חידוד הלכות על נדה· רבי אלחנן אשכנזי
פרק שלישי · דף כח.
רש"י ד"ה ולנדה כו' והכי איבעי ליה למתני תשב לזכר ולנקבה ולנדה וכו' ולקמן בהאי פירקא מפרש למה הוזכר זכר שאם תראה לסוף ל"ד. עכ"ל. וצע"ג דהא למאי דחיישינן בהא לשמא הרחיקה לידתה אפילו אי לא תני אלא לנדה לחוד ולא תני לזכר בהדי נקבה נמי היתה מקולקלת עד מ"ח שאם תראה ביום ל"ד ותחזור ותראה ביום מ"א חיישינן שמא יום ל"ד עדיין היתה בימי טוהר וביום מ"א היא תחלת נדה לפי שהרחיקה לידתה וכלו ימי טוהר של נקבה בין יום ל"ד למ"א וא"כ קשה למה הוזכר זכר ועיין מה שכתבתי בסימן קצ"ד ס"ק כ"א ליישב: