אור ברסלב
חידוד הלכות על נדה פרק שני › דף טו.

חידוד הלכות על נדה· רבי אלחנן אשכנזי

פרק שני · דף טו.

דף יד:

אלא לר"א קשיא. רבים מתמיהים על הטור סי' קפ"ז שכ' דבכדי שתרד מן המטה מקרי רואה מחמת תשמיש וטעמא משום דחייב ע"ז אשם תלוי הא מסקינן דבכדי שתרד מן המטה מקרי אחר אחר ואינו אלא כמעל"ע שבנדה וכ"ת הטור מיירי בעד בידה וכר"א הא מסקינן הכא ר"א בקושי' ועיין בב"י ובב"ח ובסימן קפ"ז ס"ק א' כתבתי ישוב ע"ז יע"ש:

שם שמא כר"ע אתם אומרים וכו'. ואע"ג דלר"ע נ"מ בד' נשים דדיין שעתן ובתוך השיעור אחר זמן ודאי דמטמאה בועלה מ"מ עיקר שאלתו היה במאי דמיירי מתני' ואלו מתני' ע"כ דלא מיירי בד' נשים דהא מסיים ואח"כ מטמאה מעל"ע וכה"ג כ' הר"ן בחדושיו שהקשה שם דהא לר"ע נמי נ"מ דאלו מעל"ע שבנדה אינו אלא בחולין שנעשה עטה"ק ואלו תוך זמן כדי שתרד מטמאה אפילו חולין ותי' דמ"מ במתני' לא מיירי מהא אלא לענין מטמאה את בועלה ור"א ב"צ אמתני' קאי וע"ש:

שם אמר ר"ל משום ר"י נשיאה והוא שבא ומצאה תוך ימי עונתה. ופירש"י דהיינו תוך ל' יום והא דאמר ר"ה ל"ש אלא שאין לה וסת וכו' פירש"י ל"ש דכי מצאה תוך ימי עונתה וכו' משמע מפי' דס"ל אפי' באשה שיש לה וסת צריכה לחוש לעונה בינונית אבל הרמב"ן והר"ן חולקים ע"ז וס"ל דבאשה שיש לה וסת א"צ לחוש אלא וסתה ודר"ה אמתני' קאי דר"י הנשיא מפרש המתני' באשה שאין לה וסת ודר"ה מפ' למתני' ביש לה וסת דמתני' מיירי בין באשה שיש לה וסת ובין באשה שאין לה וסת והא דאמרינן לעיל דף י"א ע"א אהא דר"י א"ש דאי ממתני' דהכא ה"א באשה שיש לה וסת היינו דאפשר למטעי הכי אבל לפי האמת דאמר שמואל דכל לבעלה א"צ בדיקה אפי' באשה שאין לה וסת א"כ מתני' דהכא נמי מיירי בין שיש לה וסת ובין שאין לה וסת אבל לשיטת רמב"ם דס"ל בפ"ד מהלכות א"ב דאשה שאין לה וסת צריכה בדיקה לפני תשמיש אפילו לבעלה ע"כ הא דאמר ר"ל משום ר"י נשיאה היינו באשה שיש לה וסת ומה דאמר והוא שמצאה בתוך ימי עונתה היינו בתוך ימי הוסת ולאפוקי בעונת הוסת עצמו דסד"א בבא מן הדרך הקילו שא"צ לפרוש עונת הוסת קמ"ל ור"ה אשמעינן דבעברה הוסת אסורה לשמש אח"כ משום דוסת דאורייתא ולא קיי"ל הכי ואפילו בעברה זמן הוסת מותרת לבעלה משום דוסת דרבנן ור"י דאמר בעלה מחשב ימי וסתה לא קיי"ל כוותיה משום דאיהו ס"ל נמי דוסת דאורייתא כן כ' הר"ן והמ"מ לדעת הרמב"ם וא"כ לדעת הרמב"ם אינו מוזכר כלל בש"ס דידן דאשה שאין לה וסת שצריכה לחוש לעונה בינוני' דלא למדו הפוסקים זה אלא מדר"ל משמיה דר"י נשיאה דאמר והוא שמצאה בתוך ימי עונתה ולרמב"ם מיירי באשה שיש לה וסת ובתוך ימי עונתה היינו עונת הוסת ולאפוקי עונת וסת עצמה באותו יום:

בתוס' ד"ה אפי' הגיע זמן וסת תימא האיך מותרת כו'. לפי מה שפסק הרשב"א בתה"א אשה שאין לה וסת אע"פ שצריכה לחוש לוסתה אע"פ שלא קבעה מ"מ בעברה זמן וסתה ולא הרגישה א"צ בדיקה לכתחלה וא"כ קשה נמי קושית התוס' דכיון דלכתחלה אסורה לשמש באותו יום אע"פ שעדיין לא נקבע משום שמא תראה ואיך נימא בעבר היום שתשמש בלא בדיקה וניחוש שמא ראתה וע"כ צ"ל דבשלמא לכתחלה אסורה לשמש שמא תראה ותרגיש בשעת תשמיש אבל בעבר היום סמכינן כיון שלא הרגישה מסתמא לא ראתה ומותרת בלא בדיקה וא"כ קו' התוס' ליתא דאפילו בקבעה וסת נמי אמרינן הך סברא דלכתחלה אסורה לשמש משום שמא תרגיש ותראה בשעת תשמיש אבל בעבר הוסת סמכינן כיון שלא הרגישה מסתמא לא ראתה ומותרת בלא בדיקה כיון דוסת דרבנן ולפ"ז אני תמה על הרשב"א שכתב כדברי תוס' דר"י אית ליה דוסת דרבנן והא לדידיה דס"ל הסברא הנ"ל כיון שלא הרגישה באשה שלא קבעה א"כ דלמא באשה שקבעה וסת נמי אמרינן הך סברא וכה"ג יש לדקדק על הטור שהביא הא דרשב"א הנ"ל בסוף סימן קפ"ד הא מן הרא"ש נראה דלית ליה הך סברא דסמכינן אהרגשה מאחר שתפס הרא"ש הוכחת תוס' להוכיח דר"י אית ליה דוסת דרבנן וכ"ז אי נימא דלא סמכינן אהרגשה לטהרה ומיהו על תוס' לק"מ דמנ"ל להקשות דלמא שאני בעברה זמן הוסת דכיון שלא הרגישה אמרינן מסתמא לא ראתה משא"כ לשמש אסורה שמא תרגיש ותראה בשעת תשמיש י"ל דס"ל לתוס' דרב"ח מסתמא אכולה מתני' קאי בין ארישא דמיירי שהוא בעיר ובין אסיפא דמיירי בבא מן הדרך וא"כ אי ס"ד דטעמא משום דלא הרגישה עכ"פ תביעה היה בעי לידע אם הרגישה וא"כ ק' ברישא כשהוא בעיר לא מהני תביעה לפי שאינו מאריך בפיוס וכמ"ש התוס' לעיל דף י"ב ד"ה כיון שתבעה ולפ"ז הקשה תוס' שפיר ודוחק ועכ"ז קשה על הטור שכ' דבאשה שאין לה וסת קבוע ועברה הוסת מותרת לשמש ואין חילוק בין שהוא בעיר או בבא מן הדרך קשה דלפ"ז לא מוכח דר"י אית ליה וסת דרבנן וז"ל הטור הבא מן הדרך וכן השוהה עם אשתו בעיר והגיע עת וסתה אסור לבוא עד שישאלנה ואם שהה ל' יום כו' עכ"ל והך עת וסתה דנקט היינו וסת קבוע וכן נראה שהבין כן הב"י שכ' וז"ל ומ"ש ואם שהה ל' יום וכו' כלומר אם אין לה וסת וכו' מדכ' כך מכלל דהגיע עת וסתה דנקט הטור היינו וסת קבוע דאלו בוסת שאינו קבוע חוששת נמי לעונה בינונית וכ"כ בש"ע והוא נגד דברי התוס' והרא"ש גם קשה דכיון דהרשב"א לא כ' להקל בוסת שאינו קבוע אלא כיון דלא ארגשה וא"כ עכ"פ צריך לשואלה אולי ארגשה וצ"ע:

תוכן העניינים

חידוד הלכות על נדה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה