אור ברסלב

חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

שם סימן ג

שם סימן ב

ג ע"ד אשר שאל בשם בנו הרב ני' בגט שהי' אבי המגרש יעקב לעלי' לס"ת ולחתימה אך נקרא בפי כל יאציא וכתבו בגט יאציא ביו"ד אחר הצ' עפ"י ספר טיב גיטן אות א' סק"ז וכ' ביוד אחר הצ' ואח"כ אלף ואח"כ נתעורר דאולי יש לכתוב בצ' שבורה דהיינו בטי"ת ושי"ן והי' ראוי לכתוב יאטשא ומצא כן בספר טיב גיטן בשמות נשים בשם ציזע. ובאות א' בשם אנשיל עכת"ד השאלה בקצרה הנה מה שהביא ראי' משם אנשיל אין לו שום דמיון כלל דשם בין אנשיל לאנטשיל הוי שינוי רב דאם נקרא אנשיל הוי בשין לבד ונקרא בשי"ן אבל לא בצדיק ובין אם נקרא אנטשיל בתוס' טי"ת והי' נקרא כעין צדיק או בטי"ת שי"ן והוי שינוי ממש אבל אם נקרא בצ' אז בין צ' לטית שין אין הפרש כ"כ במבטא בזה י"ל דכשר בשינוי ואינו דומה למחליף טי"ת ושי"ן בשי"ן ובין מחליף טית ושין בצ' ואינו ענין זה לזה כלל ושבתי וראיתי במכתב בנו הרב שהרגיש קצת בזה באמרו ואולי יש לחלק וכיון לזה אך לא ידעתי מה אולי וספק יש בזה ולדעתי אין ענין זה לזה כלל וגם מה שהביא ראי' משם ציזא גם בזה יש לחלק בין אם הטית ושין בראש התיבה דאז ניכר יותר השנוי בין אם נקרא בטית ושין בין אם נקרא בצ' כי בראש התיבה ניכרת הטי"ת שין ואינם נבלעים אבל אם הוי הטי"ת ושי"ן באמצע התבה דאז הטי"ת נבלעת ואין ניכר כ"כ במבטא כאשר חוש הדבור יעיד ע"ז ולכך הי' נראה דאף אם לא ניתן הגט כשר בשם יאציא מיהו למעשה היות כי הוא חומר א"א לכתחלה יש ליתן ב' גיטן ובדעבד אם ניתן הגט בשם יאציא לבד כשר וכמ"ש בס"ג בשם ציזא ואין לומר דאין זה דעבד דהרי אפשר ליתן עוד גט בשם יאטשא כיון דבלא"ה יש לכתוב ב' גיטן ז"א שכבר הוכחתי בתשובה והסכים עמי חכם מפורסם אחד דאף דלכתחלה יש לכתוב ב' גיטן היינו רק אם לא הוחזק הגט בתורת כשר אז נותנין ב' גיטין אבל היכי דכבר ניתן גט אחד בסתם בחזקת כשר כבר הוי כדעבד ולא בעינן גט שני ולא מבעי' לפי משמעות הראשונים שמשמע מדבריהם דהיכי דנותנין ב' גיטן מודיעין כן לבעל בתחלה ומה"ט חששו לזה מדין ברירה פשיטא דיש לחלק בין אם יודע בתחלה הבעל שיתן ב' גיטן אז הוי לכתחלה אבל אם לא ידע הבעל ונתן גט אחד בסתם שוב הוי כדיעבד ולא בעי גט שני אך גם לדעת הג"פ שאין מודיעין כלל לבעל שיתן גט אחר רק אחר הנתינה אומרים לו שהגט הראשון פסול הי' ובעינן גט שני מ"מ היינו רק אם עסוקין באותו ענין ובאותו מעמד לא הוחזק הגט בחזקת כשר והמסדרי הגט ידעו כן בתחלה וגם ליכא חשש שפשטה ידה וקיבלה קדושין מאחר בזה נותנין ב' גיטן אבל כל שנסתלקו מאותו ענין ויצא הדבר בהיתר שהראשון כשר הי' והוחזק בכשרות זה הוי כדעבד וכל שבדעבד כשר אין מחמירין לכתוב אחר אף היכי דלכתחלה בעי ב' גיטין דהוי כמערער על הגט וכמוצא לעז על הגט הראשון וגם הרי אפשר שפשטה ידה וקיבלה קדושין מאחר ואף דנודע שלא פשטה ידה וקבלה קדושין מאחר עדיין כל שאפשר להיות כן לא פלגינן בינייהו ונחשב הכל כדעבד ואין נותנין גט שני והוכחתי כן בתשובה לק"ק טאמשוב בראי' מוכרחת מדברי הב"י בסימן קכ"ט ולכך נראה בשם יאציא נהי דלכתחלה יש לכתוב ב' גיטן אם נכתב גט אחד בשם יאציא ויצא הדבר בהיתר לא בעינן גט שני ומכ"ש בנ"ד דהוי בשם אבי המגורשת והנה בלא כ' שם אבי המגורשת מכשיר הרשב"א ונמשכו אחריו כל האחרונים והב"י מדמה לה נמי בלא כ' אבי המגרש דכשר ואף שהנו"ב מה"ת סי' קי"ג תמה דמנ"ל דגם בשם אבי המגרש הוי כן ונתן טעם לחלק בינהם כבר כתבתי בתשובה אחרת דמוכח כן מלשון הרשב"א במקום אחר והדין עם הב"י והנמשכים אחריו והנה כיון דחסרון כשר בו הי נראה דאף שינוי אינו פוסל כמו בשינה מקום הלידה וכן הוא באמת דעת כמה ומהם בתשובת עבודת הגרשוני שמכשיר בשינוי שם אבי' אבל דעת הצ"צ בסימן פ"ג שפסול בשינה שם אבי' וגרע מחסרון. והנה זה ימים אחדים אשר אירע מעשה בק"ק סטאניסלאב בגט שבא לשם מק' יאס ונכתב בשם אבי האשה עיבר ביוד אחר העי"ן שלא כדת ושאל כבוד הרב הגאון דשם את כבוד הגאון אמיתי מלבוב והכשירו וצוה לצרף גם אותי בזה נזרקה מפי חבורה כלנו שלא פסל לי' הצ"צ רק היכי דיש לתלות בשם אחר ויאמרו דאין זה המגרש אבל היכי דליכא טעות לומר דאחר הוא דלא נקרא אחר בשם זה הוי כמו חסרון ואינו פוסל והארכתי שם בתשובה אין פנאי להעתיקה פה. ולזאת כעת אני מוסיף דע"כ לא פסלי שם הצ"צ אלא כגון נדון דידי' דהוי שם אחר ממש והוי טעות דלא עבידי למטעי בזה ודאי כל הרואה לא יטעה בטעות אלא יאמרו דאין זה המגרש ובזה פסלו הצ"צ אבל בטעו בטעות דעבידי למטעי כגון בנ"ד בין יאציא בצ' ליאטשי בטי"ת ושי"ן ודאי דרגילות הוא למטעי ואין רגילין לדקדק בזה והנה בחו"מ סימן מ"ג וכמה דוכתי משמע דהיכי דהוי טעות דעבידי למטעי כשרים העדים ותלינן אנן בטעות וא"כ לפ"ז הי' נראה לכאורה לומר דגם בשמות גיטן היכי דהוי טעות דעבידי למטעי יהי' כשר הגט דיתלו בטעות אך ז"א דנהי דטעות דעבידי למטעי אינו פוסל ואינו עושה פסול ושינוי עכ"פ חסרון עושה כיון דס"ס נכתב בטעות הוי כמאן דליתא עכ"פ ולכך הוי כלא נכתב שם האיש או האשה ולא הוי מתוכו עכ"פ ואנן בעינן מוכח מתוכו ולכך תינח בשמות האשה והאיש דחסרון פוסל בו אבל בשמות אביהן דחסרון כשר רק שינוי פוסל והיינו משום שיאמרו שאין זה המגרש והיינו בטעות דלא עבידו למטעי דאז ודאי יאמרו דאין זה המגרש אבל בטעות דעבידי למטעי יתלו בטעות דיטעו בין שם זה לזה ולכך נהי דלא מוכח מתוכו הוי רק כחסרון ובשמות אביהם לא בעינן מוכח מתוכו ומודה הצ"צ דכשר דלמעט בפלוגתא עדיף ובפרט דאחד מן הטעמים שפוסל שם הצמח צדק היינו משום דיש חשש שעשאו שליח לגרש אשה אחרת ע"ש וזה שייך רק חם שלחו ביד שליח אבל בנתנו בעצמו לא שייך חשש זה ומכ"ש בשינה שם אבי' שהוא הנותן הגט מידו לידה או ליד השליח י"ל דאף הצ"צ מודה דכשר ולכך נראה בנ"ד דכשר הגט, בלי ספק:

העולה ממ"ש לדינא דבנ"ד דאית לאצטרופי הך סברא דהוי בשם אבי המגרש הגט כשר בלי ספק וא"צ גט אחר והיכי דנזדמן כזה בשם עצמן אז אם הוא חותם בו בשם הכינוי יש לכתוב כפי חתימתו בצ' או בטי"ת שי"ן ואם שינה פסול ואם אינו חותם בשם הכינוי יש לכתוב לכתחלה ב' גיטן ובדעבד אם נכתב בצ' או בטית שין ויצא הדבר בהיתר נמי כשר. אך זה אני אומר להלכה ולא למעשה עד אתיישב בדבר עוד כי הפנאי אין מסכים עמי כעת אך בנ"ד דהוי בשם אבי המגרש שיש לו עוד צדדים ועמודי עולם להשען עליהם הנני מצטרף עמו להכשירו הלכה למעשה ולא ינתן גט אחר בשום אופן ומחמת כי אין כחי עמדי קצרתי ועוד לטייל עמו בהלכה בזמן אחר דברי ידידי לנצח:

תוכן העניינים

חידושי אנשי שם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה