אור ברסלב
חידושי אנשי שם שם סימן כה

חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

שם סימן כה

שם סימן כד

כה. בסעיף יו"ד יוסף בן שמעון ששינה וכתב יוסף בן שמואל פסול וכו' אעתיק מ"ש בתשובה לק"ק טרעביוולא ע"ד אשר שאל מה שאירע בקהלתו באחד שבא ממקום אחר וגירש את אשתו בקהלתכם והיא ג"כ ממקום אחר ושאלו אותו ע"ש אביו וגם עוד אחד הי' עמו ושאלו אותו כמה פעמים והשיבו שהי' שם אביו מנחם הכהן ונקרא בפי כל נאחאלע ומאחר שהי' קצת ספק אין לכתוב שם נאחאלע יען שאינו מורגל השם כזה ולא נמצא בב"ש בשמות הגם שנמצא בכינוי מנלי או מנלא שהוא ג"כ כינוי למנחם וכפי הנראה מב"ש בכמה מקומות בס"ש שלתנועת הפתח א"צ לכתוב א' שמורה על הפתח אך קשה מאוד לדמות מלתא למלתא בענינים הללו ע"כ הסכימו לכתוב שם העיקר ולא שם היוצא ממנו וגם בלא זה א"צ לכתוב שם דנערות וגעגוע כמ"ש בסימן קכ"ט סעיף ט"ו גבי יצחק חקין וכהנה גם אין לשם כינוי הזה שם קודש אחר ואף דלשם הקודש הזה יש כנוי אחר הוא מנלא בכ"ז במקום הנ"ל לא נמצא גם שיהי' כהן כזה אח"כ נודע ששם אבי המגרש הי' בעלייתו לתורה וחתימתו הי' מנחם צבי ולא נודע אם נעלם זאת מהמגרש ודעימי' אך יהי' איך שיהי' עתה רוצה הרבה מעות מן האשה ע"כ לשון שאלתו וע"ז האריך רו"מ לחפש צדדי היתר לאשה זאת:

תשובה. הנה בראש מ"ש בלשונו דאף שיש לשם הקודש הזה כנוי אחר מנלי בכ"ז במקום הזה לא נמצא שיהי' כהן הנה דברים הללו אין להם שחר והבנה דמה שכיש לשם הקודש כינוי אחר צריך לכתוב הכינוי אינו מכח דניחוש לשני יוסף ב"ש בעיר אחת שיועיל בזה סימן כהן רק הכוונה כך דמה דאם הכינוי יוצא משם הקודש א"צ לכתוב הכינוי היינו מטעם דכשם אחד דיינינן כיון דיוצא זה מזה ולכך תינח אם אינן נפרדים בשום אופן אז נחשבו לשם אחד אבל אם יש לכינוי זה שם קודש אחר או לשם הקודש הזה כינוי אחר אז לא נחשבו לאחדים רק דינן כשני שמות נפרדים ודינן כשאר שני שמות דצריך לכתוב שניהם ולכך בודאי שלא כדין עשו והי' צריך לכתוב שם נאחאלא ובפרט דיותר מסתבר דשייך שם נאחאלע לשם נחמן והוא שם געגועין משם נחמן או נח ויותר קרוב הוא לשם נח מלשם מנחם וא"כ שלכינוי זה שם קודש אחר ובודאי הוי צריך לכתוב הכינוי מיהו מצד זה לא הוי קפידא בדעבד שכבר מפורש אומר בש"ע דאם לא הזכיר שם אבי האיש והאשה בגט כשר וכתב הרמ"א דמכ"ש אם כתב שמו ולא שם הכינוי שלו שהוא כשר אך עיקר החשש בזה הוא מה דהוי חתימתו ועלייתו לתורה בשם מנחם צבי והמה כתבו רק מנחם לבד דא הוא עקא. והנה רו"מ רצה לצדד בזה היתר וכאשר אבאר והנה מתחלה נביא דברי הפוסקים ודעתם אם לא כתב שם אבי האשה ואבי האיש אם בטל מן התורה או רק מדרבנן דדעת כמה פוסקים דמן התורה אינו גט ודעת המרדכי בשם רבינו יואל דאינו רק דרבנן ותמהו עליו מן הש"ס פ"ב דגיטן דף כ' דקאמר שם בההוא גברא דעל לבי כנשתא שקל ס"ת וכו' עד למה ניחוש לה וכו' וכ"ת ניחוש דלמא אקדים זוזא לספרא מעיקרא הא בעינן שינה שמו ושמה וכו' א"כ מוכח מזה דמן התורה אינו גט וכבר מלתי אמורה בזה בתשובתי ליישב זה בכמה אנפי וכעת עוד לאלוקי מילין בזה דהנה מריש הוי קשה לי למ"ל לטעם זה דבעינן שמו ושמה בלא זה למה ניחוש לדלמא אקדים פשוטי לספרי הרי מפורש במשנה ב"ב דף קס"ז דכותבין גט לאיש אע"פ שאין אשתו עמו והקשו שם בתוספת ליחוש לדלמא כתב ליתן בניסן ולא נתן עד תשרי ותרצו דלא מקדים פורענותי' לנפשי' וקיי"ל כן בש"ע וא"כ קשה כאן מכ"ש דלא חזינן ריעותא כלל מה"ת ניחוש דקא קדים פשוטי לספרי לכוין לשמו ולשם גירושין הרי לא מקדים אינש פורעניות לנפשי' וצריך לומר דדוקא לכתוב גט ביחוד רק לשם גט ואינו ראוי לד"א בזה לא מקדים פורעניות לנפשי' אבל היכי דבאמת כותב ס"ת א"כ נצרך לו לס"ת רק שמבקש לכוין גם לשם גירושין אם יצטרך לו בזה לא נחשב מקדים פורעניות לנפשי' כיון דנצרך לו בלא"ה לס"ת אך לפ"ז א"ש דתינח אם היתה מגורשת בנתינה זו לגמרי אז הוי חיישינן דאקדים פשיטי לספרי ומתחלה לא נחשב מקדים פורעניות לנפשי' כיון דהוי גם לס"ת ועתה בנתינה זו לא נחשב מקדים פורעניות לנפשי' דבאמת תתגרש לגמרי אבל כיון דבעינן שמו ושמה ובלא"ה עכ"פ גם מדרבנן לא הוי גט א"כ נהי דמן התורה הוי גט מ"מ אכתי אגידא בי' מדרבנן וצריכה גט אחר מ"מ א"כ שוב אנן סהדי דאין בנתינה זו מעשה גירושין דלא מקדים אינש פורעניות לנפשי' ובודאי לא כיון אלא להשטאה ובשלמא היכי דחזינן שגרשה בגט שכשר מן החורה ואינו פסול רק דרבנן חזינן שהוא הקדים פורעניות לנפשי' אבל היכי דאפשר לומר דמן התורה אינו גט רק דניחוש לספק או ליעשה איזה טצדקי שיהי' גט מן התורה בזה ראוי לומר כיון דסוף סוף מדרבנן ודאי לא יהי' גט לכך אנן סהדי דאף מן התורה לא הוי גט ולא כיון בנתינה זו רק להשטאה מכח דלא מקדים אינש פורעניות לנפשי' וא"ש. הן אמת דיש לעיין לפי דברינו הנ"ל דא"כ אם כיון גם לשם ס"ת א"כ איך אח"כ מגרש לה בי' הרי נכתב לשם ס"ת וא"כ נצטרך לומר מטעם ברירה וקשה הרי קיי"ל אין ברירה ומהו פריך הש"ס ממ"נ אם ניחוש דכיון רק לשם גירושין הרי לא מקדים אינש פורעניות לנפשי' ואם נאמר דכיון גם לשם ס"ת א"כ איך מגרש בו אח"כ כיון דלא נכתב לשם גירושין בלבד ובע"כ לומר דכוונתו הוי דכתבו לשם ס"ת ואם יצטרך לגרש בו יגרש בו א"כ יפול בדיני ברירה ואנן קיי"ל דא"ב ולמה ניחוש לה ואין כאן מקום להאריך וכתבתיו רק מה שרעיוני על משכבי סלוקו בעת הרהורי בזה, והנה להלכה ודאי העיקר כרוב הפוסקים דס"ל דבטל לגמרי מן התורה אך בחסרון שם אבי האיש והאשה בגט העלה הב"י והאחרונים להכשיר והנו"ב בתשובה מה"ת סימן קי"ג הקשה דברי תשובת הרא"ש אהדדי דבכלל מ"ה סימן כ"ז כתב דטוב להזכיר שם אבי האיש והאשה כדי לברר הדבר וכו' ואם לא הזכיר רק שמה בגט כשר ובסימן מ"ה הביא שאלה בגט שהובא מארץ מרחק ולא כתב בו שם אבי האשה רק הכינויין כשר מכח דכתב חניכתו וחניכתה כשר ומשמע הא בלא"ה הי' פסול ונדחק לחלק בין אם ניתן הגט מידו לידה או ע"י שליח ולדעתי אין התחלה לקושייתו דכוונת הרא"ש דהוי ס"ד דזה גרע דזה נחשב שינוי כיון שלא כתב עיקר השם רק החניכה יאמרו דזה אחר הוא ואף דחסר כשר בשם אביהם שינוי פוסל דיאמרו דזה אחר הוא מדלא כתבו עיקר השם לכך מוכיח מן המשנה דכתב חניכתו וחניכתה כשר א"כ בע"כ מוכח דאין זה שינוי דאל"כ לא הי' כשר בו וא"כ מזה יהי' נפשט ספקו של רו"מ אם בכה"ג נחשב חסרון או שינוי ולפמ"ש יהי' מוכח מן הרא"ש דזה נחשב שינוי ואף לדעת הנו"ב בתשובה דדמי להו אהדדי ונדחק בע"א ולא תירוץ כן בע"כ דמשמע לי' דבכה"ג לא נחשב שינוי רק חסרון נראה דהיינו בשם וחניכה דאינו נקרא בשניהם יחד אבל אם נקרא בשני השמות יחד ודאי נראה דהוי שינוי ומה דפשיטא לי כן היינו דודאי לענין לבטל הגט מן התורה יש לדון בזה ולומר היכי דנקרא בשני שמות יחד וכתב רק אחד הוי חסרון ולא שינה אבל כיון דבשם אביו ואבי' ודאי דאינו בטל מן התורה רק עיקר הפסול בשינוי הוי מכח גזרה שיאמרו אין זה המגרש כמ"ש הב"ש בזה א"כ ודאי בנקרא בשניהם יחד וכאן נכתב אחד מהם אין מדרך לעשות כן ודאי יש לחוש שיאמרו מדלא כתב שניהם יחד ודאי אין זה המגרש ומה דמיון זה לחסרון בשלמא בחסרון לא יאמרו דיהי' מי שיהי' בע"כ דיש לו אב ולמה לא פרטו שם אביו לכך אין זה ראי' על השינוי לומר אחר הוא אבל בכתב שם אחד מהם בשלמא בחניכה כיון דלא נקרא בשניהם יחד דרך הוא לפעמים להזכיר אחד לכך לא יטעו מזה לומר דאחר הוא אבל בנקרא בשניהם יחד ואין דרך להפריד ביניהם ודאי בנכתב אחד יש לחוש שיאמר' אחר הוא לכך דינו בזה כשינה ובפרט בשם אבי המגרש דבלא"ה חוכך הנו"ב להחמיר בזה אף בחסרון שם אבי' ועוד יש לחוש בזה לדעת הרשב"א שהבאתי בתשובתי מכבר מ"ש בסימן תקצ"ח הובא בב"ש בכתב שם בן אברהם על המחק דפסול מכח כיון דכתב בן אברהם היינו שמו והוי כנכתב שמ' על המחק יע"ש וכתבנו שם בתשובה דראה זה סברא חדשה ולפ"ז המכשירין בשינה בשם אביו ושם אבי' היינו בשינה בחניכה דאז נחשב השינוי בשם אביו אבל אם הוי השינוי בגוף השם נחשב כשינוי בשמו והיינו כנ"ד דכתב בן מנחם וכיון דכתב בן מנחם היינו שמו והרי הוא נקרא בן מנחם צבי והוי כשינוי בשמו דפסול או בטל לכ"ע:

וגם מ"ש רו"מ בשם מהראנ"ח הובא בנטע שעשועים סימן ע"ב דאם הזכיר אחד משני שמות הוי כחסר ולא כשינוי וכאלו לא נכתב כלל הנה ספר מהראנ"ח אינו בידי אך בנטע שעשועים ראיתי ואין משם ראי' חדא דהוא לא נחית שם לכך כלל ולא מיירי שם מדבר שחסרונו כשר רק שינוי פוסל בו רק שם מיירי משם המגרש ומגרשת בעצמן בדבר שגם חסרון פוסל בו לכך נקט מלתא דפסיקא דעכ"פ חסרון ודאי הוי והוי כלא נכתב כלל ולא בא רק לאפוקי מלומר דכיון דזכר שם אחד די והוי כתיבת שמו ע"ז כתב דק"א ולאפוקי מדעת מכתב מאליהו דס"ל דיוצא בשם אחד לכך כתב דעכ"פ חסרון ודאי הוי ואם נחשב שינוי מכ"ש דפסול ויש בכלל מאתיים מנה גם הוא מיירי שם דלא נקרא שניהם יחד רק דאתחזק בהך שמא גם במקום הכתיבה ומ"מ זה נקרא בפ"ע וזה בפ"ע לכך בזה כתב דהוי חסרון וכאלו לא נכתב כלל דמי אבל נקרא בשניהם יחד ממש נראה אם כתב רק אחד מהם ודאי נחשב שינוי לענין דיש בזה גזרה דרבנן שיאמרו אחר הוא:

גם מ"ש דשם מנחם הוי אחד עם שם נאחאלע והוי כחניכה שהכל קורין בו אין נראה כלל דל"מ בנדון דידן דיש למנחם שם הקודש אחר ודאי לא נחשב שם מנחם כשם נאחאלע אף גם בעלמא אין נראה כן דלענין חניכה דהכל קורין בו בעינן שיהי' נכתב בלשון שנקרא בפי העולם ממש וע"כ לא מהני שם שבא ע"י געגוע וקטנות לומר דאחד הוא עם עיקר השם רק להפקיע א"ע שלא יופסל מכח חסרון עצמו שלא זכר שם דקטנות בזה אמרינן דלא נחשב חסרון דנחשב בזה כגוף השם והיינו שהרואה אם ירגיש על חסרונו יבין מדעתו דלכך לא נכתב דהוא אחד עם עיקר השם אבל היכי דיש פסול בלא"ה מכח חסרון איזה שם ממש מצד אחר לסמוך ע"ז לומר דשם הקודש הוי כשם החניכה והוי כחניכה שהכל קורין בו זה ודאי לא אסיק הרואה דעתי' רק יאמר אם רצה הכותב לסמוך ע"ש שהכל קורין בו הי' לו לכתוב כשם שנקרא ממש בפי העולם ואם לא כתב רק מנחם בע"כ דהוא רצה לכתוב שם הקודש וחתימתו ועלייתו לתורה א"כ הו"ל לכתוב גם צבי כמו שחותם ונקרא לכך ודאי אחר הוא כן נראה לי ברור ואף אם ימצא באיזה אחרון להיפוך אין דעתי נוחה בזה ואיני מסכים לזה בשום אופן לסמוך על סברא זו לקולא באיסור א"א בפרט לפמ"ש בשם הרשב"א דיש מקום לדין בזה דהוי בכלל שינוי שמו:

והנה אם כי כבר כתבנו לעיל דמסברא נראה דזה הוי שינוי נראה להוסיף עוד ראי' לזה מדברי התוס' דף כ' ד"ה הא בעינן שמו ושמה וכו' שכתבו בסוף דבריהם אלא אומר ר"י דלא מיירי משינה שמו ממש דא"כ הו"ל למנקט לא כתבו כלל דפסול לר"מ דמתניתן דהתם ר"מ היא כדאמרינן התם והו"ל רבותא טפי אלא שינה שמו היינו דגליל ביהודא והשתא קאמר שפיר הא בעינן שמו ושמה וליכא וכ"ש בלא כתבו כלל דפסול עכ"ל וכן כתבו לקמן דף פ' כן לא ששינה ממש אלא שיש לעיר הזאת ב"ש בב' מקומות וקשה למ"ל לדוחקא דיש לו ב' שמות בב' מקומות וכן לומר דכתב שם גליל ביהודה הו"ל לפרש כפשוטו דהו"ל ב' שמות במקום אחד וכתב רק שם אחד ואם איתא דזה נקרא רק חסרון הו"ל רבותא טפי דלא מבעי' חסר כלל פסל אלא אפי' חסר שם אחד נמי פסול ובע"כ דס"ל להתוס' דזה אין עליו תורת חסרון רק שינה ממש וא"כ עדיין קשה לאשמעינן רבותא טפי דאפילו חסר שמו כללי פסול מכ"ש בשינה וגם מזה לא הוי שוב פריך הש"ס בדף כ' דחסרון שמם פסול ובע"כ דמיירי רק משמות שיש לו בשני מקומות וזה שפיר הוי רק חסרון ועדיף חסרון בכולו וזה ראי' ברורה לפענ"ד דזה הוי שינוי ממש ולכאורה הי' אפשר להוכיח להיפוך ממ"ש בש"ס דף פ' ע"ב אר"א אמר רב זו דברי ר"מ אבל חכמים אומרים הולד כשר ומודים חכמים לר"מ בשינה שמו ושמה וכו' דהולד ממזר אר"א אף אנן נמי תנינא שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה תצא מזה ומזה וכו' הא מאן קתני לה אלימא ר"מ לערבינהו ולתנינהו אלא לאו רבנן ש"מ עכ"ל הש"ס וקשה מנ"ל לסייע להך מתניתן דלמא שאני ושאני דרב דקאמר מודים חכמים לר"מ בע"כ מיירי בכתב שם דגליל ביהודא כפירוש התוס' דהרי דומיא דכתב לשם מלכות שאינה הוגנת דפליגי ר"מ ורבנן והיינו דכתב בבבל שם מלכות מדי כפירוש רשי' שם והוי דומיא דשם דגליל ביהודא דהרי דומיא מה דפליגי קאמר דמודים וא"כ בע"כ מה דקאמר דמודים היינו נמי כתב שם גליל ביהודא וא"כ קשה דלמא בכה"ג באמת פליגי רבנן כיון דהוי רק כחסר שמו י"ל דלעולם גם בזה כשר לרבנן והמשנה דאתיא ככ"ע היינו ביש לו ב' שמות במקום אחד וכתב רק אחד דזה הוי שינה ממש לכך פסלי רבנן ולכך מה"ט גופו לא ערבונהו דאז הוי מפרשינן דדומיא דמלכות שאינה הוגנת מיירי ובכתב שם דגליל ביהודא ובאמת בזה מכשרו רבנן לכך נקטו בפ"ע ומיירי בהי' לו ב"ש במ"א וכתב אחד דהוי שינה ממש אלא ודאי מוכח דאף בכה"ג לא נחשב שינה רק חסרון ואין חילוק בין זה לזה שלא כדברינו אך באמת כד דייקינן הא ליתא דא"כ אכתי תקשה להס"ד די"ל דרבנן מכשרו בכה"ג א"כ י"ל דלא פסלו רק בשינה ממש א"כ מנ"ל מן המשנה דלמא המשנה מיירי בשינה ממש שכתב שמו שלא נקרא כלל ובע"כ דכוונת הש"ס כך דאי מיירי המשנה כה"ג אבל בשינה וכתב שם גליל ביהודא פליגי א"כ עכ"פ לר"מ ודאי דבטל דלא גרע משם מלכות שאינה הוגנת א"כ אכתי הו"ל לערבינהו ולתנינהו דלר"מ פסול ובטל גם בשינה בהך ואח"כ לאשמעינן דבשינה ממש אף לרבנן בטל ולא נקט זה בין הני דלר"מ בטל בע"כ דבאמת סיפא מיירי כה"ג בכתב שם דגליל ביהודא ולכ"ע בטל הוא וליכא פלוגתא בהא ודו"ק:

ולפ"ז כיון דאין לנו סתירה להיפוך נתחזק ראיותינו דזה הוי שינוי ממש אם נקרא בשניהם יחד וכתב אחד ומוכח לפ"ז יותר דאף מדין תורה הוי שינוי ובטל ולא מכח גזרה לבד שיאמרו אחר הוא כמ"ש תחלה ומ"ש רו"מ בשם הג"פ סימן קכ"ט בשם מהריב"ל בספק אם הוי שינוי או חסרון בשם אביו כשר וע"ז נסתייע רו"מ לנ"ד הנה המהריב"ל נמשך לדעת הסוברים דפשיטא להו דחסרון בשם אבי המגרש דכשר לכך היקל גם בספק אם הוי שינוי דהוי חסרון אחד בדרבנן אבל לפי מה שהעיר הנו"ב די"ל באבי המגרש אף חסרון פוסל וגם אני הבאתי לעיל בשם הרשב"א דיש לדון בזה בשם עצמו כיון דכתב בן אברהם היינו שמו א"כ נהי דיש מקילין להיפוך עכ"פ אם הוי ספק עוד אם זה חסרון או שינוי הוי ס"ס דלמא חסרון בשם אביו פסול ואת"ל דכשר דלמא זה הוי שינוי וס"ס אף בדרבנן להחמיר ומכ"ש לפי מה שהוכחנו דהוי ודאי שינוי וגם כאן יש שינוי בתרתי דנחסר כאן ב' שמות דגם שם נאחאלע הו"ל לכותבו כיון דיש לשם הקודש כינוי אחר ובזה ודאי לא נחשב שם מנחם כחנוכה שהכל קורין בו וזה א"צ לפנים דהיכי דיש לשם הקודש כינוי אחר דלא נחשב זכרון שם הקודש כחניכא דהכל קורין בו לכך נראה דאשה זו אסורה להנשא עד שתשיג גט שנית ומן השמים ירחמו עלי' והבעל ודאי אסור לישא אחרת ג"כ כנלפענ"ד נכון וברור: ובענין כתיבת שם נאחאלע נראה דהו"ל לכתוב כך נחלא בלי שום אלף באמצע ואף שהוא חותם באלף הוי בטעות והלמ"ד אם נקרא בקמץ יש לכתבו באלף בסוף ואם בסגול הלמ"ד יש לכתבו ביו"ד בסוף כמו מגלי או מנלא ויש לכתוב בו מנחם צבי דמתקרי נחלא כיון דיוצא משם הקודש שייך דמתקרי ובפרט אם יכתוב המכונה יש קפידא לדעת הב"ש גבי משה ליב שס"ל דהמכונה קאי על השם והרי נחלא הוי כינוי לשם מנחם לא לצבי ונצטרך לסמוך על דעת הנו"ב דהמכונה קאי על האדם ולמה נכנוס לספקות טפי עדיף לכתוב דמתקרי ואז אין קפידא ובפרט דבדעבד אם כתב דמתקרי במקום המכונה נמי כשר ואם לא ירצו לעשות כך אז מוכרחין להקדים נחלא ואח"כ לכתוב דמתקרי מנחם צבי וגם בזה אין חשש ופקפוק במקום הצורך כנלפענ"ד בזה והמקום יצלנו משגיאות ויורנו בתורתו נפלאות דברי ידידו נצח:

תוכן העניינים

חידושי אנשי שם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה