אור ברסלב
חידושי אנשי שם שם סימן כו

חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

שם סימן כו

שם סימן כה

כו הנה באשה שנקראת מעריסה בשם לאה ואח"כ נקראת לייצא ונשאלתי איך יש לכתוב והשבתי הנה בזה הדין כמו בשרה שארקא שכתב הב"ש באות ב' ואם נקראת מעריסה רק לאה א"צ לכתוב רק שם לאה אבל אם נקראת מעריסה שניהם אז יש לכתוב דמתקרייא לייצה ויכתוב בה"א כיון דיוצא משם לאה ובלא יו"ד אחר הצדיק ולכך יכתוב דמתקריא כיון דיוצא משם הקודש ואל ישגיחו במ"ש בספר טיב גיטן לייציא באלף וחירק אחר הצדיק דהוא מיירי משם אחר דאינו יוצא משם לאה רק נקראת בשם זה לבד וס"ל דהוי שם חול וגם משמע שם דמיירי אם המבטא הוי כך בחיר"ק אז כותבין בחירק ואם המבטא הוי בחירק ממילא ניכר דאינו יוצא משם לאה לכך כותבין באלף כיון דאין הנקודות שוין אינו משם לאה והוי שם בפ"ע לכך כותבין בחיר"ק ואלף אבל שם דידן לייצה נקראת הצדיק בסגול והוי הנקודות כמו לאה לכך יש לכתוב בה"א דיוצא משם הקודש וגם בלא יו"ד אחר הצדיק רק יכתבו לאה דמתקריא לייצה כנלפענ"ד נכון והשם יצלני משגיאות ומ"ש בשם לייצה דדומה בנקודת כמו לאה אף דלאה בתורה הוי האלף בקמץ וכאן לפי הנ"ל יהי' הצדיק בסגול זה לא תברא דידוע דבשמות גיטן העיקר במבטא תלוי לפי הברת בני אדם דעיקר הכוונה להיות ניכר לב"א מי המגרש והמתגרשת ולכך לפי הברת בני אדם הוי גם שם לאה נראה כאלו נדבר בסגו"ל כי אין מדגישין הקמץ ולכך במבטא נראה כאלו הנקודות שוין וגם בשרה ושארקא כתבו דהנקודות שוין והרי שרה נאמר בתורה בקמץ ושארקא נאמר במבטא הקוף בסגול לפי הברתינו ובע"כ כדברינו הנ"ל דגם שרה אין אנו דוחקין הקמץ בהרי' וז"ב לפענ"ד:

והנה מ"ש לעיל דאם נקראת מעריסה בשם שניהם יכתבו לאה דמתקריא לייצה הנה קצרתי ואין כוונתי אם נקראת בשניהם יחד אין לכתוב דמתקריא ביניהם אך כוונתי דנקראת מעריסה פעם כך ופעם כך כגון שנתנו לה בעריסה שם ליצא ואח"כ קורין אותה לפעמים בשם לאה ופעמים בשם לייצה אז יש לכתוב שם לאה אף שאינו מעריסה ממש יש להקדימו כיון דהוא שם הקודש ושם ליצה נמי נגזר משם לאה לפעמים לכך יש להקדים שם לאה ואף דהב"ש כתב דאין דורשין השמות היינו לשנות השם ממש אבל לענין הקדימה בזה אין קפידא כ"כ איזה נקדים בזה יש לדרוש השמות ובפרט דהב"ש מיירי משאר שמות אשר אין דומין כ"כ לשם לאה אבל לייצה הוא כמעט שוה לשם לאה יש לתלותו בלאה ויש להקדים שם לאה גם אם אין ידוע אם הוי שם העריסה לאה או ליצה יש לכתוב לאה דמתקריא ליצה וכן כתב בטיב גיטן בשם לאה בעצמו בשם לאלה ובכמה דוכתא והנה מ"ש לעיל דיש לכתוב ליצה בהא ודאי נכון הוא אך מ"ש דיש לכתוב בלא יו"ד אחר הצדיק וכוונתי הי' דאין לחוש שלא יהי' ניכר הברת הצדיק כל כך בעומק אם יהי' בלא יו"ד דדוקא אם הוי באלף אחר הצדיק אז אין ניכר בעומק הברת הצדיק רק ביו"ד אחרי' אבל אם נכתב ה"א אחר הצדיק אף בלא יו"ד ניכר הברת הצדיק בעומק ולא בעי יו"ד אך כיון דראיתי בטיב גיטן בשמות הנשים אות שי"ן דשם שרציה דשם הסכים גם הוא בהא בסוף כיון דהוי משם שרה ואעפ"כ כתב לכתוב ביו"ד אחר הצדי ושם אינו בחירק ואעפ"כ יכתוב יו"ד א"כ גם בליצה אף דנכתב בה"א בסוף יש לכתוב ביו"ד אחר הצדי לכך הנני מבטל דעתי בזה נגד הטיב גיטן ויכתוב ליציה ביוד וה"א ומ"ש לעיל בליציה לכתוב בשני יודי"ן נמשכתי אחר הטיב גיטן שכתוב בו כן ובאמת הדרנא בי שט"ס הוא בי' יותר נוספת וכן כתבתי אני בעצמי בפנים באות למ"ד בשם לייקו דנכתב כב"ש בשני יודי"ן וכתבתי דהוא ט"ס או שם אחר הוא בפתח אחר הלמ"ד אבל בשם ליקא הנהוג בינינו יש לכתוב בחד יו"ד ואלף בסוף או ה"א ייע"ש לעיל וא"כ ה"נ בזה יש לכתוב ליציה בחד יוד אחר הלמ"ד וחד יו"ד אחר הצדי ובה"א בסוף. וזה אם נקראת מעריסה פעמים כך ופעמים כך או דא"י שם העריסה אבל אם ידוע שם העריסה רק לאה יכתוב רק שם לאה כנ"ל וז"ב לפענ"ד:

תוכן העניינים

חידושי אנשי שם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה