכה"ג דוקא דחזינן דשינה בכוונה ונתכוין לקלקלה א"כ לא גמר לגרש בזה תצא מזה ומזה והרי כן דעת בע"ה הובא בהרא"ש וטור וש"ע סימן קכ"ו גבי אם לא האריך הווין דכל הני דקדוקים אינו אלא כשכתבן הבעל או הסופר מפיו דחזינן דלא גמר וגירש ונתכוין לקלקלה וכו' וא"כ ה"נ י"ל דזה הוי טעמו דשינה שמו ושמה ואין להקשות דא"כ מה אריא שינה שמו ושמה אפילו שינה באות אחר נמי תצא אך א"ש דבלא"ה הקשינו בתשובה מכבר על בע"ה דמה בכך דחזינן דלא כיון לגרשה הרי הוי רק גלוי דעתא בגיטא וג"ד בגיטא לאו מלתא היא ובע"כ הטעם דהכא שאני דהוי ג"ד זה בגוף הגט דניכר השינוי בגוף הגט דלא נכתב כהוגן ואפשר לפרשו לכוונה אחרת והוי הג"ד מוכח מתוכו ולכך אינו מועיל לגרש כיון דהג"ד ניכר מתוכו וא"כ א"ש דתינח בחסרון האותיות דהג"ד ניכר מגופו אבל בשינה שמו ושמה הרי בגוף הגט אין ניכר השינוי דלמא שמו כך רך מבחוץ ידוע דלא הוי שמו כן לכך הוי ס"ד דהוי רק ג"ד בגיטא לזה קמ"ל דאעפ"כ כיון דהוי שינוי בגוף שמו ושמה עירו ועירה הוי מלתא אבל בנשתנה בטעות דליכא הך חששא דלא כיון לגרשה י"ל דלא תצא מן השני הן אמת דלפ"ז תקשה מהו פריך הש"ס שם גבי הי' במזרח וכתב במערב כתב מאן אלימא בעל היינו שינוי שמו ושמה שם עירו וכו' ומהו פריך דלמא התם מיירי במזיד ויש חשש דכיון לקלקלה וכאן קמ"ל דאפילו בשוגג וטעות נמי פסול אך י"ל דפרכת הש"ס הוי למ"ד ג"ד בגיטא מלתא וא"כ א"א לפרש דמיירי במזיד דא"כ מה אריא שינה שמו וכו' אפילו ג"ד כל דהו נמי פוסל ומבטל הגט ובע"כ מיירי בטעות ושפיר פריך שם אבל לדידן דקיי"ל ג"ד בגיטא לאו מלתא הוא י"ל באמת שינה שמו ושמה שם עירו ועירה דתצא מזה ומזה היינו רק במזיד ויש חשש דנתכוין לקלקלה ולא גמר לגרשה אבל בטעות ושוגג י"ל דלא תצא אבל מסתימת לשון הפוסקים ודעתם מוכח להיפוך דבכל ענין תצא וצ"ע מנ"ל כן ואפשר מכח דהם לא ס"ל כסברת בע"ה וס"ל דבפסול הווי"ן וכדומה אין חילוק בין אם הבעל כתבו או אחר והיינו דהם ס"ל דלא חיישינן שהבעל יכוין לקלקלה במתכוין וכמ"ש הפוסקים גבי המביא גט ממד"ה שאין הבעל עשוי לקלקלה במתכוין ולא נחשב ג"ד בגיטא רק היכי דחזינן בפירוש דגילה דעתו שלא ניחא לי' בגט אבל כל דלא חזינן בפירוש דג"ד כן לא תלינן השינוי דעשוי כן כדי לקלקלה וא"כ שוב אין סברא לחלק בין אם הבעל כתבן או אחר כתבן וא"כ לפ"ז מה"ט נמי בזה ס"ל דבשינה שמו ושמה אין לחלק בין מזיד לשוגג וטועה א"כ לפ"ז לדעת הבע"ה הנ"ל דס"ל דשינוי מפי הבעל הוי כג"ד דמכוין לקלקלה ועדיף מני' דאף לדידן הוי מלתא א"כ י"ל ה"ה בזה דוקא במזיד ובכוונה בזה תצא מזה ומזה אבל בשוגג וטעות לא תצא ונ"מ מזה כיון דהג"פ כתב בס"ק מ"ט כיון דדעת בע"ה דבשינוי שם אביהם כשר א"כ יש לסמוך עליו במקום עגון דלא תצא א"כ י"ל ה"ה בזה דסמכינן על בע"ה דאם טעה בשוגג וטעות ושינה שמו לא תצא ובפרט אם הוי בטעות בשם אביהם דהוי ס"ס דלמא כבע"ה דס"ל בשינוי שם אביהם כשר, וא"ל דפסול עכ"פ דלמא הלכה כבע"ה דמחלק בין אם הבעל כתבן או הסופר מפיו ובין אחר כתבן וס"ל דיש לחוש דכיון לקלקלה וא"כ לדידי' אין לנו לומר דשינה שמו ושמה פסול רק בכוונה ומזיד ולא בטעות ושוגג וא"כ בנ"ד דניכר דלא עשאה בכוונה דהרי גם שמו לא ידע איך עולה לתורה ונכרין הדברים דלפי תומו וטעות עשה כן יש להכשיר בכה"ג. ועוד הוי נראה לצדד היתר עפ"י הנ"ל דהנה בראשית השקפה הי' נראה דאף להסוברים דשינוי שם אביהם פסול מ"מ הוי רק דרבנן וכיון דמבואר בסימן נו"ן דבפסול דרבנן היכי דנשאת לא תצא א"כ ה"נ הוי כן אך הרי באמת מבואר ברמ"א ובפוסקים דתצא אף בשינוי שם אביהם וכבר הרגיש באמת הג"פ למה בשינוי דרבנן תצא והי' נראה ליישב זה בתרי אנפי חדא דלא אמרינן בפסול דרבנן לא תצא רק היכי דידוע לכל שהוא דרבנן אבל אם העולם יטעו שהוי איסור דאורייתא אף דלפי האמת הוי רק דרבנן מ"מ תצא ובשינוי השם דהוי החשש שיאמרו דאין זה המגרש א"כ יאמרו שהיא מן התורה אסורה לכך תצא והשנית י"ל דבפסול דרבנן שפיר הוי החילוק הנ"ל דבסימן ק"נ מיירי בפסול דרבנן שנעשה שלא ע"י הבעל וכוונתו אז לא תצא אבל הפוסקים דכתבו תצא בפסול דרבנן בהשם מיירי דנעשה כן מפי הבעל ודעתו ואז הוי חשש אולי כיון לקלקלה ובפרט כיון דחזינן דלא גמר לגרשה דהרי גירשה בגט פסול דרבנן עכ"פ לכך הוי חשש דאורייתא לכך תצא ולפ"ז הי' נראה בנ"ד כיון דניכר דלא הוי מדעתו לכונה גם הוי השינוי רק בעלי' לס"ת ובזה ודאי אין האדם נקרא על שם אביו במה שעולה בו לתורה ולא יאמרו בזה אין זה המגרש וליכא חשש שיאמרו דיש כאן פסול דאורייתא בזה ודאי כיון דהוי פסול דרבנן ולא תצא:

וגם דומה למ"ש הג"פ ס"ק מ"ט דאם הוי הטעות בכינוי דלא תצא ומכח דאין נקרא ע"ש הכינוי א"כ ה"ה נמי בשם שאינו נקרא בו בפי כל רק שעולה בו לתורה דהוי כן דלא תצא ועוד כיון דאם חותם עצמו בשם זה אף שאינו נקרא בו וגם אינו עולה בו לתורה נמי יש לכתבו וכבר כתבנו בכמה דוכתא כיון דדעת הט"ז דאין לכתוב דמתקרי על החתימה לבד כיון דאינו נקרא כן בפה ולכך כתבנו דיש להקדים שם החתימה ולכתוב דמתקרי ע"ש העיקר ועלי' לתורה וא"כ ה"נ לא יאמרו דאין זה המגרש רק יחלו דאולי החתימה הוי שלו כן ובפרט באיש דאין דרכו לחתום הרבה ואין חתימתו מפורסם וא"כ יתלו אולי הוי חתימתו כן ונהי דמדינא אין להכשירו וצריכה גט אחר מ"מ חשש לעז ליכא וליכא חשש שיאמרו דהוי כאן איסור תורה ולפי האמת שינוי שם אביהם ובפרט כה"ג הוי רק דרבנן ובשביל דרבנן מפורש בסימן ק"ן דלא תצא:

ועוד נראה כיון דמפורש בסוף סימן י"ז בהגהת רמ"א דהיכי דנשאת בטעות עפ"י הוראת ב"ד מותרת לחזור דהוי כאנוסה ומה שהקשה עליו הט"ז ישבתי זה בעזה"י (בתשובתי לק"ק טאמשפיל) ותוכן כוונתי דהיכי דהי' לה לדקדק ולא דקדקה אז לא נחשבה אנוסה אבל היכי דלא הוי לה לדקדק נחשב אנוסה ומותרת לראשון וא"כ ה"נ במה שאמרו שינה שמו ושמה וכו' דתצא מזה ומזה היינו נמי בע"כ הטעם כיון דהי' לה לדקדק על הגט אם נכתב כהוגן או לא ולא תנשא עד שקדקדק בו וכיון דלא דקדקה הוי שוגגת לא אנוסה ולפ"ז נראה דתינח בזמן הש"ס שהיו נותנין הגט בידה לראי' אז הו"ל לדקדק ולא הוי אנוסה ואף אם לפעמים אבדה הגט מידה לא פליג רבנן בתקנתן ותצא מזה ומזה אבל בזה"ז דאין דרך ליתן שום גט ביד האשה רק נשאר מונח ביד הב"ד והב"ד קורעין אותו מיד וא"כ כיון דאין גיטה בידה איך הוי לה לדקדק ומניין ידעה שמו הנכתב בגט הרי בשעת נתינת הגט אין נותנין לה לקרות מה כתוב בו ואח"כ הגט אינו בידה ולא הוי בידה לאסוקי אדעתא ולדקדק לכך הוי כאנוסה ומותרת לחזור לראשון סמך לזה מה דקיי"ל באונאה דלוקח א"י לחזור רק כדי שיראה לתגר אבל מוכר לעולם חוזר דמה הוי לי' למעבד כיון דאין מקחו בידו כן ה"נ כיון דאין גיטה בידה לא הוי בידה לדקדק ואינו דומה לעד מיתה דשם הו"ל לאסוקי אדעתא ולדקדק אם הוא חי כיון דהי' חי תחלה אבל כאן מה"ת תיסוק אדעתי' לשינוי השם וגם אין הגט בידה לכך הוי כאנוסה ומותרת היתה אף לראשון לחזור לו ואף דאין בידינו להקל לומר שלא תאסר לראשון מ"מ להחמיר לאוסרה על השני שכבר נשאת לו דאין איסורו רק מכח דכשם שאסורה לבעל וכו' בזה כיון דמדינא הי' ראוי להקל אף לראשון אין לנו להחמיר בזה לצאת מן השני ובפרט כיון דבאמת היא היתה שוגגת היא ובעל שני ואין לאוסרה מכח כשם שאסורה לבעל וכו' ועיקר מה שתצא מן השני רק מכח קנס דלא דקדקה ובזה לא שייך קנס דאנוסה היא כיון דאין הגט בידה אין לקנסה לאסרה על השני:

והנה אף כי מה כחי להכריע דין חדש מ"מ נראה לצרף זה לסניף לדעת המתירין הובא דבריהם בג"פ שמקילין דלא תצא אף בלא הוחזק בשם זה ובפרט דבשם כינוי מקילין שם יותר וכבר כתבתי דעלי' לתורה לבד הוי כשם כינוי והסברתי מלתא בטעמא דהיכי דליכא לעז איסור תורה הוי דינו רק כפסולין דרבנן דלא תצא לכך נראה דלית מאן דחש לזה ולא תצא וגם לצרף דעת בע"ה ולבוש דס"ל דבשינוי שם אביהם נמי כשר ובצרוף סברתינו הנ"ל שצדדנו להיתר לכך נראה שמותרת לישב תחת בעלה השקט ובטח ובפרט במלתא דעיקר איסורו דרבנן מה דאסרוהו לשני לכך בדרבנן שומעין להקל כנלפענ"ד נכון לדינא בעזה"י והנה בהיותי בזה עלה בלבי קושיא אחת לא אמנע להעלותה פה דקשה לי מהו פריך הש"ס בדף פ' כתב מאן אלימא בעל היינו שינה שמו וכו' ומהו פריך לשיטת הרמב"ם דס"ל בע"ח בלי ע"מ סגי וס"ל עדות שבשטר דרבנן וא"כ בע"כ מה דמהני ע"ח היינו מכח כל המקדש אדעתא דרבנן מקדש ואפקינהו רבנן לקדושין מני' וא"כ לפ"ז הרי גם במה דאפקינהו רבנן לקדושין מני' בעינן עכ"פ גט מדרבנן וכמ"ש בשיטה מקובצת בשם הרמב"ן פ"ק דכתובות וא"כ אם הוי תנא רק חד בבא הוי אמינא דזה מיירי בגירשה בע"מ דאז כיון דלא אפקינהו רבנן לקדושין והוי כאן איסור תורה וכשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל בזה תצא מזה ומזה אבל אם גירשה בע"ח לבד דאז אינו מועיל בלא"ה רק מטעם אפקינהו וא"כ שוב לא הוי צורך בגט זה רק מדרבנן דהוי קדושי דרבנן וא"כ שוב הוי ס"ד דבפסולי דרבנן לא תצא מן השני לכך קמ"ל בבא שני' דאפילו באם כתב במזרח וכו' וגרשה רק בע"ח נמי תצא מזה ומזה ומהו פריך היינו שינה שמו ושמה או י"ל דמחד בבא ה"א דתצא מזה ומזה היינו אם רוצה לגרשה בע"מ אז תצא מזה ומזה אבל אם רוצה הראשון לגרשה מחדש בע"ח לבד אז כיון דעתה יועיל רק מכח אפקינהו וא"כ הוי רק קדושי דרבנן וגט דרבנן לא תצא שוב מן השני אם רוצה הראשון לעשות עמה טובה לגרשה רק בע"ח לכך קמ"ל דבכל ענין אף אם יגרשנה רק בע"ח נמי תצא מזה ומזה גם קשה מנ"ל להש"ס שם אח"כ דבשינה שמו ושמה וכו' אף רבנן מודים מדלא ערבינהו ואתנינהו ומנ"ל כן דלמא לעולם ר"מ הוא ומה דלא ערבינהו היינו להיות נשמע דלא מיירי בחד גוני רק תחלה מיירי במגרשה בע"מ וכאן קמ"ל דאפילו במגרשה בע"ח נמי תצא מזה ומזה ולכך לא ערבינהו מיהו זה י"ל דאם ר"מ הוא הרי הוא ס"ל ע"ח כרתי ולדידי' ודאי הוי עדות שבשטר דאורייתא וא"א ליישב כן ולא קאמר הרמב"ם דהוי דרבנן רק לדידן דקיי"ל ע"מ כרתי ובזה יתיישב גם קושיא הראשונה כיון דרישא ודאי ר"מ היא א"כ פריך שפיר דהיינו שינה שמו ושמה דאין לומר התם בע"מ וכאן בע"ח דמה בכך הרי לר"מ ע"ח מן התורה ושוין המה והרבה הי' לדבר בזה אלא שאין הפנאי גורם ותן לחכם ויחכם עוד וכתבתי זה רק דרך הערה בעלמא ולדינא כבר כתבתי כי לדעתי מותרת לישב תחת דעלה וכדי המתרין לסמוך עליהם בצירוף הטעמים והקולת שיש לומר בזה כנ"ל דברי ידידם הטרוד וכו'. להרב מלעשנוב:

תוכן העניינים

חידושי אנשי שם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה