חידוד הלכות על נדה· רבי אלחנן אשכנזי
פרק שני · דף טז.
בפלוגתא דרב ושמואל. י"ל דפליגי בפלוגתא דבר פדא ור"י לקמן דף ס' ע"ב דרב כבר פדא ס"ל כדאי' התם מש"ה מהני בדיקה כשיעור וסת ושמואל כר"י ס"ל מש"ה לא מהני בדיקה כשיעור וסת:
שם כאן שבדקה עצמה כשיעור וסת. יש לדקדק הא לא משכחת בדיקה כשיעור וסת כדאמרינן לעיל דף י"ב ע"א וד' י"ד ע"ב וע"כ צ"ל כדמשני הש"ס לעיל דלאו דוקא בדיקה אלא הדחה כשיעור וסת וא"כ ק' דמאי מהני הדחה מבחוץ כיון דחיישינן שמא ראתה בשעת וסתה אכתי איכא למיחש דשמא ראתה וכותלי בה"ר העמידוהו דהא קיי"ל תוך שיעור כדי שתטול עד ותבדוק אחר תשמיש מחייב באשם תלוי למאן דלא בעי חתיכה א' מב' חתיכות וע"כ דמדאורייתא חיישינן שהעמידו כותלי בית הרחם תוך שיעור זה וא"כ מאי מהני הדחה מבחוץ ואי דתבדוק ממש תו לא הוי תוך שיעור וסת וחיישינן דלמא נימוק וי"ל דבשלמא לעיל אמרינן שפיר לענין רואה מחמת תשמיש לא משכחת שיעור וסת אלא בהדחה מבחוץ דאילו בבדיקה לחורים וסדקים לא מחייבי חטאת דדלמא בשעת בדיקה עתה ראתה ובשעת תשמיש לא ראתה אבל הכא דעיקר חששא אינו אלא משום שמא נפל לארץ וכפי' רש"י אבל לשמא נימוק לא חיישינן וא"כ כיון שמיד תוך שיעור וסת עסקה בבדיקה והכניסה בעד לא"מ תו ליכא חשש שמא נפל לארץ דהא מיד תוך שיעור וסת התחילה בבדיקה ובשעת בדיקה ליכא למיחש שמא נפל לארץ:
תוס' ד"ה במק"מ וכו'. ואע"ג דטומאת ביה"ס וכו' ל"ד אלא דטומאה בלועה היא וכמ"ש התוספות לקמן דף מ"ב ד"ה אמאי וכו' דע"כ לא פליג רבא על אביי אלא במן השינים ולחוץ ע"ש והכי מוכח ממ"ש התוספות כאן תדע שהמקו' טמא כו' אכתי קשה דנהי דביה"ח הוא נהי דבמגע לא מטמא במשא מיהו מטמא א"ו דטומאה בלועה היא כמ"ש:
תוס' ד"ה ב"ש אומר וכו' ועו"ק מה יודעת כו' א"כ אינה בודקת סמוך לתשמיש עכ"ל משמע מדבריהם דס"ל דלטהרות צריכה בדיקה סמוך לתשמיש תוך שיעור חטאת או אשם תלוי וכמ"ש מהרש"א אמנם מדברי חדושי הר"ן לעיל דף י"ב משמע מדבריו דאפילו לטהרות לא תבדוק תוך שיעור זה: