חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
שם סימן סט
ס"ט ע"ד שאלתו בבתולה אחת מקהלתינו אזלת מבית אבי' וכו' וזה לערך ב' שנים שבאתה לכאן עם בעלה ונפל מחלוקת בינה ובין בעלה והסכימו להתגרש ומחמת כי אין נותנין פה גיטין נסעו למקום אחר והנה שם האשה נודע בכאן מיום הוולדה בשם לאה כי כן הי' שם העריסה וקודם נסיעת האשה והבעל הי' אצלי ואמר אלי הבעל כי במקום שנשאה הי' שמה רחל והובא הכתובה לפני והנה כתוב שם רחל ושאלתי את פי' ואמרה כי נשתנה שמה מחמת חולי ואח"כ חזרה ואמרה שלא מחמת חולי וסידר שם המסדר ג' גיטין אחד בשם רחל דמתקריא לאה ואחד בשם לאה דמתקריא רחל ואחד בשם לאה והנה. כעת תמה רו"מ לכתוב ג' גיטין:
תשובה הנה מאוד אני תמה עליו בקושייתו שכתב דהרי קיי"ל כל שאינו בב"א אינו בזאח"ז ומי יתן והי' שיראה לי מקום לזה ונתחלפו לו הדברים דבש"ס מפורש דכל שאינו בזאח"ז אפילו בב"א אינו אבל לא להיפוך לומר כל שאינו בב"א אינו בזאח"ז זה בורכא וגם מה דאמרינן כל שאינו בזאח"ז אפילו בב"א אינו לא קיי"ל להלכה כמ"ש הפ"י בקדושין שם ראי' מעירובין וגם זה הכלל אינו רק אם אנו רוצים שיחולו שניהם אבל אם אנו רוצים שיחול רק אחד ודאי חל בכל ענין וכאן אנו רוצים שיחול רק אחד ועיין בתוס' פ"ד דגיטין וזבחים דף למ"ד כמה חלוקים בזה וכל זה אינו ענין לנ"ד, ומה שחשש רו"מ אולי שניהם כשרים והוי ב' ספרים כמ"ש התוס' בסוטה גם זה אינו דהתוס' מיירי באם בא לגרש בשניהם יחד ובב"א אבל כאן שבא לגרש רק באחד ובזאח"ז ממ"נ הראשון כשר ומתגרשת והאידך הוי רק חספא בעלמא ופטומי מילי ומה שחילק רו"מ בין ב' לג' גיטין לא ידעתי החילוק אם אמרינן ברירה אפילו יהי' כמה גיטין אמרינן ברירה שבזה שהוא כשר מגרשה ואם לא אמרינן ברירה אף בשני גיטין לא מהני ולכאורה הייתי רוצה לומר דהיכי דליכא רוב להיפוך אמרינן ברירה ואף דקיי"ל אין ברירה י"ל כמ"ש התוי"ט בפ"ו דפסחים דמדאורייתא ודאי יש ברירה רק מה דאמרינן א"ב בשל תורה היינו רק מדרבנן ולכך י"ל במקום עגון אוקמוהו אשל תורה וי"ב לכך מותר ליתן ב' גיטין מדוחק וי"ל היינו דוקא היכי דליכא רוב להיפוך אבל נגד הרוב לכ"ע אין ברירה אף מן התורה לכך לא מהני במקום עגון:
אך באמת זה אינו דביומא פ"ה גבי לא הי' שופרת לקיני חובה דפריך שם ונברור ד' זוזי מנייהו ואידך נשתרי ובתמורה גבי אחד נטל תשעה וכלב ובפ' כל הגט מוכח שם דאף נגד הרוב אמרינן ברירה:
הן אמת דקשה לי מנ"ל להש"ס לדמות זה לזה הרי חזינן גבי קיי"ל דקורבא דאורייתא ומ"מ קיי"ל רוב וקרוב הולכין אחר הרוב א"כ גם בברירה נאמר כן נהי דאמרינן יש ברירה היינו אם ליכא רוב כנגדו אבל אם איכא רוב כנגדו לא אמרינן ברירה הן אמת דביומא ותמורה א"ש דשם פריך ממ"נ אם נלך בתר הרוב בלא"ה מותר דהרי רוב היתר הוא ואם לא נלך בתר הרוב שוב נימא ברירה אבל בפ' כל הגט קשה שפיר מהו פריך דר"י אדר"י מהלוקח יין מבין הכותים דלמא ע"כ לא ס"ל לר"י ברירה רק היכי דליכא רוב כנגדו אבל בלוקח יין דשם הוי הרוב חולין רק הב' לוגין הוי מעשר בזה מודה דלא אמרינן ברירה ולא ס"ל ברירה רק אם ב' הצדדין שקולין ומנ"ל להוכיח דר"י מחלק בין תולה בדעת עצמו או לא וצ"ע כעת עכ"פ מן הש"ס מוכח דאין לחלק בין רוב או לא לענין ברירה א"כ מה חילוק יש בין ב' גיטין לג' ומה שחשש רו"מ בשם רחל הוי שם שנשתקע וכתב דיותר טוב הי' לכתוב דאתקרי עיין בטיב גיטין בלקוטי שמות שהעלה דעל שם שנשתקע אין לכתוב דאתקרי ופירוש שם כוונת התו"ג ייע"ש. וגם מה דחשש רו"מ דהוי שם שנשתקע זה אינו דנשתקע לא הוי רק אם במקום שנקרא שמו כן ואח"כ נשתקע במקומו נחשב נשתקע אבל במי שיש לו שני שמות במקום הזה נקרא כך ובמקום אחר נקרא בשם אחר זה לא נחשב נשתקע דהרי אם יבא עדיין למקום השני יקראו שמו כמו שהי' נקרא שם תחלה והרי זה הדין המפורש בש"ס ופוסקים ביש לו שם אחד ביהודא ושם אחד בגליל ייע"ש וכן ראיתי אח"כ בטיב גיטין בלקוטי שמות שכתב כן ייע"ש וגם העליתי כמה פעמים בתשובה שאם כתוב כן בכתובה לא נחשב נשתקע כיון דאסור לשהות עם אשתו בלי כתובה ואף דבטיב גיטין בלקוטי שמות ס"ק ל"ט כתב להיפוך דחיתי שם ראיותיו ובנדון דידן נראה דגם הטיב גיטין מודה דהוא מיירי דלא נשתקע כל השם הנכתב בכתובה רק מקצת ממנו אז אין ראי' ממה דאסור לשהות עם אשתו בלי כתובה כיון דעכ"פ זכר שם שמו דהשתא ג"כ ואין דרך כל אדם להיות נקרא בכל שמותיו אבל בנ"ד דנכתב בכתובה רק שם רחל וא"כ אם נאמר דנחשב נשתקע אין לה כתובה כלל ודאי לא נעשה נשתקע שם זה ועוד דכתבנו במקום אחר דיש לחלק בין שם הבעל לשם האשה כי בשם האשה דתפיסתה מוכחת עלה שהיא היא ודאי לא נחשב נשתקע ומה"ט ס"ל לקצת דלא בעינן שמה מן התורה בגט מכח דתפיסתה מוכחת עלה כמ"ש במ"א בטעמו ולכך בזה י"ל דכ"ע מודים דכתובה לא נחשב נשתקע לכך יפה עשה זה שכתב, ב' גיטין דחשש אולי רחל הוי מחמת חולי וראוי להקדימו או לא הוי מחמת חולי וראוי לאחרו מיהו השלישי בשם לאה הוי למותר כיון דבכתובה נכתב שם רחל א"כ יש עדים דנקראת שמה כן ובשם הלוה והמלוה ודאי הוי אכולה מלתא קמסהדי כיון דזה צריך לידע והוי נמי ביב"ש דכתבו התוס' דבזה ודאי אכולה מלתא קמסהדי ולא מבעי' לדעת הש"ך דס"ל על מוחזקים ודאי אכולה מלתא קמסהדי ולא לי' רק על יודעים ובשם די בחזקה לבד והב"ש בסימן ג' ג"כ מסכים להש"ך ולדעת הרשב"א דלשון העדים ודאי אכולה מלתא קמסהדי. והן אמת דראיתי בטיב גיטין בלקוטי שמות כתב בשם תשובת מהר"מ זיסקינד דבכתובה לאו אכולה מלתא קמסהדי ואין נראה חדא דלא הרגיש בכל הנ"ל דלדברי הרשב"א והש"ך מעידין בזה אכולה מלתא אף במה שאין צריכין לדעתו ועוד דאי בשם הלוה והמלוה צריכין להכיר שניהם ואכולה מלתא קמסהדי ומ"ש הוא דבכתובה א"צ להכיר שניהם דבריו תמוהין דמ"ש משט"ח דצריך להכיר גם המלוה ומכח שמא יכתוב ליתן בניסן ול נתן עד תשרי א"כ גם בכתובה שייך זה ועוד בכתובה יש עוד קפידא דאולי יוציא שטר הכתובה לומר שהוא אשתו בשקר ואולי לא ניחא לה בו ואפילו להוציא עליו לעז לא ניחא לה וכעין שכתבו הפוסקים קפידא כזו בטעם הכרת שם המלוה דלא ניחא לי' בזה מכ"ש באשה לכך ודאי על שם הבעל ואשה אכולה מלתא קמסהדי לכך הוי גט בשם לאה למותר מיהו אם כתב לא עיכב והיא מותרת לעלמא וח"ו לעורר על הגיטין וכו' ז"ז אין להאריך דברי ידידו הטרוד ועיין בטיב גיטן בשמות נשים ס"ק זיין באות מי"ם בשם מירוש מ"ש בשם מהרמ"ל כן ואף שמפקפק בט"ג שם בזה הודה דעביד הכי כשר ונדון דידן עדיף מהתם כיון דיש לה כתובה בשם מקום שהיתה שם וניכר לכל שנקראה שם כן והוי כידוע שיש לה שם במקום אחר ודאי הדין כן וכמ"ש לעיל. ושוב ראיתי דאתי לידי ספר הלכות קטנות וראיתי בו בה' גיטין אות כ"א בשם מהרח"ש שפעם נתן ד' גיטין מכח חומרא ואח"כ בסימן מי"ם הביא שבא אליו גט בג' גיטין מקונסטנטינא יע"ש: