אור ברסלב
חידושי אנשי שם שם סימן סה

חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

שם סימן סה

שם סימן סד

ס"ה ע"ד אשר שאל בגט שהי' שם הלידה שלו משה שלמה ומיום הולדו נקרא בפי כל שלמה וגם עלה לתורה בשם שלמה וגם בביתם לא הי' אחד שנקרא בשמו משה שלמה ונשתקע השם משה עד עתה וזה חמשה שנים אשר נשא אשה בק"ק הרומלוב וחותנו ג"כ שלמה שמו ע"כ אחר הנשואין התחילה אשתו לקראו בשמו משה שלמה ואולי יש מקצת ברומבלוב ג"כ שקורין אותו בשם משה שלמה והוא הי' בק"ק הרומבלוב ערך חמשה חדשים ושם עלה לתורה בשם משה שלמה כי התפלל עם חותנו בבהכ"נ אחת ומאז מיום הוולדו ועד עתה אינו חותם עצמו רק בשם שלמה ולאחר שנשתהה בעיר רומלוב ערך חמשה חדשים נולד קטטה בין הזוג והוצרך לכתת רגליו ולעקור משם והי' בכאן ערך שנה וחזרו כולם לקראו בשם שלמה לבד כאשר הורגלו מאז וכו' ועתה חמשה שנים אשר הי' בק"ק סטאביל נקרא ג"כ בשם שלמה לבד ועתה כשבא לביתו זה ערך ב' חדשים ג"כ קראו אותו בשם שלמה לבד והחתימה ג"כ בשם שלמה לבד וכעת נסע לק"ק הרומלב לגרש אשתו והרב המאה"ג דק"ק הרומלוב לאשר התפלל עמו בבהכ"נ ושמע קריאתו לתורה בשם משה שלמה סידר הגט רק בשם משה שלמה לבד ע"כ תוכן שאלתו:

תשובה הנה בראש אני אומר כי מה שסידר רו"מ גט שני בשם שלמה מחמת כי בקהלתם הוי רק כך שמו זה ודאי אינו וטעות הוא דהרי ידוע כי מקום נתינה עיקר ומקום כתיבה טפל ואם נקרא שם בפי כל בשם משה שלמה הי' לו לכתוב משה שלמה דמתקרי שלמה אבל אם גם שם אינו נקרא בפי כל הו"ל לכתוב שלמה דמתקרי משה שלמה אבל מה שהשמיטו לגמרי אינו נכון כלל: ובנדון גט הראשון הנה לטייל בזה אריכות אי אפשר שהנה כבר ראה רו"מ דברי הבית אפרים בזה בסי' פ"ה ופ"ו וצ"ב גם דברי הטיב גיטין בלקוטי שמות סעיף כ"א והנה בתשובתי מכבר הוכחתי היכי דבעינן ב' גיטין זה הוי רק לכתחלה אז נותנין כל גט אדעת' שינתן עוד גט אחר וכן הוי בדעת המסדר עכ"פ אם שאינו אומר כן בפירוש אבל אם נתן גט אחד בתחלה עד שהוא כשר ולא אסקי אדעתייהו שיצטרך עוד גט שני אין אומרים כיון דבעינן ב' גיטין ינתן עוד גט שני לא אמרינן כן רק כיון דניתן גט אחד שהוא לבדו כשר הוי בדיעבד ואין נותנין גט שני והוכחתי כן מלשון הב"י וא"כ ה"נ כיון דכבר ניתן גט אחד בשם משה שלמה וגם דהוי הוא שם הלידה גם נקרא לתורה בשם זה וגם בני ביתו קראוהו כך כשר בדיעבד ובזה יש לפרש דברי הרמ"א בס"ס קכ"ט שכתב דאם גרשה בשם הטפל לבד כשר ותמה הב"ש שם דבמחבר מבואר להיפוך ולפי הנ"ל יהי' א"ש דהש"ע מיירי דהי' הטפל מעולם טפל לכן ודאי דפסול אבל הרמ"א מיירי שהי' תחלה עיקר השם מלידה רק דאח"כ נעשה טפל אז בדיעבד כשר כיון דעכ"פ הי' עיקר תחלה וא"ש והנה גם מעלתו הבין כן מדברי האחרונים דכשר בכה"ג בדיעבד אלא שרו"מ רצה לחלק דכאן שנשתקע שם הלידה ואף דחזרו וקראוהו הוי רק מטעם שלא ידמו שמו כשם חותנו וא"כ הוי כשם אחר מחדש וכיון דהוא טפל ומיעוט לכן פסול בודאי כן תוכן כוונתו אבל באמת זה אינו דדבר שהי' כבר ונשתקע וחזר ונתעורר אמרינן דחוזר לראשונה ושם הראשון עליו ולא אמרינן פנים חדשות בא לכאן רק אם נתבטל ע"י מעשה אבל אם בלא מעשה נתבטל כשחוזר וניעור אמרינן דחזר לדין הראשון ועיין בברכות פ"ד דף נו"ן ע"ב גבי מה דאמר רבא ל"ש אלא דלא אקדמוהו הנך ואזמין עלייהו בדוכתייהו אבל אזמין עלייהו בדוכתייהו פרח זימון מנייהו כו' עד אלמא כיון דפלגוהו פרח טומאה מנייהו ה"נ כי אזמין עלייהו פרח זימון מנייהו יע"ש. מוכח להדיא דלא אמרינן פנים חדשות באו לכאן רק ע"י מעשה כגון דפלגוהו גבי מטה או בזימון אי אזמין עלייהו בדוכתייהו אבל אי לא אזמין עלייהו בדוכתייהו אף דיצאו לשוק וחזרו לא אמרינן דהוי קביעות חדש רק לקיבעא קמא הדר מכ"ש בזה דלא הוי שום מעשה רק דנשתקע ממילא בלי מעשה דאמרינן דחזר לראשונה ועיין בחק יעקב ה' פסח סימן תס"ח בשאלה בק"ק ווינא ובכל התשובות שהביא שם בענין פ"ח באו לכאן הוי הכל ע"י מעשה אבל בלי מעשה לא אמרינן פ"ח באו לכאן ונראה עוד ראי' ממ"ש בספ"ק דברכות הקורא לאברהם אברם עובר בעשה דכתיב ולא יקרא עוד שמך אברם ופריך א"ה ביעקב נמי ומשני ש"ה דאהדרי' קרא דכתיב ויאמר אלהים לישראל וגו' ויאמר יעקב יעקב מתיב ר' יוסי וכו' אתה ה' אלקים אשר בחרת באברם התם נביא הוא דקמסדר לשבחי' דרחמנא מה דהוי מעיקרא וכו' וקשה למה לדחוי' בזה ומה פריך נימא דבשלמא באברהם כיון דנשתקע שם אברם ולא נקרא בכל מקום רק אברהם לכן אף דפ"א בנחמי' אחר כמה מאות שנה קראו אברם עדיין הוי שם חדש והוי רק שם טפל לכן עובר בלאו אם אינו קוראו בשם העיקר אבל ביעקב דלא נשתקע שם יעקב ותיכף אהדרי' קרא לכן לא הוי יעקב שם טפל לכן אינו עובר בלאו ובע"כ מוכח דהיכי דחזר ונקרא נתעורר שם הראשון והוי גם הוא עיקר ולכן כיון דשם הלידה הוי אברם וכיון דחזר וקראו פ"א נתעורר שם הראשון והוי גם הוא עיקר כיון דהוי שם הלידה ולכך פריך מיעקב ומוכרח לתרץ דנביא הוא דקמסדר ודו"ק גם מכ"ש אם נכתב בכתובה שם משה שלמה וכבר הוכחתי בתשובה מכבר דשם שנכתב בכתובה לא נחשב נשתקע ולכן מכל הלין נראה דהגט כשר בדיעבד ודאי דלכתחלה לא יפה עשה המסדר בזה אבל בדיעבד הגט כשר כך. ז"ז אין להאריך מאפס הפנאי וטרדתי בענינים אחרים והנה מצאתי עוד ראי' לדין הנ"ל דזה לא נחשב שם חדש ממ"ש במכילתא הובא בעין יעקב פ' בא רמז סימן רי"ז וז"ל כיוצא בו דרש ולא נקרא עוד שמך אברם עבר שם הראשון ונתקיים שם השני וכו' כיוצא בו דרש לא יעקב יאמר עוד שמך נתקיים שם הראשון ושם השני נתוסף לו עכ"ל וקשה חדא מה קמ"ל בזה הרי המקראות מלאים מזה עצמו מספר שקראו בשם יעקב ומה קמ"ל בזה ועוד מנ"ל דבשעת אמירת הקב"ה לא יעקב יאמר עוד שמך דאז נתקיים שם הראשון והשני נוסף לו דלמא לעולם בשעה זו נעקר הראשון ונתקיים השני רק דאח"כ חזר הקב"ה ונתן לו שם חדש יעקב ובע"כ דחדא מתורצת בחברתה וזה גופו קמ"ל כיון דחזר ונקרא בשם יעקב לא אמרינן דשם חדש הוא ופ"ח באו לכאן רק אמרינן דחזר הראשון למקומו ונ"מ לענין גיטין לענין שם שנשתקע וחזר ונתעורר ונ"מ לדינא כמ"ש ומוכח כן מן המכילתא כדברינו ודוק. אאתיק כאן מ"ש בתשובה להרב החריף מו"ה הירש מ"ץ דק"ק הארחוב:

תוכן העניינים

חידושי אנשי שם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה