חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
שם סימן ד
ד שם סעיף יו"ד יוסף בן שמעון ששינה וכתב יוסף בן שמואל מעשה בא לידי באחד שהי' ממרחקים ובא לכאן ושהה כאן ערך למ"ד שנה והחזיק שמו ושם אביו ראובן בן אפרים וכך הי' עולה לתורה ובא לגרש את אשתו ונודע ששם אביו הי' במרחקים אפרים ליב ונשאלתי איך לכתוב בגט והשבתי דלענ"ד עיקר לכתוב ראובן בן אפרים כמו שנקרא כאן דאף שמפורש כאן בטוש"ע ובב"י דבשינה שם אביו לא מהני מה שמוחזק כמה שנים שאין בידו לשנות שם אביו זה הוי רק כששינה שם אביו לגמרי כגון משמעון לשמואל אבל בזה דלא הוי שינוי השם רק קיצור השם בזה הוי בידו להחזיק את אביו בשם אחד ושאני שם אחר לגמרי דבזה ב"א מקפידין ע"ז ואין דרך ב"א לעשות כן זולת הרמאים וגנאי הוא בדבר ולכך מסתמא לא ניחא לי' לאביו בכך ואין בידו לשנות שמו בע"כ של אביו. אבל באם אביו נקרא ע"ש זה ג"כ רק שיש לאביו ב' שמות והוא החזיקו רק בשם אחד בזה אין זה גנאי לאביו דכמה בני אדם נקראים בשעת הלידה בשני שמות ואח"כ מפני הקיצור מקצרין שמותיהם ונקראים רק בשם א' וע"ז אין דרכן להקפיד ולכך אנן סהדי שלא יקפיד עליו על כך ומהני מה שמחזיק שם אביו כאן שלא מדעתו כאלו עשה כן מדעת אביו ואף דלענין אדם בעצמו אם נקרא בשני שמות וכתבו רק אחד קראוהו הפוסקים שינוי השם מ"מ לענין זה נראה דשאני ושאני ויש חילוק בין משנה שם אביו לגמרי ובין אם מקצר שמו. מיהו אם יש מפקפקין יש ליתן שני גיטן אך אין לכתוב בגט השני ראובן בן יוסף ליב דבזה לא יצאנו מחשש דדלמא שניהם פסולים דגט שנכתב בשם אפרים לבד אולי פסול בזה כיון דשם אביו אפרים ליב וגט זה שנכתב בו שם אפרים ליב נראה דפסול דנהי דשינוי שם אביו אינו מועיל לקולא לגרש בשם זה לבד דאין בידו לשנות שם אביו מ"מ לחומרא מהני דעכ"פ הוא החזיק שם אביו בשם אפרים לבד וא"כ אם יכתוב ויתן פה בשם אביו אפרים ליב יאמרו דאין זה המגרש כיון דעכ"פ פה נקרא בשם אפרים לבד ולכתוב בגט שני בן אפרים דמתקרי אפרים ליב ז"א דאם א"י לשנות שם אביו אין שייך כלל לכתוב דמתקרי ולהראות כאלו יש לאביו ב' שמות שהרי באמת שם אפרים אינו חל כלל ובפרט ממ"נ אם אפרים ליב הוי עיקר השם לא שייך עליו שם דמתקרי ולכתוב בן אפרים ליב דמתקרי אפרים לא שייך לכתוב דמתקרי על שם אפרים אם א"י לשנות שם אביו כלל א"כ אין זה שמו כלל ולכך נראה דיש ליתן ב' גיטן א' בשם אפרים לבד וא' בשמו בלי שם אביו כלל ובזה יצאנו מידי כל החששות דבדעבד קיי"ל לעיל דכשר בשמו לבד רק לכתחלה בעינן שם אביו ולענין קפידא לכתחלה כדאי סברתנו לסמוך בזה דיכול להחזיק שם אביו ולקצר שמו והוי שם אביו באמת פה רק אפרים לבד ואף דיש לאביו שם אחר במקום אחר כיון דאין שם לא מקום כתיבה ולא מקום נתינה אין זה קפידא כלל כמ"ש כל זה בש"ע ופוסקים ולכך בזה יצאנו ידי כל החששות בלי ספק כנלפענ"ד נכון. והנה הרוצה לעשות כדעתינו בתחלה לכתוב רק גט א' בשם אפרים נמי יכול לסמוך ולצרף בזה דעת הפוסקים שהביא הב"י דאין להקפיד כלל בשינוי שם אביו דאין אדם נקרא ע"ש אביו כמו בשינה מקום הלידה ואף החולקים אפשר דלא פליגי רק בשינה שם אביו לגמרי אבל בשינה רק בשם אחד כיון דעכ"פ זכר שם אחד י"ל דאין דרך הבן להיות נקרא בשם כל השמות של אביו ודרך העולם לקצר שם אביו ובזה ודאי אין השינוי ניכר ודומה לשינה מקום הלידה ולכך אם כתב רק שם אחד של אביו י"ל דכ"ע מודים דאין השינוי פוסל ולכך יש לצרף בזה סברתנו ועכ"פ בהוחזק כך בשם אביו למ"ד יום ומכ"ש שנים רבות דמותר לכתוב בשם א' לבד כנלפענ"ד נכון וברור לדינא:
ואם אמנם כי אין תלמיד כמוני מכריע ובפרט בדבר ערוה מ"מ נ"מ בדברינו לענין איזה גט יהי' ניתן ראשון כיון דזה ודאי דאם לא נאמר כדברינו אין לאשה זו תקנה רק בשני גיטן דהנה לכתוב גט אחד לבד בלי שם אביו כלל אין נראה כיון דזה יש בו פסול ודאי לכתחלה ואיך יגרש בו לכתחלה בדבר שאין כשר רק בדעבד ואין לומר בזה דשעת הדחק כדעבד דמי כיון דאפשר לכתחלה ליתן ב' גיטן וא"ל כיון דמפורש בש"ע דאין ליתן ב' גיטן אלא מדוחק וא"כ י"ל דהיינו דוקא היכי דאין תקנה אף בדעבד בענין אחר אבל דבדעבד כשר בגט אחד עדיף טפי ליתן גט אחד משני גיטן ולכנוס לחשש ברירה זה ודאי אינו וממקומו הוא מוכרע בב"ש גבי מי שנשתנה שמו מחולי דס"ל להב"ש שם דבדעבד כשר אם גירש בשם הראשון לבד ואעפ"כ פוסק שם דלכתחלה בעינן ב' גיטין משמע דיותר טוב לכתוב שני גיטין מלעשות לכתחלה הדבר שאינו כשר רק בדעבד וכ"כ להדיא הב"ש שם בשמות אנשים אות מ"ם גבי שם מתתיהו וז"ל לפ"ז לכאורה משמע דה"ה במחתי' נמי כשר מיהו אינו כשר לכתחלה ולכן פסק מהרש"ל דיש ליתן ב' גיטין כו' ונראה דברי מהרש"ל עיקר לכתחלה יש ליתן ב' גיטין ע"ש. א"כ מפורש כדברינו שם וכן מוכח בדברי הב"ש אות א' מ"ש בשם אלי' וז"ל ומ"ש מהרי"ט דאם יש ספק אם שמו מלא או חסר יש ליתן שני גיטן אין סותר למ"ש אלא שם איירי דאין לו קבלה איך שמו ולא חתם א"ע וכל העולם כולו קורין אותו אלי' חסר אז יש ליתן שני גיטין כו' והרי אם כל העולם קורין אותו חסר ודאי אם הי' נכתב כך חסר הי' כשר בדעבד דלא גרע מחניכה שהכל קורין בו וא"כ אם בדעבד כשר למה הוצרך המהרי"ט לכתחלה ב' גיטין וכן מצאתי אח"כ בנו"ב סימן צ' שכתב כן דבדעבד כשר בשם אלי' לבד ואעפ"כ לכתחלה בעינן ב' גיטין וא"כ מוכח כדברינו דאף בדבר שאין בו פסול בדעבד רק לכתחלה יותר טוב ליתן ב' גיטין ולכך בנ"ד בגט אחד בלא שם אביו ודאי אינו כשר לכתחלה ולהצריך שלשה גיטין בזה שפיר י"ל דבדבר שאין בו פסול בדעבד רק לכתחלה כדאי סברתנו לסמוך ע"ז ולכתוב אחד בשם אפרים ואחד בלא שם אבי' כלל אך בזה יש לחקור היכי נדיינו דיינו להאי דינא דאיזה גט יהא ניתן בתחלה דהנה לפי סברתינו דעיקר דהי' ראוי לכתוב בשם אחד של אביו שהוחזק כאן היו נראה לפי משמעות הפוסקים דיש ליתן גט זה תחלה הנכתב בשם אפרים דזה י"ל דכשר אף לכתחלה משא"כ אם ניתן גט זה בלא שם אביו כלל בתחלה א"כ בזה יש בו פסול בודאי לענין לכתחלה ולכך ראוי ליתן גט זה הנראה לב"ד יותר כשר בתחלה אך בנו"ב סימן צדי"ק ראיתי שכתב להיפוך דגט היותר כשר יהי' באחרונה וטעמו כיון שהוא רוצה לצאת מידי חשש ברירה ולכך מצוה שלא להודיע לבעל כלל שיתן ב' גיטן רק אחר הגט הראשון יאמר לו הרב כי טעה בגט הראשון וצריך ליתן גט אחר ולכך מצוה ליתן גט הנראה יותר פסול בתחלה כדי שיוכל הרב לומר לבעל אח"כ שטעה ולדידי מהא לא ארי' דמה בכך אם יתן גט הנראה יותר כשר בתחלה מ"מ יוכל אח"כ הרב לומר לו שטעה וצריך גט אחר כי ממ"נ אם באמת פסול הגט הראשון א"כ יפה אמר הרב שטעה וצריך גט אחר ואם באמת כשר ולא טעה א"כ מה בכך אם הבעל מטעי קא טעי וסובר שהגט הראשון פסול ולכך ניתן גט שני דמה בכך כיון שכבר נתגרשה בגט הראשון אין בידו עוד לחזור והשני הוי כמעשה קוף בעלמא וא"ל דכוונת הנו"ב הוי מכח מדבר שקר תרחק ומשום דמחזי כשקרא דאיך יאמר לפני הבעל שטעה בגט הראשון והוא לא טעה ומחזי כשקרא ז"א דא"כ מה יועיל מה שנותן גט שאינו עיקר בתחלה דסוף סוף הרי הרב ידע מתחלה שאינו עיקר וע"ז הוא עשה מתחלה ליתן שני גיטן ולא טעה כלל ולפני הבעל יאמר שטעה בגט הראשון ובע"כ דכה"ג לא חיישינן למחזי כשקרא היכי דא"א בענין אחר וא"כ ה"נ אם יתן גט הכשר תחלה יוכל לומר אח"כ שטעה ולכך נראה יותר ליתן גט הנראה יותר כשר בתחלה ואח"כ השני ובפרט אם אין מודיעין לבעל כלל תחלה ודאי דראוי ליתן היותר כשר בתחלה דאז בגט הראשון ודאי גמר ומגרש כיון שאינו יודע משום גט עוד אבל בגט השני נהי שהרב אומר לו שטעה בראשון אעפ"כ יש לחוש אולי לא סמכא דעתא ואולי מרגיש בדבר שמחמת ספק הוא ניתן ולא גמר ומגרש בשני ועדיין סמכא דעתא על הראשון ולכך נראה יותר נכון ליתן בתחלה הראשון הנראה יותר כשר. שוב מצאתו בספר גט פשוט סימן זה שכתב כן דיש ליתן היותר כשר תחלה ות"ל כוונתי לדעתו בעזה"י ומה שהוא יותר כשר בנ"ד הוא זה שיהי' נכתב בו שמו ושם אביו אפרים לבד כדרך שהחזיק פה מקום כתיבה כן נלפענ"ד נכון בזה וכן נמצא אח"כ בספר טיב גיטן בשם אברהם יאצא מוכח נמי כן כדברינו וא"ש: והנה בהיותי בזה אזכיר עוד בדבר מעשה שבא לידי בשם ליבקא שנסתפקו אם נקראת בב' או בפ' ולא חתמה עצמה מעולם אך ידוע לה ששם זה ניתן לה מזכר שהי' שמו ליפא הנה נראה בזה דיש לכתוב בפ"א דזה הוי כידוע ששמה בפ"א כיון שנקראת ע"ש הזכר ובזה נראה דאם שינה אפי' בדעבד פסול וכדעת הב"ש באות למ"ד דהיכי דידוע ושינה אפי' בדעבד פסול ואין משגיחין על מה שאין השינוי ניכר במבטא וז"פ לדעתי ונכון ואח"כ הגיע לידי תשובת הגאון מליסא שהסכים לדברינו להרב מסאסוב גוף השאלה יובן מתוך התשובה:
ה. שם סעיף י"ד הנה שאלתו קבלתי בערב היום והנני מוכרח להשיבו תיכף