חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
שם סימן יח
יח ע"ד אשר שאל מכ"ת בנדון האשה דשם העריסה הי' רבקה ואח"כ נקראת בפי העולם ריבה אם יש לכתוב בגט המכונה ריבה או דמתקריא ריבה הנה רו"מ ראה ב"ס טיב גיטן רק בשמות אנשים סמ"ך ולא ראה באות ריש בשמות נשים בשם ריבה ממש שכ' שם דיש לכתוב המכונה ריבה והנה לכאורה הדין כדברין דק"ו הוא משם שארקה דהרי בשם שארקה אף הב"ש מודה דיש לכתוב בה"א שהוא קיצור השם ואעפ"כ כתב דיש לכתוב המכונה כמ"ש בשמות נשים אות סמך בשם סאי' ובאות ב' בשמות נשים מכ"ש בשם ריבה דדעת הב"ש לכתוב בא' וא"כ אינו נוטה כ"כ לשמות הקודש מכ"ש דיש לכתוב המכונה מיהו לפי האמת דעתי נוטה לדעת כ"ת דיש לכתוב דמתקריא דהוי בזה ס"ס דלמא הלכה כדעת המ"ש דהיכי דנגזר משם הקודש יש לכתוב דמתקריא ואת"ל כדעת הב"ש דאין כותבין בזה דמתקריא דלמא הוא עצמו שם הקודש וגם כל היכי דהוי ס' כותבין דמתקריא דבזה ודאי יוצא ידי הכל דאף אם צריך לכתוב המכונה אם כתב דמתקריא כשר משא"כ להיפוך אם צריך לכתוב דמתקריא וכתב המכונה פסול לכך נראה דיש לכתוב בזה דמתקריא ואין בזה בית מיחוש כלל ואין כאן מקום להאריך:
ובנדון שאלתו השני' באחד שכתב גט לאשתו ושלחו עי' שליח למקום אחר ומסרו לשליח במקום הכתיבה להוליכו לאשתו והבעל הלך לדרכו ונשתהה השליח איזה ימים במקום הכתיבה ואח"כ באתה האשה למקום הכתיבה ומסר לה השליח שם הגט ושאל מכ"ת היות כי לא נכתב בגט העומדת היום ובאמת ניתן הגט במקום הכתיבה אם יש חשש פסול מחמת מניעת תיבת העומדת היום. הנה בזה אני קורא עליו לא יאונה לצדיק כל און במה שעוררני בזה כי ודאי מצד מניעת תיבות העומדת היום אין בית מיחוש וס' כלל דעיקר בשעת כתיבה תליא דהרי העדים מעידין על יום כתיבתן וחתימתן ואז לא הי' עומדת היום שם וגם אף אם האשה במקום כתיבה וחתימה בדעבד אם כבר ניתן הגט ולא נכתב בו העומדת היום אין בזה בית מיחוש. אך כאן יש מבוכה גדולה אחרת מצד מוקדם כיון דלא נמסר ביום הכתיבה דהנה בפ"ב דגיטן דף י"ח פריך הש"ס גיטן הבאים ממדה"י מאי איכא למימר ומשני הני קלא אית להו והנה בזה יש ב' שיטות דכת אחת ס"ל דכל גט שנמסר ביום שנכתב קלא אית לי' ולאו דוקא ע"י שליח וכת אחרת ס"ל דדוקא גט הבא ממדה"י ע"י שליח קלא אית לי' והנה בכוונת שיטה י"ל בו ב' כוונת או הכוונה דוקא משום שבא ממקום למקום וגם ע"י שליח קלא אית לי' אבל אם ניתן באותו מקום אף ע"י שליח לית לי' קלא או הכוונה כיון דניתן ע"י ולא ע"י הבעל קלא אית לי' ונ"מ אם ניתן במקום הכתיבה ע"י שליח אם כשר או לא ומצאתי בהרא"ש פ"ב דגיטן בסוגיא דנכתב ביום אות ה' ד"ה אי נמי שכתב וז"ל לפי שיש קול להליכת השליח ולביאתו לפיכך ביש לו קול מידע ידעו זמן המסירה וכ"כ הטור בסימן קכ"ז לשון זה ממש וכ"כ השלטי גבורים לשון זה וא"כ בזה מבואר דלשיטה זו לא הוי הקול רק ממקום למקום שיש קול להליכת השליח ממקומו וביאתו למקום הגט אבל למסרו במקומו ע"י שליח הוי ליה דין מוקדם ופסול והנה אנן נמשכין אחר שיטה זו וכמו דפסקינן בש"ע דגט שלא נכתב בזמנו אין לו תקנה אלא שיש ליתנו ביד השליח א"כ קיי"ל דלא הוי הקול רק ע"י שליח וא"כ בעינן נמי שיוליכנו השליח ממקום למקום ולא שיתנו לה באותו מקום ולכן הגט הזה נמסר לאשה במקום הכתיבה שלא בזמנו הוא פסול ויראו לרדוף אחר הבעל ויתן גט אחר ולא יכנס בפרצה דחוקה בלי מכשול ח"ו זולת אם יהי' מקום עגון ולא יהי' אפשר בגט אחר ימחול להודיעני ובעזה"י אשימה עיני בו לעיין לתקנת עגונת וברוך השם אשר מנעוהו מבא בדבר מכשול וכעת אין מקום להאריך בזה ואף מאפס הפנאי והנה במ"ש לעיל דאם לא כתוב תיבת העומדת היום כשר כ"כ מסברא ואח"ז ראיתי שכ"כ בתשובת בית אפרים סימן ק' והביא כן בשם הג"פ והרלב"ח ותומת ישרים וכוונתי לדעתם בכך וכ"כ בתשובות מאיר נתיבים עיי"ש וראיתי לבאר אם אין הבעל לפנינו ליתן גט מחדש אם יש תקנה שתחזור האשה הגט להשליח ויחזור ויתן לה במקום אחר או לא אם נימא בזה כבר עשה שליח שליחותו ואין בידו להיות שליח מחדש או נימא כיון דעשה שלא כדין והוי גט מוקדם ופסול עדיין לא עשה שליחותו ויש בידו לחזור וליתן לה מחדש. והנה בסימן קכ"ג מפורש בב"ש סק"א דאפילו נפסל הגט בפסול דרבנן נמי לא עשו שליחותן ויכולין לכתוב אחר ודוקא מכח חומרא בעלמא נחשב עשו שליחותן אבל היכי שהוא פסול אפי' מדרבנן נחשב לא עשו שליחותן וא"כ ה"ה בשליח אם שינה בפסול דרבנן לא עשו שליחותן ונהי דבזה יש דעות וקצת פוסקים ס"ל דכל גט שלא נמסר ביום הכתיבה קלא אית לי' והוי כשר אף שלא ע"י שליח וא"כ לדידהו כשר הגט מ"מ בכה"ג יש ממ"נ אם כהני פוסקים דכשר הגט בכה"ג א"כ נכשר במסירה ראשונה ולהפוסלין הוי פסול ממש דרבנן וא"כ לא עשו שליחותו ויש יכולת בידו ליקח מידו וליתנו לה מחדש במקום אחר אך כד דייקינן יש לעיין בזה כיון דלדידן הוי ס"ס דפלוגתא והוי ס' מוקדם והמשל"מ הל' אישות פ"ז הלכה כ' נסתפק בשלח שליח לקדש לו אשה וקדשה קדושי ספק אם מקודשת א"כ משמע דספק קידושין לא מקרי שינה בשליחותו וא"כ היכי דשלח שליח וגרשה גרושי ספק דהוי ספק גרושין נמי לא מקרי שינה בשליחות וא"כ אינו דומה לסימן קכ"ג הנ"ל דשם הוי ודאי פסול דרבנן ולכן נחשב עשו שליחותן אבל כאן דהוי רק ס' גט לדינא וא"כ י"ל אולי הלכה כדעת הפוסקים דנחשב מוקדם ופסול הוא ומ"מ עשה שליחותו כיון דאנן לא ידעינן הלכה כמאן והוי לנו ספק גירושין ונחשב עשה שליחותו כן יש לכאורה לצדד בזה אך יש לחלק בין קדושין לגרושין דבקדושין י"ל דניחא לי' אף בספק כיון דתחלה הוי הברירה בידה למאן בו וכעת אגידא בי' וצריכה ממנו גט והברירה בידו שלא ליתן לה הגט וא"כ תהי' מכרחת לקבל ממנו קדושי ודאי להנשא לו וגם מסתמא לא תקבל עוד קדושין מאחר דמה הנאה לה מזה ולכן אף קדושי ספק הוי קיום השליחות ואינו שינוי בשליחות אבל בגירושין מה הרווחה יש לו בגרושי ספק יותר מאם לא נתגרשה כלל ולכך בזה ודאי דגרושי ספק הוי שינוי בשליחות ותדע דהרי אף בקדושי דרבנן נסתפק המש"למ אם לא הוי שינוי ובסימן קכ"ג מפורש דאם הגט פסול אפי' רק מדרבנן הוי שינוי אף דכשר מן התורה ומכ"ש דראוי לומר להיפוך דהיכי דהוי מן התורה רק מדרבנן דהוי שינוי ובע"כ קדושין מגרושין ולכך נראה עיקר דמותר ליטלו ממנו ולחזור וליתן לה במקום אחר וז"ב ונכון לפענ"ד שוב הגיד לי הגאון מוהר"י אבדק"ק לבוב שבכה"ג על אה"ע מסתפק בדין הנ"ל אם ניתן במקום הכתיבה ע"י שליח עי"ש ולא הרגיש בדברי הרא"ש הנ"ל: