אור ברסלב
חידושי אנשי שם שם סימן יב

חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

שם סימן יב

שם סימן יא

יב. ע"ד אשר שאל בגט אחד שסידר וכתב בו שם הבעל זעלקא באלף בסוף כפי אשר ראה בב"ש גם שם האשה כ' קרינצא בלא יוד אחר הצדיק ואח"כ עמדו עליו מערערים שהבעל היו חותם ביוד אחר הקו"ף ולא באלף וגם בשם האשה ראו בתשובת בית אפרים שאם כתב בלא יו"ד אחר הצדיק פסול הגט ושאל אותי היכא דעתי נוטה:

תשובה איברא דהדין עם המערערים דהגט פסול באחד משני ערעורים הנ"ל ומה גם בהצטרף שניהם יחד ראשון לציון מצד חתימת הבעל הנה הב"ש בסימן קכ"ט סק"נ הביא דברי הד"מ דאם הי וכתב ה"א במקום א' דכשר משום דמעלין בקודש ודייק מנה הא להיפוך אם גרע פסול ואף דהביא דעת הלבוש דאם שינה לגריעותא נמי כשר מ"מ העלה דוקא באם אין ידוע איך הי' חתימתו אבל בידוע איך חתם וכתב ה"א במקום א' או להיפוך הוי שינוי השם ופסול וכן נראה מלשונו בשמות אנשים או' ג' שהרי הביא דעת הט"ז שאף בשם גדלי' יהודה מתתיהו אם חותם בא' וכ' בה"א פסול ונהי שהוא משיג עליו היינו משום דשמות הללו הם שמות הקודש ולא מצינו אותם באלף רק בה"א ולכך אין משגיחין בחתימתו אבל בעלמא מודה להט"ז וכ"כ יותר מפורש באות מ"ם גבי שם מתתיהו וגבי שם אושיעא בהא או באלף שפוסל שם מהר"א אם שינה חתימתו וכתב הב"ש מיהו יש להחמיר כדעת הר"א טרויש דהא כתבתי בשם הט"ז אפי' אם חותם יהודה באלף וכתב בגט בה"א פסול ומכ"ש אם חותם שפיר והוא שינה בגט פסול והטעם הוא דיאמרו אין זה המגרש וכבר כתבתי שכמה אחרונים לא ס"ל כט"ז אלא אפילו לכתחלה אין משגיחין בחתימתו כיון שלא חתם עצמו שפיר והיינו דוקא כשאין שינוי במבטא או דלא נמצא אותו שם כאשר הוא חותם א"ע אבל כשיש שינוי במבטא או דנמצא אותו שם כאשר הוא חותם אין משנין חתימתו ע"ש. א"כ מפורש בדבריו דתרתי בעינן שלא יהי' שינוי במבטא גם לא יהי' נמצא שם כזה שהוא חותם עצמו אבל ביש שינוי או דאין שינוי רק דנמצא כן כזה שהוא חותם בו פסול אפי' בדעבד ולכך מחמיר כדעת הר"א טרויש דבאושיעא אפי' בדעבד פסול וא"כ ה"ה נמי בשניהם שם לעז כיון דשניהם לא נמצאו במקרא הדר דינם שוה ממש כאלו נמצא שניהם ופסול בשינה חתימתו וכן משמע באות שין גבי שבתי בא' שכ' וז"ל ואם חותם עצמו בא' אין משנין ואם שינה פסול אפי' בדעבד ול"ד לשם יהודא ירמיא כו' שכתבתי לעיל דאם חותם בא' וכ' בהא דכשר בדעבד שאני הכא דמצינו ישראל בח"ל ששמותיהן שוין כשמות הכותים וכמ"ש בש"ס כ"כ מהר"י ברונא גם כאן יש שינוי במבטא כו' וא"כ מוכח דלדעת הר"י מברונא שהביא תחלה אין הטעם משום שינוי במבטא רק כיון דמצאנו שמות כאלו לישראל כמו שחותם פסול אם שינה חתימתו. אך הב"ש הוסיף אח"כ עוד טעם מדלי' משום דהוי שינוי אך בתחלה הר"י מברונא לאו מה"ט אתי עלה דאל"כ אין התחלה לדמיונו מיהודה וגדלי' דהתם ליכא שינוי וע"כ דהוא משמע לי' דלאו בשינוי תליא מלתא רק באם נמצא שם כזה או לא וא"כ בנ"ד בודאי נמצא שם זעלקי ביו"ד כמו זעלקא באלף ובמקרא שניהם אינן בנמצא הדר דינם שוה ואם שינה חתימתו פסול ועיין בספר טיב גיטין בשמות אנשים אות מי"ם ס"ק כ"ט בסופו מ"ש בשם מהרשד"ם בענינים כאלו וסיים הרשד"ם וז"ל ומ"מ נראה דכל היכי דאפשר לתקן את אשר עיות הסופר פשיטא דעדיף אפי' ליתן לה כל שלא נשאת גט שני שפיר טפי ולא חיישינן לזילותא דב"ד והיכי דלא אפשר כדאי מהריב"ל לסמוך עליו זה לשון מהרשד"ם והטיב גיטין ונלענ"ד דאם שינויים כאלו באבי המגורשת יש להקל בדיעבד וכן אפי' באבי המגרש אפשר להקל בשעת הדחק כו' א"כ משמע דלדינא אף בשעת הדחק מלאו לבו להקל רק באבי המגרש דחסרונו אינו מעכב בדיעבד ויש אומרים אף השינוי אינו פוסל בו אבל המגרש והמגרשת עצמה דשינוי פוסל בהם אף שינה דחתימה פוסל בהם אף בשעת הדחק וכן יראה מלשונו באות ח' ס"ק י"א גבי חנינא שכ' בתוך דבריו דאם כתב באלף צ"ע קצת דלמא מתברר אח"כ שחתימתו בה"א ע"ש הרי אף דעקר שם חנינא באלף אעפ"כ אם חותם בה"א פסול אם שינה חתימתו דאם כשר בדעבד מה חשש לו דשמא יתברר אח"כ שחתימתו בה"א הרי זה כלל ידוע כל שבדעבד כשר אין חוששין לכתחלה לספקו ובע"כ דס"ל בפשיטות שבדעבד פסול ולכן חושש שמא יתברר שחתימתו בה"א וע"ש מ"ש בשם ס' עזרת נשים גבי רבא נראה דיש שם איזה ט"ס ואין זה הספר בידי לעיין בו ועכ"פ מכל הנ"ל נתבאר שבנ"ד ודאי דפסול הגט בשינה חתימתו אך הנה הלום ראיתי בספר תורת גיטין סימן קכ"ט ס"ק כ"ח בביאורים וז"ל ובדעבד כשר אם החליף ואין משגיחין בחתימתו ודלא כהב"ש ס"ק נו"ן עכ"ל והנה הוא חולק על הב"ש שהבאתי לעיל וס"ל דכשר באם שינה החתימה והנראה מדברי הת"ג שם שדברים הללו מדברי הג"פ שפסק כן הן אמת שהרבה תמי' לי' שבטיב גיטן אות ח' ס"ק י"א משמע להיפוך דעת הג"פ שאינו כשר בזה רק במקום דחק ועגון אבל היכי דאפשר ליתן אחר אף הג"פ מודה דפסול אף באין ידוע חתימתו ומכ"ש בידוע חתימתו ושינה וצ"ע בזה כי אין בידי ספר ג"פ לעיין בו מיהו עכ"פ לדברי הת"ג הי' נראה לכאורה דכשר בזה כששינה החתימה:

מיהו כד דייקינן נראה שבנ"ד לכ"ע פסול כי הנה שאלותינו מבואר בתשובת נו"ב מה"ת סימן קכ"ד בשם אשה שחתמה עצמה טאלצי ביו"ד והגט כתוב בו טאלציא בא' בסוף ופסלו להגט והיותר נראה כי אפשר שאין הנו"ב מה"ת בידי וגם לברר יותר שנ"ד דמי ממש להתם אעתק לשונו מ"ש שאירע לו בגט ע"י שליח לאשה ששמה טאלצע וכתב טאלציא בא' אחר ה"צ ואח"כ נודע שחתמה עצמה ביו"ד אחר ה"צ ידע רו"מ שדעתי שצריכה גט אחר ומעל' כתב להתיר ראי' ראשונה שלו כיון שהיא נקראת בפי כל אדם טאלצא לא גרע טאלצא מחניכה שהכל קורין בו אבל אין דעתי כן אפי' יהיבנא לי' מה שנקרא אצל העולם הוי חניכה היינו מה שנרגש במבטא כגון אליהו אבל טאלצא אין דרך העולם לדקדק בלשונם והן אמת מן הסתם כותבין טאלצא בא' לבסוף כיון שאין העולם מרגישין היו"ד מן הסתם בא' הוא אבל זה הקורא הגט יקרא בדקדוק הלשון כמבואר בספר נו"ב סימן פ"ז כו' שהקורא קורא בדקדוק הלשון ויקרא טאלצא בא' כמו שחתום בגט והיא חותמת ביו"ד והוי שינוי ממש ומ"ש בהיתר השני שכיון שהחתימה אינו מפורסמת אין אנו הולכין אחר החתימה היינו אם היא חותמת בטעות אבל מי יימר שהוא בטעות כלל דלמא היא קיבלה מאבותי' ואבות אבותי' שכותבין טאלצי ביו"ד ועוד מאן מפיס שהחתימה אינה מפורסמת וכן ראי' שלישית שהביא שם באלי אפי' יהיבנא לי' שהב"ש לא חזר בו ממה שהביא בשם באלי הא' הביא שם שני טעמים להתיר חדא דשם באלי לא מצינו רק בא' אחר ה"ב וא"כ ודאי חתימתו בטעות ועוד להתיר שאין שום שינוי במבטא בין באלי בא' בין באלי בלא א' אבל שם טאלצא לא מצינו לא במקרא ולא בתלמוד גם הוא שינוי במבטא שהקורא יקרא בדקדוק הלשון בא' וחתימתה ביו"ד ויו"ד נרגשת במבטא לכך צריכה גט שני עכ"ל הנו"ב. הנה הרואה בדבריו יראה להדיא שהוא ממש נ"ד שפסלו הנו"ב כדברינו ממש כיון דשניהם אינה נמצאים בתנ"ך אזלינן בתר החתימה כדעת הב"ש והוסיף לומר שבין א' ליו"ד הוי שינוי במבטא והוי חשש שינוי השם גמור דפסול אליבא דכ"ע ואפי' להמכשירין בטעות בין א' לה"א וס"ל דלא אזלינן בתר החתימה היינו דבין א' לה"א לא הוי שינוי במבטא אבל בין א' ליו"ד הוי שינוי במבטא ואם באשה דלא שכיח חתימתה וגם לא בקיאי בדינא ומכ"ש במלאכת הכתיבה וסידור האוחיות ואעפ"כ חשש לחתימתה ומכ"ש בזכר שיש לחוש לחתימתו ולומר כן דדלמא הוי קבלה בידם לחתום כן והנה מ"ש הנו"ב לחשוש דדלמא קבלה בידה מאבותי' כו' הדבר צריך ביאור דהרי בגט האשה לפנינו ונשאלה את פיה מאיזה טעם חותמת כן אם הוא קבלה או טעות אך כוונתו הוי כיון דעיקר החשש בהני שינויים הוי בפנים אחרים שיאמרו שאין זה המגרש וא"כ מה בכך שהוא בטעות אכתי הרואה שלא ידע זה יאמר דמסתמא כיון שחותמת ביו"ד קבלה כן מאבותי' ובודאי היו כותבין גט כן ומדכתבו בא' אשה אחרת היא זו ולא תלינן בטעות רק היכי דהטעות גלוי לכל אז כולם יתלו הדבר בטעות ויבינו כי אלו הם המתגרשים אבל היכי דאפשר לדונם שאינו טעות לא מהני מה שהם יאמרו בעצמם שהוא טעות דאכתי יאמרו העולם שאין זה המגרש כיון שיודעים שזה חותם ביו"ד וכאן כתוב בא' ומ"ש רו"מ דחתימה שלו לא שכיח כבר נסתר נמי מדברי הנו"ב הנ"ל והנה אני תמה על הנו"ב שלא הביא ראי' מפורשת מדברי הב"ש באות זי"ן בשם זאנוויל אם כותבין בווי"ן או בבי"ת וכ' שם בב"ש בשם מהר"י חיות אם בב' כשר ונראה דהיינו דוקא אם אינו ידוע חתימתו אבל אם ידוע חתימתו הוי שינוי דהא לדעת הט"ז אם חותם גדלי' בא' וכ' בה"א הוי שינוי ופסול אע"ג דליכא שינוי במבטא ואע"ג דכתבתי דלא כוות' היינו דוקא בשם גדליא דלא מצינו בא' וליכא שינוי במבטא אבל שינוי כזה דיש חותמין בווי"ן וכתב בב' או להיפוך הוי שינוי א"כ מפורש אומר דאף בשם לעז דלא מצינו במקרא נמי אם מצינו לפעמים כן ופעמים כן הוי שינוי וא"כ ה"ה בשם זה דשם זעלקי ראיתי כמה פעמים חתום ביו"ד ודאי עדיף משם טאלצי ביו"ד והוי שינוי וראיתי ב"ס טיב גיטין שכתב על הב"ש בדין שמואל זאנוויל הנ"ל שכ' וז"ל זה צ"ע לפענ"ד כיון שלפי הברותינו בשני ווי"ן ואם זה אין לו קבלה לחתום כן רק שחותם כן מעצמו ואנחנו לא ידענו אם יש מי שחותם בבי"ת רק זה הוא החותם כן וא"כ הטעות של חתימתו גלוי לכל ואין משגיחין בו ע"ש עד סוף לשונו. והנה לא ראה הרב הנ"ל המחילה דברי הנו"ב הנ"ל שהבאתי דחיישינן שיש לו קבלה מאבותיו ולא זכר כלל לשאול פיו ובע"כ כוונתו כמ"ש כיון דעכ"פ אפשר הוא שיש לו קבלה מאבותיו לא מהני הודאתו שאין לו קבלה דעדיין יאמרו העולם שאין זה המגרש וזה עצמו הוא כוונת הב"ש ג"כ וז"ב מיהו אף אם לא נימא כן היינו רק היכי דליכא שינוי במבטא כגון בין ב' לוי"ו אבל בין א' ליו"ד שחושש הנו"ב דהוי שינוי במבטא לית מאן דפליג שהוא פסול ובפרט דבלא"ה יש כמה פוסלין אף היכי דליכא שינוי במבטא א"כ היכי דיש עוד חשש שינוי ודאי דפסול הגט סוף דבר דבנ"ד הגט פסול בודאי ואין אחר דברי הנו"ב כלום והלכה כמותו בכל מקום ומכ"ש בנדון כזה ולכך אם הי' מזדמן שינוי כזה בשם אחד מהם בין א' ליו"ד פסול הגט. ומעתה נדבר בשם השני קרינצא הנכתב בלא יוד אחר הצדיק הנה גם בזה הגט פסול בודאי כדברי הרב הגאון מהר"ז בתשובה סימן ס"ו ושפתיו ברור מללו בזה שהוא פסול ואם לא נאמר הי' ראוי להיות נאמר ומדעתי הייתי פוסק כן כי כלל זה בידינו מספרי הקדמונים דהכל תלוי בהברת לשון של המדינה באיזה לשון הוא נקרא שלא יהי' נראה כשינוי השם ולכך לפי הברת מקומינו הוי הברת סתם שם קרינציא ביו"ד אחר הצדיק ולא שכיח כלל שיהי' נקראת בלי הרגש הברת היו"ד ולכן אם כתבו בלא יו"ד הוי שינוי השם ממש ובזה אין צורך להאריך כיון שכבר אמר עם הספר הלכה למעשה מגדולי הדור ונאמרה ונישנית בספרו טיב גיטן כמה פעמים בשם חסיא פעסיא ודומיהן הרבה פעמים וגם כיון דהדבר ניכר מבעלי הלשון דהשינוי ניכר בין יש בו יו"ד ובין אין בו יו"ד ולפי קריאת השם במקומינו כל השומע יעיד שהוא בהרגש יוד וא"כ כיון שכ' בלא יו"ד ודאי הוי שינוי השם וזה גלוי לכל באי שער הש"ע ב"ה גיטן שבכה"ג הוי שינוי השם ופסול הגט ולכך האריכות בזה הוא למותר ולכך אי לא הוי בגט שינוי אחר רק זה הי' נמי פסול הגט ומכ"ש בהצטרף הני תרתי יחד אין אומר ואין דברים להתיר הגט הזה אפילו בעת הדחק ומכ"ש שלא בעת הדחק ולכן הדבר ברור שאשה זו אסורה לאחר כדין אשת איש שתתגרש בגט כשר כדין וכל מי שיתיר בזה לא חש לנפשי' והוא מתיר א"א לעלמא והירא לנפשו ומורה כהלכה תבא עליו ברכה ויזכה לראות המורה לצדקה:

והנה אחר כותבי זה זכרתי כי בילדותי ראיתי ספר רביד הזהב שחיבר חכם א' שהי' אבדק"ק סטאניסלאב ונזכרתי שהי' שמו ר' זעלקי וכ' שם שמו ביו"ד וחפשתי אחריו ומצאתי שם שכדברי כן הוא שכתוב שמו שם על השער וגם בהקדמתו הכל ביו"ד וכן בהסכמת הרב הגאון המפורסם מוהרר צבי הירש ראזינוס אבדק"ק לבוב כתוב נמי זעלקי ביו"ד וידוע דכמה דינים ודיני דינים נצמחו בדיני גיטין מכתיבת הגאונים וחכמים ולמדים מהם שמות בגיטן ולכך היות כי נמצא בזמנינו זעלקי ביוד פשיטא דפשיטא שהגט בטל ואף הטיב גיטין שמפקפק על הב"ש בשם זאנוויל בבי"ת היינו מטעמא שאין בזמנינו בנמצא שם זנבול בבית ולכן תולה חתימתו בטעות אבל בנדון כזה דשכיחי שמות כזה ובפרט בכתיבת ת"ח דבקיאו בכתיבת השמות וא"כ ודאי לאו טעות הוא ולכן הוי שינוי השם גמור בשינוי חתימתו וזה ברור ופשוט לדינא ושוב הסכים עמי הגאון מו"ה משה סופר אבדק"ק פרעסבורג דבשביל שינוי שם זעלקי לבד נמי פסול הגט אף בלי שינוי השם של קרינציא משה אמת ותורתו:

והנה אחר שערכתי תשובה הנ"ל ובהם כמות הגאון קדוש עליון מו"ה משה סופר אבד"ק פ"ב זלה"ה עמדו קצת מערערים לקיים הגט ועיקר יסודם בדברי הג"פ וצ"צ בסימן פ"ג גבי שם מערקיל בא' או בעי"ן וכ' שאין לשנות ממ"ש בסדר גיטין וגם מדברי הב"ח בשם זעליג שכ' שיש לכתוב בקו"ף אף שחותם בגימ"ל הוא בטעות כו' והנה כל דברים הללו הם פטומי מילי בעלמא כי מתשובת צ"צ פשיטא דאין ראי' דהרי שם מיירי להדיא בלא נודע חתימתו מה הוא. בזה ס"ל שם דיש לכתוב בא' כפי הכתוב בס"ג אבל בידוע חתימתו ודאי דמודה דאין לשנות חתימתו ואם שינה פסול ומדברי הב"ח בשם זעליג הנה דברי הב"ח הביא הב"ש באות זיי"ן וכתב הב"ש בפי' דהיינו דוקא אם ידוע חתימתו איך הוא אבל אם ידוע חתימתו בגימל אם שינה חתימתו פסול ע"ש. ואף דמדברי הב"ח שהביא הצ"צ הוי דאף שהי' חותם בגימיל שחק עליו הב"ח הנה בזה חלקו עליו האחרוני' וקיי"ל דלא כוותי' ואף לדברי הב"ח נראה דהיינו דוקא בשם זעליג דשכיח טובא שנקראים בזה השם ובזמן הב"ח ובמקומו הי' רובם נקראים בקוף אבל בשם זעלקא בא' או ביו"ד דלא שכיח זה יותר מבזה ומה אולמא דהך מהך בזה ודאי אם חותם עצמו ביו"ד אזלינן בתרי' ולא תלינן בטעות והיינו ממש נידון הנ"ד בשם טאלצא ממש ובודאי לא נעלם מהנ"ב כלל דברי הב"ח וצ"צ הנ"ל אך כוונתו כנ"ל גם מ"ש המתיר דזה הוי שינוי רק בנקודה כבר הרגיש בזה הנו"ב דזה אינו שינוי בנקודה רק בלשון ממש והוא עמוד גדול לסמוך עליו אפי' לקולא ומכ"ש להחמיר ובמקום דאפשר בתקנה והדברים ברורים כשמש בצהרים דהגט פסול מחד מהני ריעותא הנ"ל ומכ"ש בהצטרפם יחד וכבר בארתי הכל היטב למעלה בעזה"י:

תוכן העניינים

חידושי אנשי שם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה