אור ברסלב
חידוד הלכות על נדה פרק שני › דף יח:

חידוד הלכות על נדה· רבי אלחנן אשכנזי

פרק שני · דף יח:

דף יח.

תוס' ד"ה למעוטי רובא וכו' ומיהו לפי זה לא מייתי לעיל אלא מסיפא כו'. ומה שהקשו התוספות לעיל דהא מסיפא לא מוכח מידי דלמא משום דספק טומאה ברה"י טמא יש לומר משום דשליא אין בו דעת לשאול ואי לאו דאזלינן בתר רובא הוי מטהרינן מספק ואף על גב דמסקינן לעיל דף ה' ע"ב דספק טומאה הבא בידי אדם נשאלין עלי' י"ל דלא דמי דהתם איכא טומאה ודאי אלא דהוא ספק נגע או לא נגע משא"כ הכא:

בא"ד הא דקתני לעיל מביאה קרבן ונאכל וכו'. עיין במהרש"א שכ' דהתוס' כאן אזלי לפי תי' ב' שבתו' דף כ"ה ע"ב דהא דלא תני ולנדה משום דה"א מביאה קרבן ואינו נאכל עי"ש ולא ידעתי דמי הכריחו להתו' להוכיח דבריהם דוקא לתי' ב' שם הא אף לתי' קמא שם דגבי שליא ליכא למיחש לשמא הרחיקה לידתה ע"כ הא דלא תני ולנדה היינו משום דיהבינן לה ימי טוהר וא"כ אי דרוב אינו נימוק אינ' רוב גמור ע"כ הא דיהבינן התם ימי טוהר היינו משום דאפילו נימוק הוי טמאה לידה וא"כ ה"ל להתוס' להוכיח בפשיטות מדלא נקט ולנדה וכו' ותו קשיא לי לפי מה שהחליטו התו' לעיל ד"ה יד חתוכה כו' דמתני' דלקמן המפלת וא"י מהו מיירי בהמפלת חתיכה א"כ איך אפשר לומר דהנהו רובא דר"י אין רוב גמור א"כ אמאי מביאה קרבן ונאכל בהמפלת חתיכה דהא מוכח ממתני' דהמפלת וא"י מהו דמדלא תני ולנדה דמביאה קרבן ונאכל ואפילו אי נימא דר"י לית ליה דחיישינן שמא הרחיקה לידתה וכפירש"י לעיל סוף סוף מדלא תני ולנדה מוכח דיהבינן לה ימי טוהר עכ"פ אי לא חיישינן להרחיקה לידתה ואי ס"ד דלאו רוב גמור הוא אמאי יהבינן לה ימי טוהר גם ממתני' דשליא נמי מוכח דהאי רוב שאינו מגוף אטום הוי רובא מעלי' דאל"כ ניחוש שמא בשליא גוף אטום וצ"ע אבל הא לא קשי' דאי רוב דר"י לאו רוב גמור הוא א"כ מקום נמי לאו רוב גמור הוא ואמאי נמצא על שלו או על שלה חייבים בקרבן מי עדיף מנמצא בפרוזדור וכמו שהק' התוס' לעיל ד"ה כאן שנמצא לפי' רש"י י"ל דלמא ר"י מיירי בגג פרוזדור אבל בקרקע פרוזדור מודה ר"י דרוב גמור הוא:

תוס' ד"ה מעוטא כמאן דליתא דמי' וכו' וא"ת לר"י ל"ל סמוך מעוטא לחזקה כו' ואומר ר"י דנקט חזקה בהדי מעוטא וכו'. ולפ"ז במתני' דלעיל דשליא בבית דאתי' כר"מ וכמ"ש התוס' ד"ה ותו ליכא וכו' ע"כ לאו משום דאזלינן בתר רובא הא ר"מ חייש למעוטא אע"כ דשליא הוי כמו טומאה הבא ע"י אדם ונשאלין עלי' ומספיקא מטמאינן לה ואם כן ק' קו' התוספות לעיל דמאי ראיה מייתי ר"י משליא בבית ואי דמייתי מרישא דהמפלת סנדל או שליא דתשב לזכר ולנקבה ול"ח דנימוק אכתי ק' דע"כ מתני' ר"מ היא דאלו ר"י ור"ש ס"ל דחיישינן שמא נימוק אע"כ דר"מ היא וכיון דר"מ חייש למעוטא אמאי לא ניחוש למעוטא דנימוק וה"ל למיתני ולנדה ובע"כ צ"ל דהך מתני' רבי היא ובהא דלא חיישינן לשמא נימוק ס"ל כר"מ אבל ר"מ חייש למעוטא ובהא לא ס"ל לרבי כוותי' וצ"ע:

תוכן העניינים

חידוד הלכות על נדה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה